הגדרת הזכות

אדם שנפגע מפרסום המהווה לשון הרע זכאי להגיש תביעה אזרחית נגד המפרסם. במסגרת התביעה ניתן לדרוש פיצוי כספי ללא הוכחת נזק, וכן סעדים נוספים.

חשוב לדעת: ישנם מקרים שבהם בית המשפט יקבע כי התוכן אכן מהווה לשון הרע, אך התביעה תידחה והנתבע לא יחויב בפיצוי, זאת במידה ותעמוד לזכותו אחת מההגנות הקבועות בחוק (פירוט בהמשך).

סכומי הפיצוי הכספי

סכומי הפיצוי צמודים למדד ומשתנים מעת לעת. הסכומים מחושבים לפי המדד הבסיסי של שנת 1998, אז עמד הפיצוי בחוק על 50,000 ₪. נכון לשנת 2023, אלו סכומי המקסימום שניתן לתבוע ללא הוכחת נזק בגין כל פרסום בנפרד:

סוג ההפרה	סכום הפיצוי המקסימלי (נכון ל-2023)
פרסום לשון הרע (ללא הוכחת כוונה לפגוע)	עד כ-80,000 ₪
פרסום לשון הרע בכוונה לפגוע (במידה והתובע הוכיח כוונה זו)	סכום כפול - עד כ-160,000 ₪

מי זכאי?

כל אדם הטוען כי פורסם נגדו תוכן העונה על ההגדרה המשפטית של "לשון הרע".

היכן מגישים את התביעה?

1. בחירת הערכאה המשפטית (סמכות עניינית)

את התביעה יש להגיש לאחד מבתי המשפט הבאים, בהתאם לגובה סכום התביעה ולסוג היחסים בין הצדדים:

בית משפט לתביעות קטנות: כאשר סכום התביעה הוא עד לתקרה המותרת בבית משפט זה.
בית משפט השלום: כאשר סכום התביעה הוא עד 2.5 מיליון ₪.
בית המשפט המחוזי: כאשר סכום התביעה עולה על 2.5 מיליון ₪.
בית הדין האזורי לעבודה: בכל סכום, בתנאי שקיים קשר ישיר בין עילת התביעה ליחסי עובד-מעסיק (בהווה או בעבר).
בית משפט לענייני משפחה: בכל סכום, בתנאי שהצדדים הם בני משפחה ועילת התביעה נובעת מסכסוך הקשור ליחסים המשפחתיים.

2. בחירת מיקום בית המשפט (סמכות מקומית)

יש להגיש את התביעה במחוז שבו מתקיים אחד מהתנאים הבאים:

מקום מגוריו או מקום עסקיו של הנתבע.
המקום שבו נעשה הפרסום.
חריג - פרסום באינטרנט: אם הפרסום נעשה ברשת (אין מקום פיזי מסוים), ניתן להגיש את התביעה בכל מחוז בארץ.

תהליך מימוש הזכות בבית המשפט: צעד-אחר-צעד

הגשת כתבי טענות: התובע מגיש כתב תביעה, והנתבע מגיש כתב הגנה.
הליך גישור (אופציונלי): במקרים מסוימים, בטרם הדיון הראשון, השופט עשוי להפנות את הצדדים להליך גישור כדי לנסות להגיע להסכמה או פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.
דיון מקדמי / ראשוני: דיון בפני שופט שבו נעשה ניסיון להגדיר ולצמצם את המחלוקות, ולעיתים אף להגיע להסכמה שתסיים את ההליך.
שלב ההוכחות: אם הצדדים ממשיכים במשפט, השופט יורה על הגשת תצהירים ויקבע מועדים לדיוני הוכחות. בדיונים אלו יוצגו הראיות (חקירת עדים, מסמכים, תמונות, סרטונים וכו').
שלב הסיכומים: התובע והנתבע יגישו את סיכום טענותיהם בכתב (או יטענו בעל-פה, בהתאם להחלטת השופט), על בסיס הראיות שהוצגו.
פסק דין: בית המשפט מכריע האם לקבל את התביעה (במלואה או בחלקה) או לדחותה.

4 השלבים בהכרעת בית המשפט (במתן פסק הדין)

כדי לקבל את התביעה ולפסוק פיצוי, על בית המשפט לבחון את המקרה על פי ארבעה שלבים מצטברים:

שלב 1: האם מדובר ב"לשון הרע"?

בית המשפט בוחן את התוכן באמצעות מבחן "האדם הסביר" ובהתאם להקשר הספציפי. החוק מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול לגרום לאחד מאלה:

להשפיל אדם בעיני אחרים או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג.
לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונות המיוחסות לו.
לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו של אדם.
לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.

שלב 2: האם מדובר ב"פרסום"?

התוכן חייב להיות מועבר לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע (התובע). פרסום יכול להתבצע בכל אמצעי: בעל-פה, בכתב, ציור, וידאו או שמע (כגון: אינטרנט, עיתון, טלוויזיה, מכתב, מודעה, שלט, שיחה). החוק מבחין בין שני מצבים:

פרסום בכתב: מספיק להוכיח כי הפרסום עשוי היה להגיע לאדם אחד נוסף מלבד הנפגע, גם אם לא הגיע אליו בפועל.
פרסום שאינו בכתב (בעל-פה וכו'): חובה להוכיח כי הפרסום הגיע בפועל לאדם אחד נוסף מלבד הנפגע.

הערה לגבי הליך פלילי: בתביעות אזרחיות נדרש אדם אחד בלבד שנחשף לפרסום מלבד הנפגע. אם ננקט הליך פלילי, החוק דורש שהתוכן יגיע לפחות לשני אנשים מלבד הנפגע.

שלב 3: האם עומדת לנתבע הגנה בחוק?

אם נקבע שאכן פורסם לשון הרע, בית המשפט בוחן אם הנתבע זכאי לאחת משתי ההגנות הקבועות בחוק:

"אמת דיברתי" (פרסום שיש בו אמת ועניין ציבורי).
פרסום בתום לב. אם עומדת לנתבע אחת ההגנות - התביעה תידחה.

שלב 4: פסיקת הפיצוי וסעדים נוספים

אם הוכח לשון הרע, הוכח פרסום, ואין לנתבע הגנה – ייפסק פיצוי. שיקולי בית המשפט בקביעת גובה הפיצוי: היקף הפרסום, חומרת הפרסום, ומעמדו של התובע לפני ואחרי הפרסום.

סעדים נוספים שבית המשפט מוסמך לפסוק מעבר לפיצוי הכספי:

החרמה או איסור הפצה של עותקי הפרסום.
פרסום תיקון או הכחשה בנוגע לפרסום הפוגעני.
הוראה על פרסום פסק הדין (במלואו או בחלקו).

כללי הגשת ערעור

אם פסק הדין אינו מניח את הדעת, ניתן לערער עליו בהתאם לערכאה שפסקה בו:

הערכאה שנתנה את פסק הדין	לאן מגישים את הערעור?	האם נדרש אישור מראש?
בית משפט לתביעות קטנות	בית המשפט המחוזי	כן, חובה לקבל אישור מראש מבית המשפט המחוזי
בית משפט השלום	בית המשפט המחוזי	לא
בית המשפט המחוזי	בית המשפט העליון	לא
בית הדין האזורי לעבודה	בית הדין הארצי לעבודה	לא
בית משפט לענייני משפחה	בית המשפט המחוזי	לא

דגשים חשובים ומועדי התיישנות

תקופת התיישנות: ניתן להגיש תביעה בגין לשון הרע עד 7 שנים ממועד הפרסום. במקרים מסוימים שבהם התובע לא יכול היה לדעת על הפרסום עקב נסיבות שאינן תלויות בו, התקופה עשויה להתארך.
הבעת דעה מול עובדה: לא כל ביקורת קשה או נוקבת היא לשון הרע. בית המשפט מבחין בין "קביעת עובדה" לבין "הבעת דעה".
קללות וגידופים: לא כל אמירה פוגענית מהווה אוטומטית לשון הרע. ההכרעה תלויה בנסיבות ותיעשה על ידי בית המשפט בלבד.
פרסומים מותרים: החוק מתיר פרסומים מסוימים גם אם יש בהם לשון הרע, כמו למשל פרסומים רשמיים ופרסומים של אנשי ציבור.
הליכים פליליים לעומת אזרחיים: נפגע רשאי לבחור לנקוט הליך פלילי נגד המפרסם, אך זהו הליך מורכב יותר (כמו הגעה ל-2 אנשים לפחות). בשל כך, רוב הנפגעים בוחרים בתביעה אזרחית-כספית.
אדם שנפטר: קיימים הליכים משפטיים ספציפיים במקרים של פרסום לשון הרע על אדם שהלך לעולמו.

מקורות משפטיים ורשמיים

חוק איסור לשון הרע - סעיף 7
חוק ההתיישנות - סעיף 5
אתר הרשות השופטת (לאיתור ופרטי בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ופסקי דין בנושא).