חברת פריים אנרג'י, בראשות המייסד ומנהל העסקים הראשי ירון קיקוז, חתמה בשבוע האחרון על הסכם מסגרת מחייב עם חברת דלק נכסים להקמת חוות שרתים מבוזרות ומתקני אגירת אנרגיה בשטחי תחנות הדלק של החברה ברחבי הארץ.
עוקפים את הפקק: הברית עם דלק נכסים
ההסכם הטרי שנחתם בין פריים אנרג'י לבין דלק נכסים, מבוסס על מודל עוקף חסמים. בתקופה שבה חוות שרתים רבות בישראל תקועות בתור ארוך ומייאש לחיבור לרשת החשמל הארצית, החברות מתכננות לייצר פלטפורמה חדשה לחלוטין. התוכנית מתבססת על פוטנציאל פריסה רחב ב־60 עד 70 תחנות דלק ברחבי הארץ.
לפי הנתונים שהציגה החברה, ההספק המצטבר של הרשת כולה עשוי להגיע להיקף משמעותי של כ־150 מגוואט IT. בפריים אנרג'י מעריכים כי מדובר בהשקעה כוללת של כ־900 מיליון שקל. התחזיות הפיננסיות של החברה מצביעות על כך שהפרויקט עשוי לייצר הכנסה שנתית של 227 מיליון שקל, לצד EBITDA (רווח לפני פחת, מסים והפחתות) של כ־107 מיליון שקל בשנת הפעלה מלאה.
ההודעה של פריים אנרג'י לשוק ההון יוצאת לאור בתזמון קריטי, כשבוע בלבד לאחר שרשות החשמל החליטה לעצור לחלוטין את מתן האישורים להקמת חוות שרתים חדשות. ההחלטה של הרשות נבעה מחשש מעומס יתר על רשת החשמל הלאומית. כל זאת מתרחש על רקע מציאות שבה אין כיום מספיק תחנות כוח בישראל כדי לספק את הביקושים העצומים הנדרשים להקמות של חוות שרתים חדשות, שאמורות לתמוך במהפכת הבינה המלאכותית (AI) העולמית.
בשוק ההון היו גורמים שהרימו גבה באשר ליכולותיה של פריים אנרג'י לעמוד בתוכנית השאפתנית שהוצגה השבוע, אך ירון קיקוז ממהר להדוף את הביקורות ומזכיר נשכחות.
"זה בדיוק מה שקרה לי בשנת 2021. אמרו זה לא יעבוד, זה לא כלכלי, לא טוב, וקראו לי קזינו. בסוף יש פה ניסיון של כמעט 20 שנה בענף והבנה של השוק. גם במתקנים סולאריים ידענו לחשוב 5־6 שנים קדימה, שהעולם ילך לגובה, והיום מרבית הפרויקטים בישראל הם פוטו־וולטאיים באופנים שונים. אין לנו סיכון פה, כי בסוף זה סוג של אופציה. הסיכון הוא אפסי".
מהתרסקות של 90% לתשואות עתק: רכבת ההרים בבורסה
ירון קיקוז, כיום בן 44, נחשב לאחד השחקנים הוותיקים בשוק והוא פעיל בענף האנרגיה המתחדשת בישראל ממש מהימים הראשונים של התחום. הוא ייסד את פריים אנרג'י בשנת 2009 והחל את דרכו בהקמת גגות סולאריים קטנים, בהתאם למכסות שהקצתה אז רשות החשמל. משם, החברה צמחה בהדרגה למתקנים גדולים יותר, עד שהשלימה את ההנפקה הראשונה שלה בבורסה בתל אביב בחודש מרץ 2021. ההנפקה בוצעה אז לפי שווי של 370 מיליון שקל (אחרי הכסף).
מיד לאחר ההנפקה ההיא ב־2021, זכתה פריים אנרג'י במכרז ענק של רשות החשמל להקמת מתקנים דו־שימושיים בהספק של 250 מגוואט. אולם, הזכייה הזו הובילה את החברה לתקופה קשה ומאתגרת במיוחד, בשל מה שהצטייר בשוק כמחנק תזרימי מאיים. בשלהי שנת 2023, המציאות נראתה עגומה: מניית פריים אנרג'י השלימה קריסה חופשית של מעל ל־90% ממחיר ההנפקה המקורי שלה.
שווי החברה צלל באותם ימים לשווי זניח של פחות מ־30 מיליון שקל בלבד. במקביל, איגרות החוב של החברה צללו ושיקפו תשואה של מעל ל־30% — נתון המגדיר אותן כ"אג"ח זבל" ומבטא את החששות הכבדים של המשקיעים מכך שהחברה לא תוכל לפרוע את התחייבויותיה. באותה תקופה, ההערכות בשוק היו שהתעריף שבו זכתה החברה במכרז של רשות החשמל, שעמד על כ-17.5 אגורות לקילוואט שעה, פשוט אינו כלכלי. העיכובים בקבלת בקשות החיבור מחברת החשמל רק החמירו את המצב.
"שלא באשמתנו חטפנו בבורסה", משחזר קיקוז. "התעריף המוצמד עומד היום על כ־21 אגורות, בעוד שמתחרה כמו EDF זכתה שנתיים מאוחר יותר במכרז דומה בתעריף של 7 אגורות בלבד. הירידה במחירי הציוד הסולארי הפכה את הפרויקטים למאוד כלכליים עבורנו, בפער אדיר משאר השוק".
לדבריו של קיקוז, נרשמה ירידה חדה של עשרות אחוזים במחירי הפאנלים הסולאריים, ולאחר מכן גם במחירי מתקני האגירה, מה שהפך את הקערה על פיה. היציאה מהמשבר העמוק הייתה הדרגתית אך עקבית. פריים אנרג'י הצליחה לקבל ארכות מרשות החשמל. במקביל, בנק לאומי, שהאמין בפוטנציאל של הפרויקטים, נכנס לתמונה וסיפק את המימון הנדרש. החברה גם החזירה חלק מהצבר שבו זכתה במכרז המקורי, וביצעה מהלך אסטרטגי נוסף כשהכניסה את חברת ההשקעות להב אל.אר כשותפה בעסקיה.
התוצאה של שרשרת המהלכים הללו משתקפת היטב במסכים באחוזת בית. מניית פריים אנרג'י רשמה זינוק מדהים של מעל ל־3,000% בתוך שלוש שנים בלבד. כיום, החברה נסחרת לפי שווי שוק עצום של 1.85 עד 1.9 מיליארד שקל. שווי מניותיו של קיקוז עצמו, המחזיק ב־37% מהחברה, מוערך כיום בכ־700 מיליון שקל. גם שוק החוב נרגע לחלוטין: איגרות החוב של החברה נסחרות כיום בתשואה סולידית שבין 3.8% (צמוד) ל־6.3% בלבד, ובקופתה של פריים אנרג'י נחים כחצי מיליארד שקל. המטה של החברה, המעסיקה 33 עובדים, ממוקם בראשון לציון.
שותפות של עשור: החיבור המחודש עם קבוצת להב אל.אר
הקשר העסקי בין קיקוז לבין חברת להב אל.אר אינו חדש, והוא החל למעשה לפני כעשור. באותם ימים, להב החזיקה בפעילות קטנה של התקנת פאנלים סולאריים על גגות של בתי ספר. פריים אנרג'י, שהייתה אז עדיין חברה פרטית, רכשה 50% מחברת פרויקט קטנה של להב. השותפות הזו צמחה יחד עד לפריסה ארצית של כ־265 מתקנים, לפני שקיקוז בחר למכור את חלקו בשותפות בחזרה ללהב.
בשנת 2022 הקשר התחדש באופן משמעותי. להב רכשה מידי פריים אנרג'י מחצית מצבר פרויקטים בהיקף של 100 מגוואט. "הם ראו שהפרויקטים מצוינים, למדו, ומשם הגיע להם התיאבון", מעיד קיקוז על התפתחות היחסים. התיאבון הזה אכן בא לידי ביטוי מוחשי, כאשר שנתיים לאחר מכן, בשנת 2024, רכשה להב את ההחזקות של חברת הפניקס וגופים נוספים שהחזיקו במניות של פריים.
מאז השלמת המיזוג, השליטה בפריים משותפת לקיקוז וללהב אל.אר, המחזיקה ב־38% ממניות פריים, בעוד אמיר גרא אמון על ניהול הפעילות השוטפת של החברה.
"הם חבר'ה אנרגטיים, מאוד רעבים, יודעים לעבוד טוב", אומר קיקוז על השותפים מלהב — היו"ר אבי לוי והמנכ"ל איליק רוז'נסקי. "אני בן 44 היום, הם בכמה עשורים יותר מבוגרים ממני, ולפעמים אני מרגיש לידם שאני לא מספיק רעב".
תחזיות שאפתניות והמלחמה על השקע בחניון
המבט של פריים אנרג'י מופנה כעת חזק קדימה. לצד התוכנית להקמה של 252 מגוואט במתקנים דו־שימושיים המשלבים אנרגיה סולארית ואגירה (מתוך אותם 475 מגוואט של המכרז המקורי), החברה מתכננת הקמה של מתקני אגירה בפריסה גיאוגרפית רחבה "מגבעת ברנר ועד ניצנה".
על פי התחזיות שהחברה מפרסמת, ככל שהיא תעמוד בתוכניות השאפתניות שהציבה לעצמה, היא צפויה להגיע בתוך פחות משלוש שנים לקצב הכנסות שנתי (ARR) של 1.8 מיליארד שקל. מדובר בקפיצה דרמטית של פי 14 לעומת התחזית של החברה לשנה הנוכחית, שעומדת על 124 מיליון שקל בלבד. גם בפרמטר הרווחיות התמונה דומה: החברה צופה זינוק ל־EBITDA של 966 מיליון שקל, נתון המהווה קפיצה של פי 11 ביחס לתחזית המעודכנת לשנת 2026, שעומדת על 89 מיליון שקל.
אף על פי שהסיפור של פריים אנרג'י נחשב למקרה קיצוני של התאוששות בשוק ההון המקומי, היא אינה לבד. לצידה, מניות של מספר חברות אנרגיה מתחדשת נוספות רשמו בשנים האחרונות זינוקים של מאות אחוזים בבורסה בתל אביב. למרות העליות החדות, קיקוז דוחה את הטענות לפיהן מדובר בבועה פיננסית.
לדבריו, צריכת החשמל רק תלך ותגבר בשנים הקרובות. הוא מצביע על גורמי מאקרו טכנולוגיים שמאיצים את הביקוש, ובראשם צריכת החשמל האדירה של תחום הבינה המלאכותית וחוות השרתים, קצב החדירה המהיר של רכבים חשמליים לישראל, וכן הכניסה העתידית של רובוטים ורכבים אוטונומיים למשק, שיוסיפו גם הם לביקושים לחשמל.
כדי להמחיש את הפער האדיר שנוצר בין התשתית הקיימת לבין הביקוש בשטח, קיקוז בוחר לשתף סיפור אישי מהבניין שבו הוא מתגורר בראשון לציון.
"יש לנו קבוצת וואטסאפ של ועד הבית, שבו יש 65 דיירים, והמלחמה ביניהם כיום היא מי יקבל ראשון עמדת טעינה לרכב חשמלי. וזה בבניין יחסית חדש, עם תשתית שנבנתה כמו שצריך. מה שקורה בבניין קטן בראשון לציון קורה גם ברמת התשתית הלאומית".