קצינת שירות בתי הסוהר, החשודה כי סייעה לאביאור ששון, הנאשם המרכזי בתיק רצח בניהו רזי, שוברת שתיקה ודוחה בתוקף את הטענות בדבר רומן שניהלה עם אחיו של הנאשם בין כותלי הכלא. בגרסה מפורטת שהיא מציגה כעת, הודפת הקצינה את ממצאי החקירה המשטרתית, טוענת כי פעלה מתוך חמלה מקצועית ובהנחיית גורמי המודיעין, ומתארת מסע השפלה פומבי שעברה לעיני פקודיה והעצורים באגף שעליו פיקדה.
"מי שביקש ממני להתקרב אליו זה המודיעין"
הפרשה נחשפה השבוע ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", שם פורסמו תמלילי החקירה של הקצינה במשטרה. על פי אותם דיווחים, מהתמלילים עלה כי הקצינה כביכול הודתה בהתאהבות באסיר רותם חודידה, אחיו של הנאשם ברצח, ואף התנשקה איתו במשרדה ושקלה לעזוב למענו את שירות בתי הסוהר. אולם כעת, בשיחה עימה, מציגה קצינת השב"ס תמונה שונה בתכלית. היא מסתייגת מהאופן שבו הוצגו הדברים, דוחה מכל וכל את הטענות לקשר רומנטי או פיזי עם האסיר, וטוענת כי דבריה הוצאו לחלוטין מהקשרם על ידי צוות החוקרים.
"עצוב לי שזו התמונה שעולה מתיק החקירה אחרי ששיתפתי פעולה וסיפרתי את כל מה שהיה לי להגיד",
אומרת הקצינה בכעס, תוך שהיא מתייחסת לדינמיקה הבעייתית לטענתה בחדר החקירות. במהלך החקירה המשטרתית צוטטה הקצינה אומרת בהתייחס לאחיו של הנאשם:
"אם אני מאוהבת במישהו זה זוגיות?"
אלא שכעת היא מבקשת להעמיד את הדברים על דיוקם ולהסביר את טיב היחסים כפי שהיא רואה אותם:
"אין אחד בבית המעצר שלא ידע שאני אוהבת את רותם, אבל כבן אדם. קסם לי הסיפור של בן 26 שיושב הרבה זמן ולא ראה את אמא שלו. אני אמא לילדים. אני נופלת לסיפור המשפחתי. התפקיד שלי הוא לגלות חמלה, וככה התייחסתי לכל אחד מהעצורים שלי".
בכל הנוגע לטענות על מגע אינטימי, הקצינה מציבה חומה בצורה של הכחשה. את הטענה שלפיה התנשקה פעמים רבות עם חודידה בתוך משרדה, היא מבטלת מכל וכל:
"ביני לבין רותם לא היה משהו פיזי. להגיע למצב שאומרים שהתנשקתי איתו מלא פעמים? זה פשוט לא היה".
לטענת הקצינה, האופן שבו נוהלה חקירתה במשטרה היה מגמתי ותרם ליצירת נרטיב שאינו משקף את המציאות ואת הגרסה האמיתית שלה לאירועים. היא מותחת ביקורת קשה על שיטות התשאול של חוקרי המשטרה:
"למה החקירה לא נוהלה בשאלה ותשובה? מה זה לנהל איתי שיח כאילו אני חברה שלך?".
ההיסטוריה המקצועית והקשר עם האם
חלק מרכזי בקו ההגנה של הקצינה נוגע למקור הקשר עם חודידה. בניגוד לטענה כי יזמה את ההתקרבות מתוך מניעים רומנטיים, היא חושפת כי הפעולה נעשתה בדרישה ישירה של גורמי המקצוע בארגון:
"מי שביקש ממני מההתחלה להתקרב אל האסיר זה המודיעין מתוך בית הסוהר".
היא מדגישה כי פעולותיה מצביעות דווקא על היעדר מניע רומנטי:
"אני הגשתי את הבקשות עבורו ונלחמתי עליו כי הסיפור שלו מורכב וקשה. אם הייתי מאוהבת בו, הייתי פועלת להעביר אותו לבית סוהר אחר כדי שישתקם יותר?".
כדי להוכיח את ניקיונה, חושפת הקצינה כי זו אינה הפעם הראשונה שבה היא עומדת תחת זכוכית המגדלת של המערכת. לדבריה, רק כשבעה חודשים קודם לכן נבדק נגדה חשד דומה הנוגע לקשר בלתי ראוי עם עצור אחר. אותה בדיקה קודמת הסתיימה בלא כלום, מה שלטענתה מעיד על מסירותה למערכת:
״הגעתי למצב שישבתי בחקירה וביקשתי פוליגרף. אחרי שהבינו שלא היה כלום החזירו הודעה לשב״ס שלא היה שום דבר. הייתי לויאלית למערכת שלי. לפני שהגעתי לכלא שירתתי במספר תפקידים רגישים״.
החקירה המשטרתית עסקה רבות גם בקשר שקיימה הקצינה עם לינור ששון, אמם של רותם ואביאור. החוקרים הציגו הודעת טקסט ששלחה הקצינה ללינור ובה נכתב:
״אני שרופה על הילד שלך״.
הקצינה מסבירה כי הקשר עם האם נוצר אך ורק על רקע קשיים בירוקרטיים בהעברת מסמכים, וההתכתבות אינה מהווה כל הודאה ביחסים פסולים:
״זה לא להודות ברומן. היא הודתה לי אחרי שעזרתי בביקור ואמרה לי 'תבורכי משמיים'. זה שהייתה בינינו תקשורת לא אומר שהיה לי קשר רומנטי עם הבן שלה״.
היא מוסיפה:
"שאלתי מי עורך הדין שמייצג אותם וביקשתי שישלחו לי את המסמכים שלינור צריכה להגיש. זה דבר מקובל. 12 שנים הייתי בנחשון ותקשורת עם עורכי דין היא דבר מקובל. כנראה ככה היה לה את המספר שלי והיא הייתה פונה אליי".
"העבירו אותי מסע בושה"
מעבר לטענות על קשר אינטימי, הקצינה נחשדה כי סייעה באופן אקטיבי לאביאור ששון, הנאשם ברצח בניהו רזי, בזמן שזה נמלט מכוחות המשטרה. את החשד החמור הזה היא הודפת מכל וכל, ומבהירה כי לא סייעה להימלטות או לשיבוש החקירה בשום צורה:
"אין לי שום קשר לשיבוש תיק הרצח".
למעשה, היא טוענת כי המסר שהעבירה לרותם לגבי אחיו הנמלט היה הפוך לחלוטין, ונועד ללחוץ עליו להביא להסגרתו של אביאור:
״אמרנו לו: אם אח שלך היה גבר, לא היית עובר את זה. כל הזמן טפטפנו לו את זה״.
בשלב זה של תיאור השתלשלות האירועים, הקצינה חוזרת לרגע מעצרה, שאותו היא מגדירה כרגע פומבי ומשפיל במיוחד. הבלשים הגיעו למקום עבודתה ודאגו להוציא אותה החוצה לעיני כל:
"העבירו אותי מסע בושה באגף שלי ונתנו לי לעבור ככה מול כל העצורים שלי".
חרף ההשפלה, היא מציינת כי מהרגע הראשון בחרה שלא להתנגד ולשתף פעולה באופן מלא עם צוות החקירה המשטרתי:
"החוקרת אמרה לי שיש לי זכות לשמור על שתיקה. אמרתי לה: תשאלי אותי כל מה שאת רוצה, אני ואת על אותה סירה".
עם זאת, הצלקת העמוקה ביותר שהותירה בה הפרשה, לדבריה, קשורה לאופן שבו הוצגה דמותה בציבור בעקבות הדלפת חומרי החקירה. לאחר ימים ארוכים שבהם ספגה את ההאשמות מבלי שהשמיעה את קולה, החליטה לשבור שתיקה ולהיאבק על שמה הטוב:
"לקחת אותי ולהפוך אותי לקצינה הזולה, התת רמה של התת רמה, שמתאהבת בעבריין כשיש לה ילדים בבית? מצטערת, זו לא אני. הרבה יותר כואב לי שמצמידים לי רומן שלא היה. לפני שהמשטרה יוצאת בהצהרות על מוסר, שישאלו האם היה להם מוסר כלפיי״.
״אני רוצה לשפוך אור ולהגיד את הצד שלי. עד עכשיו שמעתי את הביזוי שלי ועכשיו הגיע הזמן לדבר״.
לקראת סיום דבריה, משתפת הקצינה במשפט אחד ספציפי מתוך חדר החקירות שלדבריה נחרט בזיכרונה יותר מכל. כך, לדבריה, הטיחה בה החוקרת המשטרתית:
״את אבן קטנה של חצץ בדרך, כי הבטחנו שמי שקשור לאירוע הזה נגיע אליו״.