קבוצת התשתיות רימון הפכה לאחת השחקניות הבולטות בבורסה בתל אביב עם שווי שוק שחצה את רף ה-5.7 מיליארד שקל. זינוק חד של 375% במניית החברה בשנתיים האחרונות הפך את מייסדה למיליארדר, והניב לאגודה השיתופית "גרנות" רווחים עצומים שעוקפים אפילו את ההשקעה ההיסטורית שלה בענקית המזון תנובה.
מחיפוש עבודה לאימפריית תשתיות תת-קרקעיות
הסיפור של קבוצת רימון מתחיל בשנת 1997. באותה שנה הקים יוסי אלמלם את חברת "רימון שירותי ייעוץ". לפי עדותו של אלמלם, המניע להקמת החברה לא היה חזון עסקי גרנדיוזי, אלא צורך קיומי בסיסי: הוא פשוט לא הצליח למצוא עבודה אחרת והיה חייב להתפרנס.
ספק אם אלמלם עצמו יכול היה לדמיין את התוצאה. בתוך פחות משלושה עשורים, החברה שהקים מאפס הפכה לחברת תשתיות מובילה בישראל. כיום, קבוצת רימון מתמחה בביצוע פרויקטים תת-קרקעיים מורכבים, ולדברי המנכ"ל אלמלם, היא פועלת כיום כספקית המים הפרטית הגדולה ביותר במדינת ישראל.
אלמלם, שמכהן כמנכ"ל קבוצת רימון, מחזיק כיום ב-14% ממניות החברה, החזקה ששוויה מוערך בלא פחות מ-800 מיליון שקל. במהלך השנה האחרונה לבדה, הוא מימש מניות ומכר אותן בשתי פעימות שונות בשווי כולל של כ-100 מיליון שקל. בנוסף לכך, לאורך שנות פעילותה של החברה הוא גרף לכיסו דיבידנדים בהיקף מצטבר של למעלה מ-100 מיליון שקל. שקלול של כלל הנתונים מעמיד את שוויו האישי הנוכחי על כמיליארד שקל.
הקיבוצים: משאירים את תנובה מאחור
על אף ההצלחה הפנומנלית של המייסד, המרוויחה הגדולה באמת מהנסיקה של מניית רימון היא דווקא אגודה שיתופית חקלאית בשם "גרנות". מדובר באגודה הנמצאת בבעלות משותפת של 43 קיבוצים ומושבים, הפרוסים גיאוגרפית במרחב שבין העיר חיפה לתל אביב.
עבור אגודת גרנות, ההשקעה ברימון מסתמנת כהשקעה הרווחית ביותר שביצעה האגודה מאז ומעולם. כדי להבין את סדר הגודל של ההצלחה, ניתן להשוות אותה להחזקה ההיסטורית המפורסמת של גרנות (7%) בענקית החלב תנובה – החזקה ששווה כיום, על פי ההערכות בשוק, קרוב למיליארד שקל. ההשקעה ברימון, כך מתברר, הניבה פירות משמעותיים הרבה יותר.
לאחר שהמניה של רימון רשמה זינוק מטאורי של 375% במהלך השנתיים האחרונות, קפצה החברה ליגה. בחודש נובמבר אשתקד, בעקבות העליות החדות, נכנסה מניית רימון לרשימת המדדים המובילים של הבורסה בתל אביב: מדד ת"א 125 ומדד ת"א 90.
גרנות, הממוקמת בעמדת בעלת המניות הגדולה ביותר בקבוצת רימון עם החזקה של 37%, רואה כיצד השווי "על הנייר" של מניותיה נוסק לסכום דמיוני של 2.1 מיליארד שקל. כל זאת, יש לציין, לאחר שבתחילת השנה הנוכחית כבר הספיקה גרנות לממש חלק מהחזקותיה ולמכור מניות תמורת 150 מיליון שקל. במקביל, לאורך שנות ההשקעה בחברה, נהנתה האגודה מזרם דיבידנדים בהיקף של כ-100 מיליון שקל – שרובם חולקו עוד בטרם הונפקה החברה בבורסה בשנת 2021. עמית בן יצחק, המשמש כיו"ר גרנות, מכהן במקביל גם כיו"ר חברת רימון.
הרווח העצום של גרנות בולט במיוחד על רקע סכום ההשקעה הראשוני. כמעט כל ההשבחה במניות החברה היא רווח נקי עבור האגודה השיתופית, שנכנסה להשקעה ברימון בשנת 2006. באותה עת, גרנות רכשה לא פחות משליש ממניות החברה תמורת סכום זעום של 5 מיליון שקל בלבד. חמש שנים לאחר מכן, ב-2011, חברו גרנות ואלמלם יחד כדי לרכוש את חלקה של השותפה דאז, חברת "גאון", תמורת 27.5 מיליון שקל, בעסקה ששיקפה לרימון שווי חברה כולל של 85 מיליון שקל בלבד.
המוסדיים מצטרפים לחגיגה
לא רק הקיבוצים והמייסד נהנים מהפריחה של קבוצת רימון, אלא גם הגופים המוסדיים הגדולים בשוק ההון הישראלי, שזיהו את הפוטנציאל. המרוויחה הגדולה מבין המוסדיים היא קבוצת הביטוח הפניקס. בשנת 2018, טרם ההנפקה לציבור, השקיעה הפניקס בחברה כ-82 מיליון שקל. כיום, השקעה זו זינקה פי שישה, והפניקס מחזיקה במניות רימון בשווי של כ-600 מיליון שקל.
ביום שישי האחרון קיבלו משקיעי החברה בשורה חיובית נוספת, כאשר נודע כי חברת כלל ביטוח נכנסה אף היא להשקעה מאסיבית בחברה. כלל רכשה כ-8% ממניות רימון במסגרת של הנפקה פרטית, ושילמה תמורתן סכום משמעותי של כ-400 מיליון שקל. המהלך של כלל ביטוח מצרף אותה לרשימה מכובדת של גופים מוסדיים שכבר נחשבים לבעלי עניין בחברת התשתיות, ביניהם הפניקס, מגדל, מיטב ומנורה.
משעמום בבורסה לצמיחה מואצת
למרות הנתונים המרשימים כיום, תחילת דרכה של קבוצת רימון כחברה ציבורית בבורסה בתל אביב הוגדרה כלא פחות מ"משעממת". החברה הונפקה בשנת 2021 לפי שווי התחלתי של 1.25 מיליארד שקל. בשלוש השנים הראשונות שלה במסחר, המניה כמעט ולא זזה. המשקיעים בבורסה לא הביעו בה עניין רב, בין היתר בשל היעדר סחירות במניה, שכן יותר מ-90% מהמניות הוחזקו בידי הבעלים והגופים המוסדיים.
המפנה הדרמטי התרחש בשנתיים האחרונות. המשקיעים החלו להבחין בשינוי כיוון משמעותי לאחר שהחברה ביצעה רכישה של שש חברות שונות, תוך הצהרת כוונות להמשיך במסע הרכישות. אסטרטגיה זו הובילה לשיפור דרמטי בתוצאות העסקיות של רימון. הנתונים מראים קפיצת מדרגה ברורה: בשנת 2021 הסתכמו הכנסות החברה בכמעט 300 מיליון שקל, ואילו בשנה שעברה הן חצו את הרף והגיעו לכמעט 1.5 מיליארד שקל. הרווח הנקי של רימון זינק בהתאמה, מ-29 מיליון שקל בשנת 2021 ל-66 מיליון שקל בשנה שעברה.
כיום, קבוצת רימון פועלת במספר יבשות וב-13 מדינות ברחבי העולם, ובהן ישראל, ארצות הברית, מדינות דרום אמריקה, אירופה, הודו ואפריקה. החברה, המעסיקה למעלה מ-740 עובדים, מחלקת את פעילותה לארבעה מגזרים מרכזיים: ביצוע תשתיות, רימון גלובל, מים ואיכות הסביבה, ואנרגיה וגז.
דריסת רגל בארה"ב: חוות השרתים והבינה המלאכותית
הצמיחה של רימון לא עוצרת בתשתיות המסורתיות. בשנה שעברה ביצעה החברה מהלך אסטרטגי כשהצטרפה לאחד הטרנדים החמים ביותר בעולם הטכנולוגיה – חוות השרתים. רימון רכשה 50% ממניותיה של חברת "פח תעש" תמורת 80 מיליון שקל.
ביום שני השבוע, נרשמה התפתחות משמעותית נוספת, שהסתמנה ככניסה רשמית של רימון לפעילות בתחום הדאטה סנטרים (חוות השרתים) בארצות הברית. חברת פח תעש קיבלה הזמנה, המוגדרת בשלב זה כקטנה יחסית, בהיקף של 17 מיליון דולר. ההזמנה הגיעה מלקוח אמריקאי לצורך אספקת מערכות קירור לדאטה סנטר במדינת פנסילבניה.
על פי פרטי ההזמנה שפורסמו, חברת רימון תהיה אחראית על סיפוק מערכות הקירור במלואן – החל משלב התכנון, דרך הייצור, האספקה וההובלה, ועד לתמיכה בהפעלה הראשונית של המערכות. התמורה בגין הפרויקט תשולם לחברה החל מחודש יוני בשנה הבאה ועד לאפריל 2028. בנוסף, חברת פח תעש תספק ללקוח האמריקאי אחריות על המערכת לתקופה של שלוש שנים.
מנכ"ל רימון, יוסי אלמלם, מתייחס להתפתחות זו בפרספקטיבה רחבה. הוא מודע לכך שהיקף ההזמנה הנוכחית אינו עצום, אך רואה בה נקודת פתיחה קריטית להמשך הדרך.
"עשיתי את כל הקירור לדאטה סנטרים בארץ של אחת החברות הגדולות בעולם. ההזמנה הזו יכולה לשנות את החברה מבחינת היקפי הפעילות, הלקוח הוא אחד הקונגלומרטים הגדולים בעולם. הוא אמר לנו שברגע שנראה לו 'דליברי', נתבקש להגיע להיקף פעילות הרבה יותר משמעותי מולו, כי יש לו צבר גדול של דאטה סנטרים לבינה המלאכותית. בנוסף, זה יביא עוד עסקאות בארה"ב".
מכפיל של הייטק, תוכניות של אימפריה
עליית הערך המתמדת של המניה, שכללה זינוק נוסף ביום שלישי השבוע, הביאה את החברה למצב בו מכפיל הרווח שלה עומד על 86. מדובר במכפיל רווח גבוה במיוחד, המאפיין לרוב חברות טכנולוגיה והייטק, ולא חברות תשתיות מסורתיות. עם זאת, אלמלם טוען כי הנתון היבש עלול להטעות את המשקיעים.
ההסבר של מנכ"ל החברה למכפיל הגבוה טמון בהשקעות העתק שרימון מבצעת בשטח. לדבריו, כחברת תשתיות גדולה, רימון מפנה הון אדיר לרכישת ציוד בשנים האחרונות כדי להבטיח את עתידה.
"יש לנו EBITDA (רווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות) של 221 מיליון שקל. אנחנו מבצעים השקעות גדולות מאוד בשנים האחרונות במטרה לשרת את הצמיחה העתידית," מסביר אלמלם. "בתחום האנרגיה אנו משקיעים 300־400 מיליון שקל נוספים בהקמת תחנות כוח, וגם בתחום המנהור קונים ציוד ומכונות חדשות בסכומי עתק, כדי לעמוד בביקושים העתידיים".
במבט קדימה, עושה רושם שקבוצת רימון מכוונת לכל מטרות התשתית המרכזיות בישראל, ומנסה לירות לכל הכיוונים במטרה להשתתף ולזכות בחלקים ניכרים מכל פרויקטי הענק המתוכננים במדינה בשנים הבאות. אלמלם מפרט את היעדים המרכזיים של החברה וטוען כי פוטנציאל הצמיחה עדיין עצום:
"יש עוד המון פרויקטים בשנים הקרובות. אם זה כמובן המטרו בהיקף של 180 מיליארד שקל, כשכל מקטע בפרויקט זה אירוע של 5 מיליארד שקל. אם נזכה בשני קטעים תבין לאן זה יביא את החברה. אבל יש פרויקטים נוספים שישראל חייבת לבצע כמו עוד מתקן התפלה בעמק חפר, הגדלה של כל מתקני ההתפלה הקיימים, העברת מכלי הדלק בחיפה לאנרגיה ירוקה".
נכון להיום, מחזיקה קבוצת רימון בצבר הזמנות כולל בהיקף של 3 מיליארד שקל. הנתון הזה מקבל משנה תוקף כאשר משווים אותו לנקודת הפתיחה של החברה בבורסה; בעת ההנפקה בשנת 2021, עמד צבר ההזמנות של רימון על 950 מיליון שקל בלבד – עוד נתון הממחיש את קפיצת המדרגה של החברה שהחלה את דרכה במשרד ייעוץ קטן, והפכה לקבלנית תשתיות חובקת עולם.