הגדרת הזכות

מבוטחים שנפגעו בעבודה ואינם מסוגלים לעבוד עקב כך, זכאים לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי. תשלום זה נועד לשמש פיצוי על אובדן ההכנסה מעבודה, והוא משולם לתקופה של לכל היותר 13 שבועות (עד 91 ימים, כולל שבתות וחגים).

חשוב לדעת: מי שקיבלו דמי פגיעה ובהמשך נקבעה להם נכות עקב הפגיעה, עשויים להיות זכאים לגמלת נכות מעבודה (קצבה חודשית או מענק חד-פעמי). מי שנפגעו בתאונה שאינה קשורה לעבודה, עשויים להיות זכאים לדמי תאונה לנפגעי תאונות אישיות.

תנאי הזכאות

כדי לקבל את דמי הפגיעה, עליך להיות מבוטח בביטוח נפגעי עבודה ולעמוד בכל התנאים הבאים:

אינך מסוגל לעבוד בעבודתך או בעבודה מתאימה אחרת בעקבות הפגיעה בעבודה.
קיבלת לידיך מסמך רשמי בשם "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה", המפרט את האבחנה הרפואית ואת התקופה המדויקת שבה אינך יכול לעבוד.
לא עבדת בפועל בתקופה שנקבע לה אי-כושר בתעודה הרפואית.

הזכאות חלה גם במקרים הבאים:

תושבי ישראל שנפגעו בעבודתם בחו"ל, אם הפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה.
מתנדבים שנפגעו במהלך התנדבותם, אם הפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה.

מי אינו זכאי לדמי פגיעה?

מי שעבדו בפועל בתקופה שבה נקבע להם אי-כושר בתעודה הרפואית.
מי שנפגעו במהלך הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, ולא הייתה כל הפחתה בהכנסתם מעבודה עקב הפגיעה.
אסירים, עצירים או חוסים במעון על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה).
עובדים זרים השוהים בישראל באופן לא חוקי.

חישוב ושיעור דמי הפגיעה

דמי הפגיעה מחושבים לפי גובה ההכנסות שהיו לך לפני הפגיעה, ומשולמים עבור לא יותר מ-13 שבועות. מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות כדין.

בסיס השכר לחישוב לפי סוג עובד

סוג העובד	אופן חישוב דמי הפגיעה ליום (הגבוה מבין השניים לחלק ב-90)
שכירים / עצמאים	1. 75% מההכנסה החייבת בדמי ביטוח ב-3 חודשי העבודה המלאים לפני חודש הפגיעה. 2. 75% מההכנסה החייבת בחודש הפגיעה (עד ליום הפגיעה) ובשני החודשים שקדמו לו.
שכירים שלא קיבלו שכר מלא	אם לא קיבלת שכר מלא ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה מסיבות מוצדקות, עליך להגיש אישורים (מחלה, חופשה וכו') לביטוח הלאומי כדי שתיבחן האפשרות לחשב את דמי הפגיעה כאילו קיבלת שכר מלא.
נפגעי הכשרה/שיקום מקצועי	אם ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה היו לך הכנסות כשכיר או עצמאי, דמי הפגיעה יחושבו לפי הכנסות אלה או לפי הכנסת מינימום קבועה בחוק - לפי הגבוה מביניהם.
שכירים שהם גם עצמאים	דמי הפגיעה יחושבו לפי השכר הכולל משני המקורות, בתנאי שבזמן הפגיעה היית רשום בביטוח לאומי כעצמאי ושילמת את דמי הביטוח בזמן.

מה נכלל ב"הכנסה החייבת"?

לשכירים: השכר החייב בדמי ביטוח לאומי, כולל שעות נוספות, פרמיות, ומענקים (כגון דמי הבראה, ביגוד, ומשכורת 13). אם אתה מועסק בשני מקומות עבודה ונעדרת משניהם עקב הפגיעה באחד מהם, החישוב יכלול את השכר המשותף משניהם.
לעצמאים: הכנסות העצמאי בשנת המס השוטפת. תנאי סף קריטי: על העצמאי להיות רשום במוסד לביטוח לאומי כעצמאי ולשלם את דמי הביטוח בזמן בעת הפגיעה. (עצמאים שתביעתם נדחתה עקב אי-תשלום כחוק, עשויים להיות זכאים להגיש בקשה עבור "הענקה מטעמי צדק").

תהליך מימוש הזכות: שלב אחר שלב

על מנת לממש את הזכות, יש לפעול בהתאם לשלבים הבאים. מועד תפוגת הזכות להגשת התביעה הוא 12 חודשים מיום הפגיעה.

פנייה לטיפול רפואי והשגת תיעוד: פנה לרופא ודרוש טופס "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה". ודא שהתעודה מפרטת את האבחנה הרפואית ואת התאריכים המדויקים שבהם אינך יכול לעבוד.
הגשת תביעה לביטוח לאומי:
- עצמאים ושכירים שלמעסיק שלהם אין הרשאה מיוחדת: עליך להגיש את התביעה ישירות למוסד לביטוח לאומי בעצמך, בצירוף התעודה הרפואית. אם התביעה תאושר, הכסף יופקד לחשבון הבנק שציינת בטופס התביעה.
- שכירים אצל מעסיק מורשה (לפי תקנה 22): המעסיק יגיש את התביעה במקומך ויסמן בטופס כי הוא מעסיק מורשה ששילם לעובד דמי פגיעה כחוק.

תשלום דמי פגיעה באמצעות המעסיק (תקנה 22)

אם למעסיק שלך יש הרשאה מהמוסד לביטוח לאומי (לפי תקנה 22), התהליך מתבצע דרכו:

המעסיק ישלם לך את דמי הפגיעה ישירות במועד תשלום השכר הסמוך לתאונה, גם אם המוסד לביטוח לאומי טרם הכיר בתאונה כתאונת עבודה.
דמי הפגיעה שישלם המעסיק לא יהיו נמוכים מהסכום שהיית מקבל ישירות מהביטוח הלאומי.
לאחר שהפגיעה תוכר כתאונת עבודה, המוסד לביטוח לאומי יחזיר למעסיק את סכום דמי הפגיעה החל מיום ההיעדרות ה-13, בתוספת עמלה של 2.5% מדמי הפגיעה. התשלום על 12 הימים הראשונים אינו מוחזר למעסיק.

מה קורה אם הביטוח הלאומי דוחה את התביעה?

אם המעסיק שילם לך דמי פגיעה מראש, אך הביטוח הלאומי קבע שזו אינה תאונת עבודה, הכסף שקיבלת הופך לחוב שלך כלפי המעסיק.

המעסיק רשאי לקזז את החוב משכרך, בתנאי שחתמת על התחייבות להחזרת החוב, ובתנאי שסכום הקיזוז לא יעלה על 25% מהשכר בכל פעימה.
המרת חוב בדמי מחלה: אם תגיש למעסיק תעודת מחלה ויש לך מספיק ימי מחלה צבורים, אתה זכאי לתשלום דמי מחלה. אם דמי המחלה גבוהים מדמי הפגיעה - המעסיק ישלם לך את ההפרש. אם הם נמוכים מהם - ההפרש יישאר כחוב שיקוזז בתנאים שתוארו מעלה.

כללי התשלום לפי משך ההיעדרות

תשומת לב: על יום הפגיעה עצמו לא משולמים דמי פגיעה מטעם ביטוח לאומי, אלא המעסיק נדרש לשלם את שכרך הרגיל עבור יום זה. חישוב ימי ההיעדרות מתחיל מהיום שלמחרת.

היעדרות של עד 12 ימים (לשכירים):

המוסד לביטוח לאומי ישלם דמי פגיעה רק מהיום השלישי שלמחרת יום הפגיעה.
יום ההיעדרות הראשון והשני (שאחרי יום הפגיעה) נחשבים לימי מחלה. על ימים אלו תהיה זכאי לדמי מחלה מהמעסיק, בתנאי שהצגת תעודת מחלה ונותרו לך ימי מחלה צבורים (מעוגן בפסיקת בית הדין האזורי לעבודה, פסקה 18, מופיע באתר נבו).
עבור עצמאים: לא ישולמו דמי פגיעה על 12 ימי ההיעדרות הראשונים.

היעדרות מעל 12 ימים (לשכירים):

ביטוח לאומי יגבה מן המעסיק את סכום דמי הפגיעה ששולמו לך עבור 12 הימים הראשונים (למעט במקרה של מעסיקי עובדי משק בית).
אם אתה מועסק אצל מספר מעסיקים, ביטוח לאומי יגבה את התשלום מכל מעסיק באופן יחסי לחלקו מתוך סך שכרך הכולל אצל כולם.

הגשת בקשה לתשלום הפרשים (לשכירים)

שכירים עשויים להיות זכאים לתוספת (הפרשים) לדמי הפגיעה שכבר קיבלו, אם חל אחד מהמצבים הבאים:

המעסיק שילם לך במהלך 11 החודשים שלאחר הפגיעה תשלום נוסף (כגון דמי הבראה, ביגוד, בונוס) בסכום מינימלי הקבוע בחוק לפחות.
המעסיק שילם לך הפרשי שכר רטרואקטיביים עבור החודשים ששימשו בסיס לחישוב דמי הפגיעה.

איך דורשים את ההפרשים?

יש למלא "בקשה לתשלום הפרשים ותשלומים נוספים בנפגעי עבודה" באמצעות טופס מקוון באתר המוסד לביטוח לאומי.
יש לצרף את תלושי השכר שמפרטים את התשלום הנוסף. מי שעבד אצל מספר מעסיקים צריך לצרף תלושים מכל המעסיקים.
מועד אחרון: תוך 12 חודשים ממועד קבלת התשלום הנוסף מהמעסיק.

צבירת זכויות סוציאליות בתקופת ההיעדרות

פיצויי פיטורים

היעדרות עקב תאונת עבודה אינה קוטעת את רצף ההעסקה הנדרש לצורך זכאות לפיצויי פיטורים (שנת עבודה אחת).

דוגמה להמחשה: עובד שהחל לעבוד, לאחר זמן מסוים נפגע בעבודה ונעדר למשך חודשיים. הוא חזר לעבודתו ופוטר באמצע ינואר לאחר צמצומים. העובד ייחשב כמי שעבד שנה מלאה ויהיה זכאי לפיצויי פיטורים, גם אם בפועל עבד רק כ-10 חודשים ברוטו בשטח.

בחישוב הסכום המצטבר לפיצויים, מביאים בחשבון לכל היותר 30 ימי היעדרות בשל תאונת עבודה על כל שנת עבודה (בתנאי שבתקופה זו היית זכאי לתשלום כגון דמי פגיעה).

הפרשות לפנסיה

החוק היבש אינו מחייב את המעסיק להמשיך להפריש כספים לפנסיה בתקופת קבלת דמי פגיעה, אלא אם קיים סעיף מפורש המחייב זאת בהסכם העבודה האישי או הקיבוצי. עם זאת, קיימת פסיקה מנחה של בתי הדין האזוריים לעבודה:

פסק דין תעא (ת"א) 3488-07: מעסיק חייב להמשיך להפריש את חלקו לקרן הפנסיה בתקופת היעדרות עקב תאונת עבודה, כל עוד מתקיימים יחסי עובד-מעסיק ולא הוסכם אחרת.
פסק דין סעש (נצ') 2420-10-13: חריג - אם ההיעדרות נמשכת תקופה ארוכה מאוד (כשנתיים) והעובד לא חזר לעבודה מיד לאחריה, המעסיק אינו מחויב להפריש לפנסיה. (הערה: אלו פסקי דין מנחים בלבד של בית הדין האזורי. יש לבדוק אם התקבלה פסיקה מחייבת של בית הדין הארצי בנושא).

ימי חופשה שנתית

הצבירה תלויה במספר ימי העבודה שעבדת בפועל באותה שנה קלנדרית (ימי היעדרות עקב תאונת עבודה אינם נספרים כימי עבודה לעניין זה):

אם עבדת כל השנה אצל המעסיק: עבודה של לפחות 200 ימים בפועל תזכה אותך במלוא מכסת ימי החופשה. פחות מ-200 ימים תזכה אותך בחלק יחסי.
אם עבדת רק בחלק מהשנה (התחלת/סיימת העסקה במהלכה): עבודה של לפחות 240 ימים תזכה במלוא המכסה. פחות מ-240 ימים תזכה בחלק יחסי.

כפל תשלומים והשפעה על קצבאות אחרות

מילואים: אם אתה זכאי באותה תקופה גם לדמי פגיעה וגם לתגמול מילואים, עליך לבחור באחד מהתשלומים בלבד.
דמי אבטלה: בתקופה שבה משולמים לך דמי פגיעה, אינך זכאי לדמי אבטלה.
הבטחת הכנסה: דמי פגיעה נחשבים כהכנסה לכל דבר בעת בדיקת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה (השלמת הכנסה).