בית הדין למשמעת של עובדי המדינה קבע היום (ראשון) כי עובדת הוראה בחינוך המיוחד תפוטר לאלתר ותורחק לצמיתות משירות המדינה וממשרד החינוך, לאחר שהורשעה בגרירת תלמיד בן 9 על רצפת בית הספר. ההחלטה, אשר שמה סוף להעסקתה של המורה במערכת מאז שנת 2009, התקבלה בעקבות הרשעתה בפלילים והסדר טיעון שנחתם מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
"מה את עושה?": רגעי האימה בחצר בית הספר
האירוע החמור שהוביל להדחתה המוחלטת של המורה התרחש לפני מספר שנים, בחודש ינואר 2019. על פי העובדות שהוצגו ופורטו במסגרת הסדר הטיעון מול נציבות שירות המדינה, הקורבן הוא קטין בן 9 אשר מתמודד עם רקע רפואי וחינוכי מורכב. התלמיד אובחן כמי שסובל מקשיי קשב, מקשיים התנהגותיים שונים, וכן ממחלת האפילפסיה.
האירוע החל בשעות סיום הלימודים, כאשר התלמיד סירב לצאת אל עבר רכב ההסעה שהמתין לו בפתח בית הספר. בתגובה לסירובו, ניגשה אליו המורה, אחזה בחוזקה בידיו ומשכה אותו אל עבר היציאה, וזאת חרף התנגדותו הפיזית הברורה של הילד.
בשלב מסוים, התיישב התלמיד בן ה-9 על הארץ. מן התיאור העובדתי עולה כי היא אחזה בכתפיות התיק שהיה מונח על גבו של הילד, משכה אותן בחוזקה, וגררה אותו על גבו למרחק של כמה מטרים, בעודו צועק ובוכה מולה.
במהלך הגרירה, הופשלו מכנסיו ותחתוניו של התלמיד. כתוצאה מכך, ישבנו החשוף נגרר והתחכך ישירות ברצפת החצר, מה שגרם לפציעתו של הילד. על פי הדיווח, היא חדלה ממעשיה רק לאחר שמורה אחרת שעבדה במקום הבחינה במתרחש וקראה לעברה: "מה את עושה?".
ההליך הפלילי הקדים את ההדחה
עוד בטרם הובאה הפרשה אל פתחו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, התנהל נגד המורה הליך פלילי מלא בגין פגיעתה הפיזית בתלמיד. בסיומו של ההליך הפלילי, נגזרו עליה מספר עונשים משמעותיים: בית המשפט השית עליה ארבעה חודשי מאסר, אותם היא כבר ריצתה במסגרת של עבודות שירות. בנוסף, נגזרו עליה שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, וצו מבחן לתקופה של 12 חודשים. כמו כן, חויבה המורה לשלם פיצוי כספי בסך 7,000 שקלים ישירות להוריו של התלמיד הנפגע.
לאחר ההרשעה בפלילים, הועבר הטיפול בתיק לאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה. נציגי האגף הגישו את התובענה לבית הדין למשמעת, שם, כאמור, הגיעו שני הצדדים להסדר טיעון שבמסגרתו הודתה המורה במיוחס לה.
פגיעה אנושה באמון הציבור וההורים
בבואו לגזור את דינה של המורה במישור התעסוקתי, בית הדין למשמעת לא חסך במילים ומתח ביקורת נוקבת על המעשים. הדיינים הדגישו את חומרת הפגיעה בתלמיד כה רגיש המצוי תחת אחריות המערכת.
"שירות המדינה אינו יכול להכיל פגיעה כזו באמון בו, כתוצאה מן הפגיעה בשלמות גופו ובכבודו של קטין, לא כל שכן קטין הלומד בחינוך המיוחד", נכתב בהחלטת בית הדין. "מדובר באמון הציבור בכלל וציבור ההורים בפרט, ובתוך ציבור ההורים חומרה מיוחדת נודעת לפגיעה באמון ההורים בחינוך המיוחד, השולחים את היקר להם מכל להתחנך בידי עובדי ההוראה במסגרת זו, ואינם מצפים לקבל בסוף יום הלימודים את ילדם חבול ופצוע דווקא מידם".
עם זאת, לצד הדברים הקשים, בית הדין ציין כי מצא לנכון לשקול גם מספר נסיבות מקלות שהוצגו בפניו טרם קבלת ההחלטה הסופית. בין היתר, התחשבו הדיינים בעובדה שהמורה קיבלה אחריות על מעשיה, וכן בחלוף השנים הרבות מאז התרחש האירוע בינואר 2019 ועד היום. כמו כן, בית הדין קיבל את ההתרשמות כי המקרה החריג לא אפיין את התנהלותה הכללית לאורך כל שנות עבודתה במשרד החינוך מאז 2009. מעבר לכך, הובאו בחשבון גם נסיבות אישיות, משפחתיות ובריאותיות הנוגעות לבתה של הנאשמת.
בסופו של הליך, אישר בית הדין את הסדר הטיעון והטיל על עובדת ההוראה ארבעה אמצעי משמעת סופיים ומוחלטים:
- נזיפה חמורה.
- פיטורים לאלתר ממערכת החינוך (תוך ציון כי מהלך זה ייעשה ללא פגיעה בכספי פיצויי הפיטורים שצברה).
- פסילה לצמיתות מכל עבודה עתידית במשרד החינוך.
- פסילה לצמיתות מכל תפקיד בשירות המדינה.