בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את בקשת הארגונים "עיר עמים", "במקום" ו"שלום עכשיו" להוצאת צו ביניים שיעצור את המכרז לבניית 1,234 יחידות דיור בשטח E1 שבין מעלה אדומים לירושלים.

השופט נמרוד פלקס, שדן בבקשה במסגרת שלוש העתירות המאוחדות שהוגשו נגד תוכניות הבנייה, נימק את החלטתו בכך שעוד צפוי לחלוף זמן רב עד להגעת שלב מימוש המכרז ולשינוי פיזי כלשהו בשטח. לאור עובדה זו, קבע השופט פלקס כי יש לצפות שהעתירות עצמן יוכרעו במלואן קודם לכן. בנוסף, בית המשפט הבהיר כי בחוברת המכרז עצמה הובהר למציעים כי קיימים הליכים משפטיים תלויים ועומדים נגד התוכנית, וכי כל זכויותיהם יהיו כפופות באופן מוחלט להכרעת בית המשפט בנושא.

הבקשה להוצאת צו הביניים הוגשה במהלך החודש שעבר כחלק משלוש עתירות מאוחדות שמתנהלות נגד בניית אזור E1. העתירה הראשונה הוגשה על ידי ארגון "עיר עמים", העתירה השנייה הוגשה בידי עמותת "במקום - תכנון וזכויות אדם", והעתירה השלישית הוגשה בידי תנועת "שלום עכשיו" יחד עם תושבים פלסטינים מהאזור. העותרים פנו לערכאות בבקשה להקפיא את המכרז לאחר שלטענתם הוא פורסם ללא שום הודעה מוקדמת, תוך פעולה בניגוד להתחייבות קודמת שניתנה להם מפרקליטות המדינה. בנוסף, הם טענו כי קידומו של המכרז בזמן שהעתירות עדיין מתנהלות בבית המשפט עלול לייצר עובדות בשטח, ובכך לפגוע ישירות באפשרותם לקבל סעד אפקטיבי.

בתגובה להחלטת בית המשפט המחוזי, נמסר מהארגונים העותרים:

"לצערנו בית המשפט משחק לידיה של הממשלה אשר מנצלת את שלהי כהונתה כדי לקבוע עובדות שייצרו מציאות הרסנית וקשה לתיקון. מעבר לעובדה שקידום המכרז לבניית E1 יעמיק את הסיפוח ויתרום להכשלת האפשרות לפתרון מדיני, הוא מקרב פעולות של טיהור אתני בשטח התכנית שיהיו אסון למאות הפלסטינים החיים בו וקרוב לוודאי שמדינת ישראל תידרש לשלם עליהן מחירים כבדים".

גינויים ו"מכת מוות" למדינה הפלסטינית

ברקע להליכים המשפטיים, האישור על בניית אזור E1 שניתן לפני כחודש בידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כבר עורר זעם בינלאומי נרחב. 21 מדינות ברחבי העולם, ובהן צרפת ובריטניה, פרסמו הודעה שבה הגדירו את הצעד הישראלי כ"מכת מוות" להקמת המדינה הפלסטינית. על פי הודעת הגינוי הרשמית שהוציאו אותן מדינות, התוכנית "לא מקובלת ומהווה הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי". זמן קצר לאחר מכן, בריטניה הודיעה על זימונה של שגרירת ישראל במדינה, ציפי חוטובלי, בעקבות התוכנית.

על ההצהרה הדיפלומטית המשותפת נגד ישראל חתמו שרי החוץ של אוסטרליה, בלגיה, קנדה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, צרפת, איסלנד, אירלנד, איטליה, יפן, לטביה, ליטא, לוקסמבורג, הולנד, נורבגיה, פורטוגל, סלובניה, ספרד, שבדיה ובריטניה. בנוסף אליהם, חתום עליה גם הנציג העליון לענייני חוץ ומדיניות ביטחון וסגן נשיא הנציבות האירופית.

המהלך הבריטי: איסור סחר והתערבות בבחירות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כבר קרא לגרש את השגריר הבריטי והבהיר:

"לא נהיה אסקופה נדרסת".

במוקד ההתלבטות של הבריטים עומדת האפשרות לבחור בין הפעלת צעדים כלכליים נגד מוצרים שמקורם בהתנחלויות, הכוללים גם מוצרים ממזרח ירושלים ורמת הגולן, לבין הטלת סנקציות אישיות נגד ישראלים - או שילוב בין השניים. ממשלת בריטניה כבר הצהירה בשבועות האחרונים כי בכוונתה לבצע "איפוס מקיף" במדיניותה כלפי ההתנחלויות. שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, אמר כי ממשלתו בוחנת צעדים למניעת סחר עם ההתנחלויות. בימים האחרונים אף דווח כי בין הצעדים הנשקלים נמצא איסור על סחר במוצרים ובשירותים מההתנחלויות.

בישראל מעריכים כי הרחבת אמברגו הנשק הבריטי אינה צפויה להיות חלק מרכזי בהחלטה הנוכחית. ההערכה היא כי הבריטים לא ירחיבו בשלב זה את מגבלות הנשק, בין היתר משום שהיקף אמצעי הלחימה הרלוונטי שנותר הוא מצומצם יחסית, אולם הציוד שעדיין מוגדר בריטי נחשב בישראל לחיוני.

הדיון על הצעדים מתקיים בדרג המדיני הבכיר בבריטניה, ובישראל נערכים במקביל לתגובה חריפה. בירושלים מתכננים לפרסם הודעה תקיפה בעקבות ההחלטה, ובמסר הישראלי הרשמי צפויה להישמע טענה שלפיה הממשלה הבריטית מתערבת בפוליטיקה הישראלית ובמערכת הבחירות המתקרבת, באמצעות הטלת סנקציות דווקא בתקופה רגישה מבחינה פוליטית.