קרוב לרבע מהנשים המבוגרות בישראל חוששות לצעוד לבדן בחשכה באזור מגוריהן. הנתונים נחשפים היום (ראשון) במסגרת הסקר החברתי השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), המתפרסם לרגל חודש האזרח הוותיק ומציג תמונת מצב מקיפה על חייהם של בני ה-65 ומעלה בישראל.
הדו"ח המקיף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציף שורת סוגיות המטרידות את האוכלוסייה המבוגרת ביומיום. מהנתונים עולה כי 24% מהאזרחיות הוותיקות בישראל חוששות ללכת לבדן בחשכה באזור מגוריהן. 18% מהנשים המבוגרות כלל אינן יוצאות מבתיהן בשעות החשכה.
לצד תחושת חוסר הביטחון ברחובות, מתברר כי תחושת הבדידות מכה באזרחים הוותיקים בשיעורים גבוהים בהרבה משאר האוכלוסייה. על פי ממצאי הלמ"ס, 26% מבני 65 ומעלה העידו כי הם חשים בדידות לעיתים קרובות או לפעמים. לשם השוואה, בקרב הגיליים הצעירים יותר, בני 20 עד 64, עומד נתון זה על 19% בלבד.
קושי בכיסוי ההוצאות לצד שביעות רצון מהחיים
מהנתונים מצטיירת תמונה שלפיה כיסוי ההוצאות השוטפות מהווה משוכה של ממש עבור חלק מהאזרחים הוותיקים. 18% מהנשאלים דיווחו כי אינם מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית, ובהן צורכי בסיס כגון מזון וחשמל.
עם זאת, המדדים הכלליים של שביעות הרצון בקרב בני הגיל השלישי נותרים גבוהים במיוחד. כשנשאלו האזרחים הוותיקים על חייהם באופן כללי, 34% מבני 65 ומעלה השיבו כי הם מרוצים מאוד, ו-55% נוספים השיבו כי הם מרוצים. 85% מהמשיבים מרגישים שבני משפחתם מעריכים אותם במידה רבה.
באשר לציפיותיהם לעתיד, הדעות בקרב האוכלוסייה המבוגרת חלוקות. 28% מהאזרחים הוותיקים מעריכים כי חייהם ישתפרו בשנים הקרובות, בעוד ש-40% צופים שלא יחול בהם שינוי. במקביל, 17% מהנשאלים סבורים כי חייהם יהיו פחות טובים.
משבר אמון בממשלה, ביטחון ברשויות המקומיות
הסקר שופך אור גם על מידת האמון בסביבתם ובמוסדות המדינה, ומציג תמונה של אמון מוגבל. ברמה הבין-אישית, 56% מהנשאלים סבורים כי יש להיזהר מאנשים, ואילו 39% בלבד סבורים כי אפשר לבטוח באחרים.
הפערים הגדולים ביותר מתגלים ביחס למוסדות השלטון. בעוד ש-75% מהאזרחים הוותיקים נותנים אמון ברשות המקומית שבתחומה הם מתגוררים, רק 35% בלבד נותנים אמון בממשלה. גופי אכיפת החוק והמשפט זוכים לאמון בינוני מקרב בני הגיל השלישי: 54% נותנים אמון במשטרה ו-48% מביעים אמון במערכת המשפט.
קפיצה טכנולוגית: הרוב המוחלט גולש באינטרנט
לצד הנתונים על תחושת הביטחון והמצב הכלכלי, הסקר מצביע על עלייה ניכרת בשימוש בטכנולוגיה בקרב האזרחים הוותיקים. בחינה של העשור האחרון מגלה כי שיעור המשתמשים באינטרנט בקרב בני 65 ומעלה זינק מ-49% בשנת 2015 ל-74% בשנת 2025.
מבין כלל האזרחים הוותיקים, 56% משתמשים באינטרנט כדי לקבל שירות מקופת החולים, ואילו 36% נעזרים בו לקבלת שירות ממשרדי הממשלה, למשל להורדת טפסים ולקבלת אישורים. הנוכחות הדיגיטלית ניכרת גם בתחום הפיננסי: 48% מהמבוגרים מבצעים פעולות בנקאיות באינטרנט, ו-34% משלמים באמצעותו חשבונות.
פערי שפה בחברה הערבית
בתוך כך, הסקר חושף פערים עמוקים בשליטה בשפה העברית. 46% מהערבים בני 65 ומעלה דיווחו בפני הסוקרים כי רמת הקריאה שלהם בעברית חלשה או שאינם יודעים לקרוא בעברית כלל. המצב בולט במיוחד בקרב הנשים הערביות בנות 65 ומעלה, שם השיעור מגיע ל-67% – כשתי נשים מכל שלוש.
מנגד, בקרב היהודים בני 65 ומעלה, הנתונים מצביעים על שליטה גבוהה בשפה: 66% מדברים היטב עברית, 61% קוראים היטב בעברית ו-59% כותבים היטב בעברית.
הסקר החברתי נערך מדי שנה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאז 2002. מדובר במחקר מקיף המספק מידע על תנאי החיים של אוכלוסיית ישראל במגוון תחומים, ובהם דיור, בריאות, השכלה, תעסוקה, שימוש באינטרנט, קשרים משפחתיים וחברתיים, מצב כלכלי, שביעות רצון ואמון.
השאלון המועבר לנסקרים כולל חלק קבוע, המכיל כ-200 שאלות החוזרות מדי שנה, לצד חלק משתנה המתמקד בסוגיות אקטואליות ובתחומי עניין ציבוריים. בין הנושאים שנבחנו לאורך השנים במסגרת זו נכללים איכות הסביבה, הון חברתי, העידן הדיגיטלי, השפעות משבר הקורונה, אוריינות פיננסית ובטיחות בדרכים.