היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, התייצב היום (שני) בבית המשפט המחוזי בירושלים למתן עדותו השמינית במסגרת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
משקל הסיקור מול הפן הרגולטורי
במוקד הדיון עמדה חקירתו הנגדית של מנדלבליט על ידי סנגורו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד. הסנגור התמקד בשלבים הראשונים שהובילו לחקירת תיק 4000, ובמיוחד בקשר הנטען בין הסיקור שהוענק באתר וואלה לבין ההחלטות הרגולטוריות שקיבל משרד התקשורת באותה העת, ובראשן עסקת בזק-יס.
עו"ד חדד פתח ושאל ישירות לגבי העילה המקורית שהובילה להחלטה:
"מה היה החשד לאישור שלך לפתוח בחקירה בתיק 4,000?"
מנדלבליט השיב תוך שהוא מתייחס לעדותו של שלמה פילבר, מי שנחקר תחילה במסגרת פרשת בזק עוד בטרם נפתח תיק 4000, ולמעורבותו של שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק וחברות נוספות.
"בעדות של פילבר עלתה מעורבות בוטה שלו משלב ראשון לטובת החברות של שאול אלוביץ'. עסקת בזק-יס זה הנושא המרכזי, לא בטוח אם הרפורמה של הסיבים עלתה בשלב זה".
בנקודה זו ביקש עו"ד חדד לעמת את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר עם דברים שאמר קודם לכן לאחד משופטי ההרכב:
"אבל הסברת לשופט בר עם שהתיק התחיל מהמתת, מהסיקור".
הבהיר כי הסיקור התקשורתי לבדו כנראה לא היה מחזיק את ההחלטה לפתוח בחקירה:
"לו יצוייר אם כל מה שהיה זה היה רק הסיקור אני בספק אם זה היה מספיק בשביל לפתוח בחקירה, אבל היה גם את הצד הרגולטורי".
החשד למעורבות ראש הממשלה
בעקבות התשובה, המשיך עו"ד חדד ולחץ כדי להבין את מהות אותו צד רגולטורי שעליו נשענה ההחלטה:
"מה החשד הרגולטורי?"
על כך ענה מנדלבליט:
"עלה חשד מאותם עדויות בוודאי לגבי עסקת בזק יס שיש מעורבות של ראש הממשלה לטובת אלוביץ'".
עו"ד חדד המשיך להקשות על ציר הזמנים של הראיות שעמדו בפני מנדלבליט טרם אישור החקירה:
"הראיות שהיו בידך בשלב שהורית לפתוח בחקירה היו מעורבות של ראש הממשלה. איזה עד דיבר על המעורבות לפני האישור?"
"לדעתי אילן ישועה ולדעתי ההתנהלות של שלמה פילבר", נקב מנדלבליט בשמותיהם של מי שהיו אז מנכ"ל וואלה ומנכ"ל משרד התקשורת.
כאשר חדד ניסה לנתק את הקשר הישיר בין מנכ"ל וואלה לנתניהו והטיח ביועמ"ש לשעבר כי:
"אילן ישועה לא דיבר עם נתניהו".
מנדלבליט לא חזר בו והסביר את שרשרת הקשרים:
"אבל הוא בקשר עם אלוביץ'".
עו"ד חדד המשיך לאתגר את גרסת התביעה והצביע על סתירות לכאורה בחומר הראיות שנאסף באותה תקופה:
"פילבר אומר בעדויות שלו בתיק בזק את ההפך הגמור".
בשלב זה התערב שופט ההרכב בר-עם, והפנה תמיהה כלפי סנגורו של נתניהו בנוגע לקו החקירה:
"זה שדה בעייתי, עכשיו מר מנדלבליט צריך להתחיל להעריך ראיות?".
מנדלבליט ניצל את ההתערבות כדי להרחיב על האופן שבו שילוב הראיות יצר את החשד הסביר. הוא הסביר כיצד הנתונים שהגיעו מישועה ומפילבר האירו באור אחר לחלוטין את אישור עסקת בזק-יס.
"מה שעלה בפני היה אילן ישועה ופילבר שיש בהם את שני הרכיבים שמאירים באור אחר לחלוטין את נושא בזק-יס".
גרסאות הפוכות והערוץ החשאי
העימות בין השניים נמשך סביב מהימנות העדויות ופרשנות המעשים.
"בעניין פילבר היו לכם גרסאות הפוכות", שב וטען חדד.
מנדלבליט סיפק בתגובה תיאור מפורט של התמונה שעמדה לנגד עיניו, תוך שהוא קושר בין התנהלותו של מנכ"ל משרד התקשורת דאז לפעולותיו של מנכ"ל וואלה:
"הייתה התנהלות מאד מוזרה שלו (שלמה פילבר). ההירתמות מאד לטובת העסקה, היה קשר בינו ובין המנכ"ל של בזק. אבל זה לא העניין אלא אילן ישועה, ששם היו ראיות לכאורה מפלילות לשני הצדדים, גם הנושא הרגולטורי שהסיקור החריג באותה עדות חומרים שהוא העביר על מסרונים ומיילים בינו ובין אלוביץ' והדברים האלו השתלבו אחד עם השני. וגם התמורה על בזק-יס והחשש של אלוביץ' שאם לא יטו את הסיקור לטובת נתניהו העסקה לא תצא לפועל.. זו חקירה, חשד סביר".
לקראת סיום אותו חלק בדיון, עבר עו"ד חדד לעסוק בערוץ החשאי של העברת המסרים בענייני רגולציה שהתקיים בין נציגי בזק לבין פילבר, והציג את לוחות הזמנים שעומדים בבסיס קו ההגנה:
"הערוץ החשאי שאתה מדבר הם מהחודשים אוקטובר-דצמבר 2016 כשראש הממשלה ויתר על הסמכויות שלו ביחס לאלוביץ'".
מנדלבליט חתם אתילופי הדברים בנושא זה:
"השאלה בשם מי פועל פילבר באותו זמן".