עשרות עובדים במרכז הפיתוח של ענקית שבבי הזיכרון סנדיסק בכפר סבא פוטרו בשבוע שעבר, וזאת חרף נתונים כספיים וזינוק של 3,400% במניית החברה בשנה החולפת. המהלך המפתיע הותיר עובדים רבים בתדהמה שכן הוא מונע מהם להשתתף בתוכנית רכישת מניות שעשויה הייתה להניב לכל אחד מהם רווח של מאות אלפי דולרים בעוד חודשים ספורים.
ניפוץ תחזיות וצבר הזמנות חסר תקדים
כדי להבין את גודל ההפתעה במסדרונות מרכז הפיתוח הישראלי, יש להביט קודם כל על המספרים המפלצתיים שמציגה סנדיסק (Sandisk) בוול סטריט. החברה הפכה לאחת הסנסציות הפיננסיות הגדולות והמדוברות ביותר של השנה האחרונה. לצד שחקניות ענק נוספות בתחום הזיכרון, בהן מיקרון (Micron) ואס.קיי. הייניקס (SK Hynix), מניית סנדיסק רשמה נסיקה פנומנלית של 3,400% בתוך שנה אחת בלבד. לשם המחשה, רק בחודש אוגוסט אשתקד עמד מחיר המניה על כ־37 דולר בלבד, ואילו כיום היא נסחרת ברמת שיא הקרובה לשיאה ההיסטורי – סביב 1,600 דולר למניה.
מצבה העסקי של יצרנית השבבים כבר מזמן לא היה כה מזהיר. בתחילת החודש הנוכחי, החברה פרסמה את דוחותיה הכספיים וניפצה בקלות את כל תחזיות הרווח וההכנסות של האנליסטים. החברה הציגה נתון מדהים של שיעור רווחיות חריג שעומד על כמעט 85%. במקביל, צבר ההזמנות העתידי של סנדיסק תפח לממדי ענק והגיע ל־91 מיליארד דולר. הרוב של ההזמנות הללו נעול ומובטח בחוזים ארוכי טווח שנחתמו מול השחקניות המובילות בעולם בתחומי הענן והבינה המלאכותית (AI).
ההשפעה של מהפכת הבינה המלאכותית ניכרת היטב בשורת ההכנסות של החברה: לפי הדיווח, חלקן של חוות השרתים המיועדות ל־AI מתוך סך כל ההכנסות של סנדיסק קפץ מ־12% בלבד לנתון מרשים של 38%. במקביל, תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת האמיר לסכום עתק של 7.1 מיליארד דולר. בהתחשב בעלייה החדה בהיקף החוזים הרב־שנתיים, וכן בתחזית להמשך העלייה בביקוש לאחסון עבור מרכזי בינה מלאכותית וענן, בנק אוף אמריקה (Bank of America) העלה לאחרונה את מחיר היעד של מניית סנדיסק ללא פחות מ-2,500 דולר.
הפיטורים בכפר סבא ואובדן המניות
על רקע החגיגה הפיננסית הזו, נפל דבר בישראל. בשבוע שעבר הודיעה החברה על פיטורים של עשרות עובדים במרכז הפיתוח שלה הממוקם בפארק עתיר ידע בכפר סבא, מרכז המעסיק בסך הכל כ־700 איש. המהלך הפתיע רבים בתעשייה, ועורר באופן מיידי סערה נרחבת ברשתות החברתיות – במיוחד לנוכח הנתונים הכספיים המצוינים והקופה התופחת של התאגיד האמריקאי.
אך מעבר לעצם אובדן מקום העבודה, בסביבת העובדים עולה תרעמות קשה במיוחד בנוגע לעיתוי המדויק של גל הפיטורים. המהלך יצא לפועל חודשים ספורים בלבד לפני יציאתה לדרך של תוכנית ESPP (Employee Stock Purchase Plan) – תוכנית ייעודית לרכישת מניות עובדים. התוכנית המדוברת מאפשרת לעובדי החברה לרכוש מניות בהנחה משמעותית ביותר, באמצעות הפרשה קבועה ממשכורתם.
בשל הנסיקה החדה במחיר המניה בשנה החולפת, מחיר המטרה שנקבע בתוכנית ההטבה נמצא ברמה נמוכה במיוחד ביחס למחיר השוק הנוכחי. המשמעות היא ששיעור ההנחה בפועל לעובד עשוי היה להגיע למאות דולרים על כל מניה בודדת. לפיכך, גל הפיטורים הנוכחי, המנתק את העובדים מהזכאות לתוכנית, עשוי בסופו של דבר לחסוך לחברת סנדיסק מיליוני דולרים. בסביבת העובדים שפוטרו מביעים אכזבה עמוקה מאובדן פוטנציאלי של חבילות תגמול, שמוערכות בשווי של עשרות ואף מאות אלפי דולרים לכל עובד.
כדי להבין את הקשר התוכנית להטבת העובדים, יש לחזור מעט אחורה. לפני כעשור, סנדיסק נרכשה על ידי ענקית התקני האחסון ווסטרן דיגיטל (Western Digital). אולם, בשנה שעברה סנדיסק התפצלה ממנה בחזרה והפכה שוב לישות עצמאית. במהלך הליך הפיצול הזה, הקימה החברה את תוכנית ה-ESPP המדוברת, המאפשרת לעובדים לרכוש ממניותיה באמצעות ניכוי שוטף משכרם. לצורך תוכנית זו, החברה הקצתה 4.3 מיליון מניות, אשר מייצגות כ־2.9% מכלל הון המניות שלה. מדובר במענק נדיב למדי מצד החברה, מענק שכלל אינו כולל עוד 17.4 מיליון מניות נוספות שהוקצו לטובת תוכנית תגמול הונית נפרדת לחלוטין.
המנגנון מאחורי הכסף הגדול
רונן סולומון, מנכ״ל ומייסד הסטארט־אפ altshare המתמחה בניהול אקוויטי ואופציות, מסביר את המנגנון הכלכלי שעומד מאחורי סערת העובדים:
"תוכנית ESPP מאפשרת לעובד להפריש מדי חודש חלק מהשכר, ובמועדים שנקבעו מראש להשתמש בכסף שנצבר כדי לרכוש מניות של החברה בהנחה, בדרך כלל של כ־15%. בחלק מהתוכניות מחיר הרכישה מתבסס גם על מחיר המניה בתחילת תקופת החיסכון, ולכן כשהמניה מזנקת במהלך התקופה יכול להיווצר לעובד רווח משמעותי מאוד".
סולומון ממשיך ומנתח את המקרה הספציפי של ענקית השבבים, ומסביר את הפערים הדרמטיים שנוצרו:
"במצבים כאלה, כמו במקרה של סנדיסק, עובד יכול לרכוש מניה ששווה כיום 1,500-1,600 דולר במחיר של 700-800 דולר, בהתאם לתנאי התוכנית ולמחיר שנקבע בתחילתה. כלומר, מבחינת העובד הבודד, פעימת ESPP כזו יכולה להיות שווה הרבה מאוד כסף. אלא שמה שיכול להיות אירוע כלכלי משמעותי עבור העובד הבודד, נראה אחרת מנקודת המבט של החברה. אני סקפטי מאוד לגבי האפשרות שתאגיד גדול יקבל החלטה לפטר עובדים בגלל פעימת ESPP שמתקרבת. גם כאשר העלייה במניה מייצרת לעובדים הטבה גדולה במיוחד, בתאגיד שמעסיק אלפי או עשרות אלפי עובדים תוכניות כאלה הן חלק ממנגנון התגמול השוטף".
סנדיסק אינה מפטרת עובדים מחוץ לישראל. יתרה מכך, מלבד אותם עשרות מפוטרים בכפר סבא, מאות עובדים אחרים בסנדיסק ישראל שימשיכו בתפקידם צפויים עדיין לזכות באותה הטבה משמעותית בדיוק עד סוף השנה הנוכחית – הטבה שתגלם עבורם באופן אישי רווח פוטנציאלי שעשוי להגיע למאות אלפי דולרים.
עם זאת, סולומון מזהיר כי הכסף הגדול מביא עמו גם חבויות מס מורכבות. הוא מסביר כי הפער שבין שווי המניה הממוצע ב־30 ימי המסחר שקדמו למועד ההקצאה, לבין המחיר שבו העובד מקבל בפועל את המניה, נחשב בעיני רשויות המס לרווח פירותי. כלומר, מדובר בהכנסת עבודה לכל דבר ועניין, הממוסה במלואה בהתאם למדרגות מס הכנסה הרגילות. ככל שהפער לטובת העובד גדול יותר – כך גדלה בהתאם גם חבות המס שעליו לשלם.
לסוגיית המס מצטרפת בעיה נוספת של חשיפה למטבע חוץ. השכר של העובדים בישראל, כמו גם ההפרשות החודשיות לתוכנית, מבוצעים בשקלים, בעוד מניית החברה נסחרת בוול סטריט בדולרים.
"ההמלצה היא בדרך כלל להפריש את המקסימום שהתוכנית מאפשרת, וכשהמניות נרכשות - למכור אותן מיד, לממש את ההטבה ולא להמשיך להיות חשופים לתנודות במחיר המניה ובשער המטבע", מסכם סולומון את ההתנהלות הפיננסית המומלצת עבור העובדים שיישארו בחברה ויזכו לממש את ההטבה.
המעבר להודו וכיווץ הפעילות בישראל
אם לא המניות, מה הוביל לפיטורים בישראל דווקא בשיא ההצלחה? על פי ההערכות בתעשיית השבבים המקומית, מהלך הפיטורים בוצע על רקע החלטה אסטרטגית של ההנהלה העולמית להעביר פרויקט פיתוח מרכזי לידי מרכז הפיתוח של סנדיסק בהודו. במסגרת החלטה זו, החברה תעביר את פיתוח כונני האחסון מסוג NVMe, המיועדים לשרתי ענן ולבינה מלאכותית, לצוותים ההודים.
מנגד, מרכז הפיתוח הישראלי בכפר סבא לא נשאר ריק מתוכן, והוא יקבל לידיו את האחריות על פיתוח פרויקט חדש. מדובר בפיתוח כונן בשם "סטארגייט" – כונן דור עתיד המבוסס על בקרים ושבבים חדשים לחלוטין. ה"סטארגייט" אמור לתמוך בנפחי אחסון גבוהים הרבה יותר, והוא ממוקד ספציפית בדרישות של ענקיות הענן וחוות השרתים העולמיות.
אלא שלמרות פרויקט ה"סטארגייט" החדש, הנתונים בשטח מעידים על צמצום. אילו היה מדובר בחילופי פרויקטים טכניים בלבד בין המרכזים בעולם, החברה לא הייתה נדרשת לנקוט במהלך אגרסיבי של צמצום תקנים וקיצוץ משרות. המספרים מראים כי בעוד שבעבר, תחת הבעלות של חברת ווסטרן דיגיטל, הועסקו בישראל כ־1,200 עובדים, כיום מעסיקה סנדיסק בישראל כ־700 עובדים בלבד. בצעד זה, מצטרפת סנדיסק לשורה של חברות אמריקאיות בולטות נוספות, ובהן אינטואיט (Intuit) ואינטל (Intel), שמגדילות בשנה האחרונה בעקביות את נפח פעילותן בהודו על חשבון מרכזים אחרים.
אייל סולומון, מנכ"ל חברת אתוסיה העוסקת בהשמה להייטק ולביוטק, שופך אור על המגמה שמאיימת על ההייטק המקומי. הוא מסביר כי בעבר, חברות מערביות רבות נכוו מעבודה מול מרכזי פיתוח בהודו בשל תופעות של לויאליות נמוכה של העובדים, נפוטיזם פנימי ופערי שפה מהותיים. אולם, כיום התמונה התהפכה לחלוטין.
"הודו הפכה למדינה שחברות מישראל, מארה"ב ומכל העולם מעבירות אליה משרות כמעט בלי מאמץ", אומר סולומון מאתוסיה.
לדבריו, הקושי המקומי משחק תפקיד מרכזי בהחלטות של תאגידים עולמיים.
"משיחות עם בכירים עולה תמונה מדאיגה של זמינות נמוכה של עובדים ישראלים בעקבות שירות מילואים ממושך, לצד שקל חזק שמייקר את עלותם. התוצאה היא שעובד ישראלי יכול לעלות לחברה עד 40% יותר מהעובד ההודי המקביל, אם מחשיבים גם את הרכיב הסוציאלי בתגמול", הוא מוסיף ומסביר את התחשיב הכלכלי הקר שמכריע את הכף לטובת המרכזים במזרח.
השורשים הישראליים העמוקים של סנדיסק
המהלך הנוכחי מהדהד במיוחד לאור העובדה שמרכז הפיתוח של סנדיסק בכפר סבא נחשב לאחד ממרכזי הפיתוח הוותיקים, המוערכים והמבוססים ביותר של חברות שבבים זרות הפועלות בישראל. ההיסטוריה של המקום שזורה עמוקות בהיסטוריה של ההייטק הישראלי: המרכז הנוכחי הוא למעשה תוצר ישיר של רכישת חברת אם־סיסטמס (M-Systems) הישראלית, שהוקמה על ידי היזם דב מורן. אם־סיסטמס, החברה שבה המציא מורן את התקן הזיכרון המוכר בכל בית – ה"דיסק־און־קי" – נרכשה לפני כעשרים שנה תמורת סכום עתק של 1.55 מיליארד דולר.
הקשר הישראלי לא נגמר שם. גם לסנדיסק העולמית עצמה יש שורשים ישראליים עמוקים משלה. התאגיד, המעסיק כיום כ-11,000 עובדים ברחבי העולם (במרכזים הפרוסים בקליפורניה, ישראל, הודו, מלזיה, טאיוון, בריטניה, סין ועוד), הוקם ונוהל במשך לא פחות מ-22 שנה על ידי היזם הישראלי אלי הררי. הררי, כיום בן 81, נמנה עם מייסדי סנדיסק וכיהן כמנכ"ל הראשון של החברה ברציפות משנת 1988 ועד לשנת 2010. כעת, נראה שהמורשת הישראלית של החברה עומדת בפני מציאות גלובלית משתנה, שבה מילואים, שערי מטבע וכוח אדם זול בהודו מכתיבים מחדש את כללי המשחק.