קצין המודיעין של אוגדת עזה ב-7 באוקטובר, סא"ל א', צפוי להגיש ערעור לבית המשפט העליון במאמץ משפטי אחרון למנוע את חשיפת זהותו ולעצור את הליכי הדחתו משורות צה"ל.

המערכה המשפטית סביב חשיפת זהותו של סא"ל א', אשר עדיין משרת בפועל במערך המודיעין של צה"ל, מתקרבת כעת לנקודת ההכרעה. על פי החלטת בית המשפט, עד כה נאסר שמו של הקצין לפרסום לבקשתו, אך כעת עומד לרשותו פרק זמן מוגבל לפעולה, והוא יוכל להגיש את הערעור לבית המשפט העליון עד לתאריך ה-24 בספטמבר. לאור העובדה כי הקצין הבכיר ממשיך לשרת גם בימים אלה במסגרת מערך המודיעין, הוא עתר באופן מיידי בבקשה לעיכוב ביצוע החלטת החשיפה עד למיצוי ההליכים בעליון.

הדרישה המשפטית להסרת צו איסור הפרסום הוגשה מטעם מערכת "ידיעות אחרונות" ואתר ynet. הגופים התקשורתיים יוצגו בהליך על ידי עורכי הדין טל ליבליך וניסים אזרד ממשרד ליבליך-מוזר-גליק. בתחילת הדיונים, עמדת המדינה הייתה נחרצת וגרסה כי יש לאסור את פרסום זהותו של קצין המודיעין מתוך שורת שיקולים ביטחוניים מחמירים. עם זאת, התפנית בתיק נרשמה כאשר המדינה שינתה את גישתה באופן רשמי, שללה את קיומה של הסכנה הביטחונית, וסללה את הדרך עבור בית המשפט לעניינים מנהליים לקבל את ההחלטה ולהתיר את זהותו לפרסום.

מתיחות מול הפיקוד העליון: הדחה והעתירה נגד הרמטכ"ל

מבחינת ציר הזמן, הקצין סיים את תפקידו באוגדת עזה כבר בינואר 2025, אך הוחלט להשאירו בצבא. המפנה החל בחודש נובמבר 2025, לאחר תחקירי צה"ל. באותה עת, החליט הרמטכ"ל אייל זמיר כי שורה של מפקדים בכירים במערכת הצבאית נשאו באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר, וקבע כי יש לנקוט בעניינם צעדים פיקודיים משמעותיים. סא"ל א' נמנה עם אותה קבוצת מפקדים.

בהמשך הדיון המשפטי, גלל העותר את השתלשלות האירועים המלאה הנוגעת להתקשרות שלו מול לשכת סגן הרמטכ"ל, הכל סביב אופן פרסום ההחלטה בעניינו. סא"ל א' טען כי הופתע לחלוטין מפרסום ההחלטה שעות בודדות בלבד לפני פגישתם המתוכננת.

"אירוע ואסון לאומי שאינו דומה לשום דבר אחר"

ההחלטה בעניין פרסום השם ניתנה ביום שני האחרון על ידי השופט קובי ורדי. בפסיקתו, פירט השופט את מכלול הנימוקים שהובילו אותו להעדפת זכות הציבור לדעת על פני פרטיות הקצין. השופט קבע בהחלטתו:

"לאור עמדה זו של המדינה ועקב השיקולים שהפרסום כבר נעשה בצורה המונית באופן חריג ושכל אחד יכול בלחיצת כפתור לראות במי מדובר, ובעיקר עקב השיקול הציבורי, האינטרס הציבורי והחשיבות הציבורית בחשיפת שמו של העותר כמי ששירת בתפקיד קמ"ן אוגדת עזה בשבעה באוקטובר, שמבוקש להדיחו מהצבא עקב כשל מקצועי שלו, וכל זאת לגבי אירוע ואסון לאומי כה קשה שאינו דומה לשום דבר אחר, מן הראוי לטעמי להתיר את פרסום שמו של העותר"

השופט ורדי המשיך והדגיש את ייחודיות המקרה, ואת העובדה כי שקיפות נדרשת גם כאשר ההחלטה מורכבת:

"בסופו של דבר יש מקרים חריגים שבהם התוצאה היא מתבקשת ואף הכרחית, הגיונית וצודקת ולטעמי המקרה דנן, בהעדר מניעות ביטחונית, הוא מקרה ברור שהאינטרס הציבורי, בהתחשב גם במציאות הקיימת של הפרסומים שכבר נעשו, גובר על כל היבט או אינטרס אחר, כמו פרטיות העותר ומביא לכך שמן הראוי, במקרה ספציפי זה, לפרסם את שמו של העותר, ולכן אני קובע שניתן לפרסם את שם העותר ופרטיו המזהים. כך גם, אני מורה כי בהתאם למתווה שהציעה המדינה, יפורסמו פרוטוקול הדיון בעתירה, כתב העתירה ותשובת המשיבים לעתירה"

במהלך הדיונים באולם, ניסו עורכי הדין המייצגים את קצין המודיעין לדמות את המצב התקדימי של מרשם לאירועי עבר שבהם בית המשפט נמנע מפרסום זהותם של עותרים. השופט ורדי דחה את ההשוואה באופן חד משמעי והשיב:

"האירוע המזעזע והקשה של האסון הלאומי של 7 באוקטובר, כשלטעמי זה אירוע שלא ניתן כלל להשוואה ומדובר באירוע בעל חשיבות ציבורית עליונה ועניין ציבורי מירבי בפרסום שמו של מי שהיה בעל תפקיד משמעותי בעת הזו כמי שהיה קמ"ן אוגדת עזה. זאת, כאשר בענייננו לא מדובר בצו איסור פרסום הנובע מחקירה פלילית, אלא מטעמי ביטחון שכאמור, בסופו של יום, הוקהו, עומעמו ונוטרלו, לאחר שגורמי המשיבים בחנו את העניין והודיעו בפה מלא ובקול צלול, בהיר וחד משמעי שאין מניעה ביטחונית לפרסום שמו של העותר"

לקראת סוף החלטתו, התייחס בית המשפט למציאות הדיגיטלית ולמידע שכבר דלף והופץ לציבור הרחב במרשתת:

"לא ניתן להתעלם במקרה זה מהפרסום המסיבי ברשתות של שמו של העותר, מהתבטאויותיו של אביו של העותר, ומהתוצאות שעולות מחיפוש פשוט בגוגל, או מתשובה לשאלה שנשאל הצ'אט ג'י פי טי (מנועי בינה מלאכותית), המביאות באופן מידי לחשיפת שמו של העותר, כאשר, הנ"ל מקהה ומצמצם את טעמי הביטחון ואת החשש לפגיעה ביטחונית בעותר עקב פרסום זה"