נתוני מבחני פיז"ה הבינלאומיים חושפים תמונת מצב עגומה של קריסה במערכת החינוך הישראלית, עם אחת הירידות הדרמטיות בהיסטוריה של מדינות ה-OECD בציוני התלמידים במתמטיקה, בקריאה ובאנגלית.
צלילה חופשית בנתוני פיז"ה
התוצאות המבהילות של מבחני פיז"ה מציגות שורה של דגלים אדומים המעידים על מצבה של המערכת. מהנתונים עולה כי כמחצית מהתלמידים בישראל נמצאים כיום מתחת לרמת הבסיס במתמטיקה. המצב דומה גם במקצועות אחרים, כאשר כ-40% מהתלמידים נמצאים מתחת לרמת הבסיס בקריאה ובמדעים.
בנוסף, שיעור התלמידים המוגדרים כמתקשים זינק והגיע לרמה הגבוהה ביותר שנמדדה בישראל מאז שנת 2006. מנגד, בקצה השני של הסקאלה, נרשמה התרסקות גם בקרב התלמידים החזקים: שיעור המצטיינים בקריאה צנח ביותר מחצי, מ-11% ל-5% בלבד.
"האמת המרה שיש לומר היא שמערכת החינוך פה קרסה - מוטב להכיר במציאות במקום להתכחש לה. בשונה מהקונספציה הבטחונית, לחינוך ילדנו אין 7 באוקטובר. אין יום ושעה עליהם אפשר להצביע ולומר: כאן קרסה מערכת החינוך. כדרכן של מערכות ענק, מדובר בתהליך ארוך עם אין ספור סימפטומים שמעידים על מערכת גוססת."
התפרקות המשמעת והיעדר לימודי ליב"ה
המצב בתוך הכיתות עצמן מתואר כחמור באופן חריג. על פי מבחן פיזה, קיימת התפרקות מוחלטת של המשמעת ונוכחות התלמידים. הנתונים מראים כי כ-45% מהתלמידים בישראל הבריזו משיעורים בודדים, פער עצום לעומת ממוצע ה-OECD שעומד על 24%. כמו כן, רוב מוחלט של 63% מהתלמידים הישראלים נוהגים לאחר ללימודים, לעומת 50% במדינות המפותחות.
יש לציין כי נתונים אלו מתייחסים אך ורק לתלמידים שניגשו למבחנים. תלמידים הלומדים במוסדות חרדיים כלל לא ניגשים למבחנים הבינלאומיים הללו. בבתי הספר הללו אין כלל לימודי ליב"ה, עובדה המצביעה על כך שהמציאות בשטח חמורה פי כמה מהשיקוף שלה במבחן הרשמי.
משבר כוח האדם: "שבר את כל השיאים"
מעבר לציונים, המערכת מתמודדת עם משבר כוח אדם חריף המשפיע ישירות על התלמידים. מנהלות ומורים מדווחים על מחסור חסר תקדים באנשי חינוך. בבתי ספר רבים ישנה מחנכת אחת המשויכת למספר כיתות במקביל, ומורים ללא הכשרה מתאימה נאלצים ללמד מקצועות שדורשים הכשרה מובהקת, כדוגמת מדעים או אנגלית.
"כמות המורים ללא תעודת הוראה או הכשרה כלשהי שבר את כל השיאים. לפי דיווחי מנהלי בתי הספר, מורים לא מתאימים או בעלי הכשרה לא מספקת פוגעים ביכולת לקיים למידה עבור 47% מהתלמידים בישראל, לעומת 25% בממוצע ה-OECD."
המשבר מוביל למציאות יומיומית שבה כיתות מאוחדות במהלך השבוע, ושיעורים קבועים במערכת מועברים בפועל על ידי סייעת או בת השירות הלאומי. כל זאת, במקביל לדיווחים על שיאים של אלימות, בדידות וניכור בקרב התלמידים. הכל ידוע, שקוף וגלוי.
סופה של אומת ההייטק
המערכת הממלכתית שלאורך עשורים הצמיחה זוכי פרס נובל, יזמים, מדענים ומנהיגים, נראית כעת אחרת לחלוטין. אותה מערכת שגידלה את מפתחי טילים כמו החץ וכיפת ברזל, את חוקרות המח והפיזיקאיות, וזו שעזרה למתג את ישראל כאומת ההייטק ועם הספר, הלכה והצטמקה עד שהפכה לצל חיוור של עצמה.
הנתונים מדגישים כי הקריסה אינה נובעת מהיעדר תקציב, שכן ממנו יש בשפע. מדובר במערכת העשירה ביותר בישראל מיד אחרי מערכת הביטחון, מה שמצביע על כך ששורש הבעיה טמון במדיניות ולא בתקצוב.
המערכת הפוליטית לקראת הכרעה
על רקע מבחני פיז"ה, המהווים תזכורת כואבת לכך שהמערכת עלולה להגיע אל נקודת האל חזור, עולה הדרישה לשינוי רדיקלי ולא לעוד רפורמה קוסמטית. הקריאה המרכזית כעת היא למהלך של פירוק והרכבה מחדש, שמוגדר כדרך היחידה להציל את עתיד התלמידים ועתידה של ישראל כולה.
מהלך עומק שכזה צפוי להקים מתנגדים רבים. הראשונים להתנגד יהיו ארגוני המורים, שבעצמם זקוקים לרפורמה בהולה. במקביל, האוצר צפוי להערים קשיים, והדרך לשינוי תהיה ארוכה ועלולה לגבות מחיר של שביתה ארוכה וציבור מתוסכל.
עם זאת, המסר העולה מהשטח הוא שזהו צו השעה. המשימה אינה מוטלת על כתפיה של שרת חינוך אחת, אלא דורשת התגייסות של מערכת פוליטית שלמה. לקראת ההליכה לקלפי בעוד חודש וחצי, עולה הדרישה להקים קואליציה שתדע לפעול בלי פחד, תשים את הבניה מחדש של מערכת החינוך כפרוייקט לאומי, ותבין לעומק את הקריטיות של מערכת ממלכתית חזקה כסוגיית ליבה בבחירות הקרובות.