קרוב לרבע מהאזרחיות הוותיקות בישראל מפחדות לצעוד לבדן בשעות הערב באזור מגוריהן. הנתונים נחשפים היום (ראשון) במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), המתפרסם לרגל חודש האזרח הוותיק ומציג תמונה מורכבת של חיי בני ה-65 ומעלה בישראל.
פחד ברחובות ומצוקת הבדידות
הדו"ח המקיף שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שופך אור על מציאות חייהם היומיומית של האזרחים הוותיקים. אחד הנתונים הבולטים נוגע לתחושת הביטחון האישי במרחב הציבורי. לפי הדיווח, 24% מהאזרחיות הוותיקות בישראל חוששות ללכת לבדן בחשכה באזור מגוריהן. 18% מהנשים המבוגרות כלל אינן יוצאות מבתיהן בשעות החשכה.
לצד החשש ברחובות, מתמודדים הקשישים גם עם קשיים חברתיים. מהנתונים עולה כי 26% מבני 65 ומעלה חשים בדידות לעיתים קרובות או לפעמים. מדובר בפער ניכר לעומת האוכלוסייה הצעירה יותר, שכן רק 19% מבני 20 עד 64 דיווחו על תחושות דומות של בדידות.
המציאות הכלכלית ממשיכה להעיק על שכבת הגיל המבוגרת. כיסוי ההוצאות השוטפות מהווה קושי יומיומי עבור חלק מהאזרחים הוותיקים, ו-18% מהם דיווחו כי אינם מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית, ובהן מצרכים בסיסיים כמו מזון וחשמל.
עם זאת, כאשר נשאלו האזרחים הוותיקים על חייהם באופן כללי, התמונה משתנה ומציגה שביעות רצון גבוהה. 34% מבני 65 ומעלה השיבו כי הם מרוצים מאוד מחייהם, ו-55% נוספים השיבו כי הם מרוצים. 85% מרגישים שבני משפחתם מעריכים אותם במידה רבה. באשר לציפיותיהם לעתיד לבוא, 28% מהאזרחים הוותיקים מעריכים כי חייהם ישתפרו בשנים הקרובות. לעומתם, 40% צופים שלא יחול בהם שינוי כלשהו, ואילו 17% סבורים כי חייהם יהיו פחות טובים.
סוגיית האמון תופסת מקום מרכזי בנתוני הסקר, שעולה ממנו תמונה של אמון מוגבל בזולת ובמוסדות המדינה. ביחס לסביבה האנושית, 56% מהמשיבים סבורים כי יש להיזהר מאנשים, ואילו 39% בלבד סבורים כי אפשר לבטוח באחרים.
הפער הגדול ביותר נרשם ביחס למוסדות השלטון. בעוד ש-75% מהאזרחים הוותיקים נותנים אמון ברשות המקומית שבתחומה הם מתגוררים, רק 35% בלבד נותנים אמון בממשלה. 54% נותנים אמון במשטרה, ו-48% מביעים אמון במערכת המשפט.
הזינוק הדיגיטלי של גיל הזהב
לצד הנתונים על תחושת הביטחון והמצב הכלכלי, הסקר מצביע על עלייה ניכרת בשימוש בטכנולוגיה בקרב האזרחים הוותיקים. הנתונים מעידים כי בתוך עשור בלבד, עלה שיעור המשתמשים באינטרנט בקרב בני 65 ומעלה מ-49% בשנת 2015 ל-74% בשנת 2025.
השימוש המקוון מתורגם לפעולות חיוניות: מבין כלל האזרחים הוותיקים, 56% משתמשים באינטרנט כדי לקבל שירות מקופת החולים שלהם. במקביל, 36% נעזרים בו לקבלת שירות ממשרדי הממשלה, למשל להורדת טפסים ולקבלת אישורים. גם המרחב הפיננסי הפך לדיגיטלי עבור רבים, כאשר 48% מבצעים פעולות בנקאיות באינטרנט ו-34% משלמים באמצעותו חשבונות.
פערי השפה ומאחורי הקלעים של הסקר
חלקו האחרון של הסקר מצביע על פערים בשליטה בשפה העברית. 46% מהערבים בני 65 ומעלה דיווחו כי רמת הקריאה שלהם בעברית חלשה, או שאינם יודעים לקרוא בעברית כלל. המצב בולט במיוחד בקרב הנשים הערביות בנות 65 ומעלה, שם השיעור מגיע ל-67% – כשתי נשים מכל שלוש. בקרב היהודים בני 65 ומעלה, 66% מדברים היטב עברית, 61% קוראים היטב בעברית ו-59% כותבים היטב בעברית.
הסקר החברתי שממצאיו פורסמו היום נערך מדי שנה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאז שנת 2002. מטרתו לספק מידע על תנאי החיים של אוכלוסיית ישראל במגוון תחומים, ובהם דיור, בריאות, השכלה, תעסוקה, שימוש באינטרנט, קשרים משפחתיים וחברתיים, מצב כלכלי, שביעות רצון ואמון.
השאלון שעליו מבוסס המדגם כולל חלק קבוע, המכיל כ-200 שאלות החוזרות מדי שנה, לצד חלק משתנה המתמקד בסוגיות אקטואליות ובתחומי עניין ציבוריים. בין הנושאים המשתנים שנבחנו לאורך השנים נכללים איכות הסביבה, הון חברתי, העידן הדיגיטלי, השפעות משבר הקורונה, אוריינות פיננסית ובטיחות בדרכים.