מגמת הירידות בוול סטריט בסוף השבוע האחרון הכתה בעוצמה בשורת מניות ישראליות בולטות, כאשר חברות כמו סנטינל וואן, גאוזי ואבן קיסר ספגו מהלומות קשות.
נסיגה בוול סטריט: הנאסד"ק מושך את המדדים למטה
ביום שישי האחרון ננעל המסחר בוול סטריט באווירה שלילית מובהקת, כאשר את המגמה הוביל מדד נאסד"ק שרשם צניחה של 2.1%. הנתונים מצביעים על חולשה מתמשכת, שכן בסיכום שני ימי המסחר האחרונים של השבוע שחלף, וכן בסיכום השבועי הכולל, המדדים המרכזיים S&P 500 ונאסד"ק הציגו ירידות שערים. מנגד, רק מדד דאו ג'ונס הצליח להתנתק מהמגמה השלילית ורשם עלייה מתונה. על רקע סביבת המאקרו הזו, המניות הישראליות, כמו גם חברות בעלות זיקה ישירה לישראל, ריכזו עניין רב ובלטו במסחר התנודתי.
סנטינל וואן: נפילה דרמטית מהשיא השנתי למרות גיוס ענק
תחום אבטחת הסייבר כולו חווה טלטלה וננעל בירידות שערים ביום שישי. המגמה השלילית מוסברת, בין השאר, בהתעוררות מחודשת של החששות בקרב המשקיעים סביב רמות המינוף של חברות הבינה המלאכותית (AI) והצורך הגובר שלהן בהשקעות עתק נוספות. חששות אלו לא נותרו בגזרת ה-AI בלבד, אלא זלגו והתרחבו גם אל עבר שוק הסייבר. עם זאת, התמונה המלאה מורכבת יותר: בחודשים האחרונים רשמו מניות הסייבר עליות שערים מכובדות מאוד, עובדה המצביעה על כך שחלק ניכר מהירידות הנוכחיות נובע ממימושי רווחים טבעיים של משקיעים המבקשים לקבע את התשואה שצברו.
אחת המניות שבלטו במיוחד ביום שישי בנפילה חדה היא חברת הסייבר הישראלית סנטינל וואן. המניה איבדה 7.7% מערכה ביום מסחר בודד, תוך שהיא מרכזת מחזור מסחר גבוה משמעותית מהממוצע הרגיל שלה. הירידה הזו מגיעה בתזמון מטלטל, שכן רק שבוע קודם לכן נגעה מניית סנטינל וואן בשיא שנתי חדש. מאותה נקודת שיא ועד לנעילה ביום שישי, השלימה המניה התרסקות מהירה של 17.9%. למרות המכה הקשה בטווח הקצר, מבט רחב יותר מגלה כי החברה עדיין מציגה תשואה חיובית מרשימה של 43.9% מתחילת השנה הנוכחית. כיום, סנטינל וואן, הפועלת תחת ניהולו של המייסד תומר וינגרטן, נסחרת בבורסת ניו יורק ומשקפת שווי שוק אדיר של 7.5 מיליארד דולר.
במהלך השבוע שעבר, החברה סיפקה לכותרות מהלך פיננסי משמעותי כשדיווחה על הנפקת איגרות חוב (אג"ח) להמרה. תנאי ההנפקה ייחודיים וכוללים ריבית של 0%, כאשר סכום הגיוס עומד על 1.25 מיליארד דולר, עם פוטנציאל הגדלה נוסף של כ-188 מיליון דולר. איגרות החוב הללו מיועדות לפירעון בשנת 2031. נתון מעניין נוסף הוא מחיר ההמרה, שנקבע על 31.21 דולר למניה — מחיר המשקף פרמיה משמעותית, הגבוהה ב-44.6% ממחיר הנעילה של המניה בסוף השבוע.
מתוך סך הגיוס הכולל, היקף הגיוס נטו שינחת בקופתה של החברה מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הנהלת סנטינל וואן כבר הבהירה כי בכוונתה להשתמש בכספים אלו למספר מטרות, כאשר אחת המרכזיות שבהן היא תוכנית רכישה עצמית של מניותיה (Buyback) בהיקף של 150 מיליון דולר.
גאוזי: התרסקות של 98% וגלגל הצלה בדמות הסדר חוב מורכב
בגזרה אחרת של השוק, מניית גאוזי המשיכה לאבד גובה ונחלשה בשני ימי המסחר האחרונים של השבוע ב-5.2%. עם זאת, המניה הצליחה להינעל במחיר מעט גבוה יותר מנקודת השפל של כל הזמנים, שאליה צללה מוקדם יותר בשבוע שעבר. גאוזי נסחרת כיום בבורסת נאסד"ק לפי שווי שוק של 5 מיליון דולר בלבד. קריסת השווי הזו מהדהדת במיוחד לאור ההיסטוריה הקצרה של החברה בבורסה: גאוזי הונפקה לראשונה בוול סטריט לפני פחות משנתיים וחצי לפי שווי מרשים של 319 מיליון דולר. מאז אותו רגע חגיגי, החברה מחקה כ-98% משוויה הציבורי.
בשבוע שעבר דיווחה החברה על צעד קריטי במסגרת ניסיונות ההישרדות שלה: הנפקה פרטית בסך 7 מיליון דולר, המהווה חלק אינטגרלי מהסדר החוב שהוצע. קבוצת המשקיעים במהלך זה מונהגת על ידי המנכ"ל והמייסד, אייל פסו. משקיעים אלו יזרימו את 7 מיליוני הדולרים לקופת החברה לפי מחיר של כ-2.94 דולר למניה, נתון הנמוך באופן ניכר ממחיר המניה בשוק החופשי, שעומד נכון לעכשיו על 4.40 דולר.
הסדר החוב כולל סעיפים מורכבים נוספים. במסגרתו, יוקצו עוד כ-953 אלף מניות לנאמנים שמונו לליווי ההסדר, עורכי הדין אהוד גינדס וסימיון קידר. עם זאת, הקצאה זו מותנית משפטית: מניות אלו יבוטלו כליל והסכום יוחזר במידה שבית המשפט המסחרי בעיר ליון שבצרפת לא יאשר את התוכנית המיועדת עבור החברה הבת של גאוזי.
השלמת הנפקת ההצלה תשנה לחלוטין את מבנה הבעלות בחברה. לאחר המהלך, המשקיעים בראשותו של המנכ"ל פסו יחזיקו ב-50% מהון החברה (בחישוב על בסיס דילול מלא). הנאמנים יחזיקו ב-20% מהמניות, ואילו יתר בעלי המניות, שספגו את מחיקת הערך האדירה, ייוותרו עם החזקה של 30% בלבד. על פי דיווחי החברה, ההסדר מסדיר באופן סופי התחייבויות עבר בהיקף של כ-61 מיליון דולר.
אבן קיסר: תום עידן השליטה המשותפת ומחיקת מיליארדים מהשיא
תעשייה מסורתית יותר שחטפה מכה אנושה בסוף השבוע היא חברת אבן קיסר. מניית החברה צללה ביום שישי בשיעור חד של 12.4%, תוך שהיא מרכזת מחזור מסחר גבוה מהרגיל, וננעלה בסוף השבוע במחיר המשקף לה שווי שוק של כ-82 מיליון דולר בלבד. המספרים הללו ממחישים התרסקות מתמשכת של 96.7% מאז נקודת השיא ההיסטורית שרשמה המניה בשנת 2015. עם זאת, מנקודת מבט קצרת טווח, המניה רושמת דווקא התאוששות, לאחר שעלתה בכ-283% מהשפל העמוק ביותר שאליו צנחה לפני מספר חודשים בודדים.
אבן קיסר, הפועלת תחת ניהולו של יוס (יוסף) שירן, מתמחה בייצור משטחים מתקדמים המיועדים לעיצוב מטבחים וחדרי אמבטיות. בשנים האחרונות נקלעה החברה הישראלית לקשיים. הקשיים נבעו ממשילוב של החרפה משמעותית בתחרות בשוק, ולצידה הליכים משפטיים סבוכים שנפתחו נגד החברה, בגין טענות קשות לפגיעה בריאותית של מתקיני המשטחים שלה.
הטלטלה העסקית מלווה כעת גם בשינויים דרמטיים בצמרת השליטה של החברה. מוקדם יותר החודש התברר כי הסכם בעלי המניות ההיסטורי בחברה הגיע לסיומו ופקע. ההסכם, שעיצב את הנהגת החברה בשנים האחרונות, נחתם בין קיבוץ שדות ים לבין קרן הפרייבט אקוויטי טנא. במסגרת ההבנות ההיסטוריות בין הצדדים, הוסכם כי הקיבוץ והקרן יצביעו יחד באסיפות הכלליות של החברה כגוש אחד. בנוסף, ההסכם קבע כי ד"ר אריאל הלפרין, נציג קרן טנא, יכהן בתפקיד יו"ר הדירקטוריון של אבן קיסר. סעיף משמעותי נוסף בהסכם העניק לקיבוץ שדות ים זכות סירוב ראשונה למקרה שקרן טנא תחליט למכור מניות בהיקף מסוים.
על פי הדיווח השנתי האחרון שפורסם, שני הצדדים — הקיבוץ וקרן טנא — החזיקו יחד ב-40.6% ממניות החברה, מה שהקנה להם שליטה אפקטיבית ויציבה. אולם, כאמור, הסכם בעלי המניות המשותף פקע רשמית, ובעקבות כך דיווחה החודש קרן טנא כי היא מחזיקה כעת ב-10.4% בלבד מהון המניות של אבן קיסר.
ההיסטוריה של אבן קיסר בוול סטריט ידעה ימים זוהרים הרבה יותר. החברה הונפקה בבורסת נאסד"ק בשנת 2012, ובימי השיא שלה נסחרה בשווי אדיר של 2.5 מיליארד דולר. עבור קרן טנא, מדובר בסיפור מורכב של השקעות חוזרות: בעבר, הקרן ביצעה אקזיט מוצלח ורווחי מאוד בחברה, אולם לאחר מכן בחרה לחזור ולהשקיע בה בסיבוב שני — סיבוב שעד כה, לנוכח קריסת השווי ומחיקת הערך האדירה, מתברר כמוצלח הרבה פחות.