השווקים הפיננסיים בישראל ובעולם נכנסים הבוקר לשבוע מסחר גורלי, בצל סצנה גאו-פוליטית גועשת מול איראן וטלטלה עזה שסוחפת את סקטור הטכנולוגיה בוול סטריט. המשקיעים ייאלצו לפצל את תשומת לבם בין שורת מוקדים קריטיים, בהם החלטות ריבית, פרסום נתוני מאקרו מרכזיים, ודוחות כספיים.

חזית גאו-פוליטית ומכסים חדשים

אי-הוודאות בזירה העולמית נותרה גבוהה מאוד, למרות שארצות הברית לקחה פסק-זמן מרצף התקיפות שביצעה נגד איראן. רמות הסיכון העולות מקבלות ביטוי ישיר בשוק האנרגיה, כאשר מחירי הנפט חזרו לטפס. לקראת סוף השבוע שעבר, נפט מסוג ברנט חצה לזמן קצר את רף ה-100 דולר לחבית, אירוע שנרשם לראשונה מאז סוף חודש מאי. עם זאת, מחירי הנפט נסוגו מעט ביום שישי, לאחר דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס על יוזמה פקיסטנית לחידוש השיחות בין ארצות הברית ואיראן. בסופו של דבר, נפט מסוג ברנט סיים את השבוע במחיר של 96.8 דולר לחבית, בעוד נפט אמריקאי מסוג WTI חתם את שבוע המסחר במחיר של 85 דולר לחבית.

במקביל למתיחות הביטחונית, השווקים מתמודדים עם לחצים כלכליים נוספים. תשואות איגרות החוב הממשלתיות בארצות הברית עלו לאחרונה לגבהים חדשים, נתון שמוסיף למשקולת על סקטור המניות. על כל אלו נוספה כעת חזית סחר מחודשת: ביום שישי האחרון נכנסו לתוקף מכסים חדשים בשיעור שנע בין 10% ל-12.5%, אותם הטיל הנשיא טראמפ על עשרות שותפות סחר של ארצות הברית.

מבחן "שבע המופלאות" והחלטות הבנקים המרכזיים

בעיצומה של נקודת הזמן הרגישה הזו, שוק ההון נושא את עיניו אל עונת הדוחות. ארבע מתוך החברות המכונות "שבע המופלאות" יפרסמו השבוע את תוצאותיהן הכספיות, אירוע שיעמיד למבחן את איתנותו של המסחר במניות השייכות לתחום ה-AI. חברת מיקרוסופט וחברת מטא ידווחו ביום רביעי, וביום חמישי שלמחרת ידווחו החברות אפל ואמזון.

בגזרת המאקרו, המשקיעים מצפים בדריכות לאירוע המרכזי של השבוע: החלטת הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל ריזרב, שתפורסם בערב יום רביעי. ההערכה הרווחת בשווקים כיום היא שהריבית בארצות הברית תישאר ללא שינוי, אולם אנליסטים בחו"ל אינם פוסלים תרחיש של העלאת ריבית מפתיעה בשיעור של רבע אחוז.

זירת הנתונים האמריקאית תמשיך לייצר כותרות גם ביום חמישי, אז יפורסם מדד ה-PCE לחודש יוני. מדובר במדד האינפלציה המועדף על הפדרל ריזרב, והוא יפורסם לצד קריאת התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הראשונה לרבעון השני. במקביל, גם יתר העולם נערך להחלטות קריטיות: ביום חמישי תפורסם החלטת הריבית בבריטניה, וביום שישי תפורסם החלטת הריבית ביפן. כמו כן, מדדי המחירים לצרכן בגרמניה ובגוש האירו יפורסמו בימים חמישי ושישי, בהתאמה.

וול סטריט אדומה: טלטלה במניות השבבים וענקיות הטכנולוגיה

הבורסה בניו יורק סיכמה את השבוע החולף במגמה שלילית. מדד ה-S&P 500 ומדד הנאסד"ק ירדו בכ-0.6% ובכ-2.1%, בהתאמה, וסגרו בכך שבוע שלילי שני ברציפות. מדד הדאו ג'ונס נחלש בשיעור של כ-0.4%, וחתם שבוע שלילי שלישי ברציפות.

המוקד המרכזי של הירידות היה בסקטור השבבים, שחווה בסוף השבוע גל נוסף של מכירות. מניית חברת אינטל צנחה בקרוב ל-8% ביום שישי והקרינה על יתר מניות הסקטור, וזאת על אף שהחברה דיווחה על הצמיחה החזקה ביותר בהכנסותיה מזה קרוב ל-15 שנה.

המגמה השלילית הקיפה את התעשייה כולה: קרן הסל SOXX, שעוקבת אחר סקטור השבבים הרחב, נפלה ביום שישי במעל 4%. ירידות בולטות נוספות נרשמו במניית מיקרון שאיבדה 7%, במניית AMD שירדה ב-3.3%, במניית ברודקום שנחלשה ב-2.7%, ובמניית מארוול שרשמה צניחה של 7.2%.

הנסיגה המשמעותית לא פסחה גם על חלק מענקיות הטכנולוגיה האחרות. יצרנית הרכב החשמלי טסלה רשמה את הצניחה השבועית החדה ביותר שלה מאז שנת 2022, לאחר שהשילה מערכה קרוב ל-18% בעקבות פרסום דוחות כספיים חלשים מן הצפוי. חברת אלפאבית (חברת האם של גוגל) נפלה גם היא אחרי פרסום הדוחות וסיכמה את השבוע בירידה של קרוב ל-8%, על אף שתוצאותיה הכספיות עקפו את צפי האנליסטים. הירידה של אלפאבית יוחסה בעיקר לכך שהחברה דיווחה על תזרים מזומנים חופשי שלילי, וכן העלתה את תחזית הוצאות ההון שלה מעל לרף לו ציפו האנליסטים.

על רקע הנתונים הללו, אסטרטג גלובלי בג'יי. פי מורגן, דיוויד לבוביץ, התייחס להוצאות ההון החסרות-תקדים בתחום הבינה המלאכותית. בראיון שהעניק לסוכנות בלומברג, ציין לבוביץ כי המשקיעים הולכים והופכים לסלקטיביים יותר לגבי איזה חלקים בשרשרת הערך של ה-AI הם מוכנים לממן.

"הניתוק הכי גדול הוא הרעיון שההוצאות על AI יכולות להגיע עד הירח", אמר לבוביץ.

בסוכנות בלומברג התייחסו בהרחבה להשפעות של ההסלמה במזרח התיכון על שוקי המניות והאג"ח העולמיים, וכן לעלייה הכללית במפלס הסיכון בקרב גופי ההשקעות הגדולים. הכתבת איזבל לי פרסמה מאמר ובו ניתחה את הלך הרוח הנוכחי במוסדות הפיננסיים:

"העצה של וול סטריט: להתחיל להיות טקטיים. ברקליס הפך לנייטרלי כלפי נכסי סיכון, תוך שהוא מציין את האיבה המחודשת בין ארה"ב ואיראן, לצד הדאגה לגבי הוצאות ההון בתחום ה-AI. גולדמן זאקס נותר נייטרלי לרוחב כל אפיקי ההשקעה בשלושת החודשים הקרובים, בעוד שהוא נותר חיובי באופן מתון במבט של 12 חודשים קדימה. HSBC הסיט השקעות מסקטור השבבים לעבר בנקים אירופיים ומדד S&P 500 במשקל-שווה".

פערי הארביטראז' וההשפעה על הבורסה בתל אביב

הלחצים המשמעותיים שספגו מניות השבבים בוול סטריט בסוף השבוע מורגשים היטב הבוקר במסחר המקומי. המניות הדואליות יחזרו היום (ב') לבורסה בתל אביב עם פער ארביטראז' שלילי חריג של קרוב ל-2%. מניות השבבים הישראליות צפויות לספוג פגיעה קשה עם פתיחת המסחר: מניית נובה תאבד כ-6%, מניית קמטק צפויה לרדת בכ-7.5%, ומניית טאואר תאבד כ-10.4%.

לצד סקטור השבבים, מניות דואליות בולטות נוספות צפויות להיפתח בטריטוריה האדומה. המניות של אלביט מערכות, חברת טבע ואנלייט אנרגיה יאבדו בין 2% ל-3%. מניית חברת אורמת תיחלש בקרוב ל-6%. חברת פאלו אלטו תאבד כ-2% מערכה, אם כי יש לציין שהיא טרם כלולה במדדי הבורסה בתל אביב ולכן ירידה זו לא תשפיע על המדדים המקומיים. מנגד, נקודות אור נרשמות במניות התוכנה הישראליות: חברת נייס ופורמולה מערכות צפויות לטפס בשיעורים של מעל 3% ו-4%, בהתאמה.

חוסן בשוק המקומי: זינוק בסקטור הביטחוני

למרות המגמה השלילית מעבר לים וההסלמה החריפה במתיחות הגאו-פוליטית, הבורסה בתל אביב הפגינה חוסן מרשים בשבוע החולף. בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 עלה בכ-2.7%, מדד ת"א 90 התקדם בכ-0.9%, ומדד ת"א 125 הוסיף לערכו כ-2.3%.

המדד הענפי שכיכב השבוע בבורסה המקומית הוא ללא ספק מדד הביטחוניות, שרשם זינוק חד של כ-9.3%. העלייה הניכרת במניות החברות הביטחוניות נרשמה על רקע ההסלמה מול איראן, אך גם בזכות פעילות עסקית ענפה. שחקניות מפתח בשוק המקומי, כמו אלביט מערכות ונקסט ויז'ן, סגרו בשבוע שעבר עסקאות משמעותיות, מה שהוביל לקפיצה של כ-13.7% במניית אלביט וזינוק של כ-9.7% במניית נקסט ויז'ן.

בנוסף להתרחשויות המקומיות, החברות הביטחוניות הישראליות זכו לרוח גבית חזקה מהעליות שנרשמו בסקטור הביטחוני ברחבי העולם. מניות ענקיות הביטחון האמריקאיות, לוקהיד מרטין ו-RTX, זינקו בחדות בבורסות בארצות הברית, לאחר ששתיהן דיווחו על צבר הזמנות גדול במיוחד. צבר זה משקף ביקוש גובר והולך למערכות נשק ולציוד צבאי בצל המתיחות הגלובלית.

סמנכ"ל המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, יניב פגוט, התייחס לביצועי השוק המקומי אל מול הטלטלות הגלובליות, והסביר את הגורמים לחוסן היחסי.

"על אף ההשפעה השלילית של השווקים שמעבר לים על תל אביב, למדדים הישראליים יש יתרון מבני חשוב: פיזור ענפי רחב יותר בהשוואה למדדים המובילים בארה"ב, אלמנט שמסייע במיתון התנודתיות בתקופות מורכבות כאלו", ציין פגוט והוסיף: "מעבר לכך, המניות הדואליות שאינן משתייכות לסקטור השבבים חזרו עם פערי ארביטראז' נמוכים, וחלקן אף עם פערים חיוביים. גורם ממתן נוסף ומשמעותי הוא התמחור הדולרי של המניות הדואליות: בעת ירידות חדות בניו יורק נרשמת לרוב היחלשות של השקל, מה שמספק כרית ביטחון חלקית וממתן את הירידות".

מטבע החוץ ופעילות המוסדיים

בזירת מטבע החוץ, ההסלמה במזרח התיכון ממשיכה לתת את אותותיה. השקל נחלש בשבוע החולף מול הדולר בכ-0.3%, ושערו הרציף נעמד על 3.05 שקלים. במקביל למגמה המקומית, המטבע האמריקאי התחזק ברחבי העולם, בין היתר בשל נסיגה של חלק מהמשקיעים העולמיים לעבר נכסי "מקלט בטוח". מדד הדולר העולמי (DXY), אשר אומד את כוחו של המטבע מול סל מטבעות מרכזיים בעולם, טיפס בכ-0.7% והגיע לרמה של כ-101.5 נקודות.

הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, אלכס זבז'ינסקי, התייחס בסקירתו השבועית להתנהגות המטבע המקומי ולשינויים בהרגלי ההשקעה של הגופים המוסדיים בישראל.

"השקל המשיך להיות אחד המטבעות החלשים בעולם", קבע זבז'ינסקי בפתח דבריו. "הוא פוחת בכ-2% ביחס לדולר בחודש האחרון ואיבד בחודשיים האחרונים את הקשר הרגיל שלו לשוק המניות האמריקאי".

זבז'ינסקי ניתח את הגורמים לניתוק הקורלציה המסורתית בין השקל למדדים בארה"ב, והצביע על נתוני המאקרו של כספי הפנסיה והחיסכון.

"השינוי בהתנהגות השקל קשור כנראה לעלייה בחשיפה למט"ח של המשקיעים, מגמה שהתפתחה ברבעון השני", הסביר זבז'ינסקי. "החשיפה הממוצעת של המוסדיים לחו"ל במסלולים הכלליים עלתה ביוני בחדות מכ-44% ל-46.5%. זאת, במקביל לעלייה של 4.2% במדד S&P 500 במונחים שקליים, לעומת ירידה של 5.4% במדד ת"א 125. גם החשיפה למט"ח במסלולים הכלליים של המוסדיים (ממוצע משוקלל) המשיכה לעלות לאחר שהגיעה במרץ לשפל של כ-17%, וביוני כבר עמדה על כ-19.5%".

באשר למבט קדימה והשפעת האירועים הביטחוניים על אסטרטגיית ההשקעה של הגופים המוסדיים, סיפק זבז'ינסקי תחזית באשר לכיוון שאליו צפוי ללכת שוק המט"ח המקומי.

"כל עוד לא תחול הרעה נוספת במצב הביטחוני או הפוליטי, המשקיעים המוסדיים לא ימשיכו להגדיל את החשיפה למט"ח באופן משמעותי מעבר לרמתה הנוכחית", העריך זבז'ינסקי וסיכם: "במצב זה, אנו מצפים שהקשר בין שער החליפין של השקל לבין שוק המניות האמריקאי ישוב להתקיים".