מתמודדי נפש: גלו את הזכויות והסיוע המגיעים לכם

הגדרת הזכות

המדינה מעניקה למתמודדי נפש ולבני משפחותיהם סיוע ושיקום בתחומי חיים שונים. ההכרה והסיוע ניתנים דרך המוסד לביטוח לאומי, מערכת הרווחה, משרד הבריאות (באמצעות סל שיקום), ומערכת המשפט. לנכי צה"ל וכוחות הביטחון ולנפגעי פעולות איבה קיימות הטבות ייחודיות.

תנאי זכאות עיקריים

• קצבת נכות כללית: מתמודדי נפש שהמוסד לביטוח לאומי מצא אצלם פגיעה בכושר ההשתכרות בעקבות לקות נפשית.
• גמלת ילד נכה: הורים לילד מתחת לגיל 18 שאובחן כסובל מלקות נפשית.
• סל שיקום (משרד הבריאות): מי שנקבעו לו לפחות 40% נכות רפואית על רקע נפשי.
• שיקום מקצועי (ביטוח לאומי): מי שנקבעו לו לפחות 20% נכות רפואית. הזכאות אינה מותנית בקבלת סל שיקום.
• נפגעי פעולות איבה: זכאים לטיפול נפשי לנפגעי חרדה גם אם לא הוכרו רשמית כנפגעי איבה וגם אם לא הגישו תביעה להכרה.
• בני משפחה: זכאים לשירותי ייעוץ ותמיכה בחינם, ללא תלות בזכאות לסל שיקום או בהכרת הביטוח הלאומי.

תהליך המימוש צעד-אחר-צעד

1. קביעת נכות רפואית ואובדן כושר השתכרות

• הגשת תביעה לביטוח לאומי: עליך להגיש בהקדם תביעה לקצבת נכות כללית.
• ועדה רפואית: לאחר הגשת התביעה תזומן לוועדה רפואית שתקבע את אחוזי הנכות הרפואית שלך.
• קביעת אי כושר: בהמשך ייבדק אם ניתן לקבוע לך דרגת אי כושר המזכה בקצבה חודשית.

אם אינך מעוניין בהכרה דרך הביטוח הלאומי, באפשרותך לפנות לפסיכיאטרים מורשים מטעם משרד הבריאות, הרשאים לקבוע נכות לצורך זכאות לסל שיקום.

2. הגשת בקשה לסל שיקום

• אם נקבעו לך לפחות 40% נכות רפואית (על רקע נפשי), עליך להגיש בקשה לוועדת השיקום האזורית למתמודדי נפש.
• סל השיקום יאפשר לך לקבל שירותים בתחומי דיור, לימודים, תעסוקה, פנאי וטיפולי שיניים.

3. מסלולים ייעודיים לנפגעי טראומה, צבא ואיבה

• נפגעי פעולות איבה: יש להגיש תביעה לתשלום תגמול נכות לנפגע איבה דרך הביטוח הלאומי.
• נכי צה"ל וכוחות הביטחון: יש להגיש תביעה להכרה בנכות מטעם משרד הביטחון. נפגעי פוסט טראומה עשויים להיות זכאים לתהליך הכרה מהיר.
• טיפול בטראומה צבאית: ניתן לקבל סיוע וטיפול ביחידה לתגובות קרב של אגף השיקום במשרד הביטחון, ללא תלות בהכרה בנכות או בזמן שעבר מאז האירוע.

4. הליכים משפטיים (אפוטרופסות)

• אם הוגשה בקשה למנות לך אפוטרופוס, מומלץ לבדוק זכאות לסיוע וייצוג משפטי בחינם על-ידי עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי של משרד המשפטים.
• במקרים שונים, ניתן לבקש למנות תומך החלטות במקום אפוטרופוס.

שילוב בתעסוקה, לימודים וקהילה

זכויות דיור ומגורים

אשפוז פסיכיאטרי וטיפולים רפואיים

מערכת בריאות הנפש מחולקת למספר תרחישי טיפול ואשפוז, שלכל אחד מהם זכויות ספציפיות:

1. אשפוז מרצון: למעוניינים להתאשפז במחלקה/בית חולים פסיכיאטרי ישנן זכויות מוגדרות למאושפז מרצון.
2. חלופות אשפוז: מטופלים שנמצאו מתאימים יכולים לקבל חלופות כגון בית מאזן למתמודדי נפש או אשפוז בית פסיכיאטרי (חלק מהשירותים עשויים להיות כרוכים בתשלום).
3. טיפולים מרפאתיים (ללא אשפוז - אמבולטוריים): טיפולים הניתנים מרצון או שלא מרצון במסגרת הקהילה.
4. אשפוז בכפייה: במקרה שהפסיכיאטר המחוזי, מנהל בית החולים או הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית הוציאו הוראת אשפוז נגד רצון המטופל.
5. אשפוז במסגרת הליך פלילי: לאדם העצור, חשוד או נאשם שבית המשפט הורה על אשפוזו.
6. הגשת תלונה: מטופל הסבור שזכויותיו במערכת בריאות הנפש נפגעו, רשאי להגיש תלונה רשמית על שירותי בריאות הנפש.

זכויות בני משפחה מטפלים

• ייעוץ ותמיכה כללית: ניתנים ללא תשלום דרך ארגונים ומרכזי משרד הבריאות (אין צורך בסל שיקום או הכרה מביטוח לאומי).

גופים רשמיים וארגוני סיוע

מומלץ להיעזר בארגונים הבאים המעניקים מענה ופריסה ארצית: