משרד הבריאות פרסם היום (חמישי) לראשונה יעדים ארוכי טווח הקובעים את מספר הרופאים המומחים הנדרש בכלל התמחויות הבסיס בישראל עד לשנת 2035. התוכנית החדשה נועדה להתמודד עם מצוקת כוח האדם במערכת על ידי הגדלת מספר המומחים בשיעור של עד 35 אחוזים בחלק מהמקצועות הרפואיים ביחס לתחזית של שנת 2029, במטרה מרכזית לצמצם את הפערים בין המרכז לפריפריה.
תכנון אסטרטגי לעשור הקרוב
היעדים החדשים שפרסם המשרד נשענים על עבודת מטה נרחבת שביצעה הוועדה המייעצת לתכנון כוח אדם ברפואה. במסגרת דיוניה, בחנה הוועדה לעומק את צורכי מערכת הבריאות הישראלית בעשור הקרוב.
על בסיס המלצות אלו, חולקו כלל ההתמחויות הרפואיות לארבע קבוצות נפרדות, אשר סווגו בהתאם לגידול הנדרש בשיעור המומחים לכל 100 אלף תושבים. הקבוצות הוגדרו לפי יעדי צמיחה של 35 אחוזים למקצועות בהם הוחלט על צורך בגידול משמעותי, 25 אחוזים, 15 אחוזים, וקבוצה נוספת של מקצועות שבהם הוחלט על שמירה על השיעור הקיים של רופאים מומחים ביחס לאוכלוסייה.
מדוע נבחרה שנת 2029?
במשרד הבריאות הסבירו היום כי ההחלטה לקבוע את שנת 2029 כנקודת הייחוס למדידת הגידול אינה מקרית. הסיבה לכך היא שרבים מהרופאים שצפויים לסיים את הכשרתם ולהפוך למומחים עד לאותה שנה, נמצאים למעשה כבר כיום בתוך מסלולי ההתמחות השונים. לכן, ההשפעה המהותית של התוכנית על המספר הכולל של המומחים בישראל צפויה להתבטא בשטח בעיקר בשנים שלאחר מכן.
פערים דרמטיים בפריפריה
אחד הנתונים הבולטים המשתקפים מתוך התוכנית נוגע למחסור ברופאים מומחים באזור הדרום. תחום הנוירולוגיה ממחיש היטב את הפער הגיאוגרפי: על פי הנתונים, שיעור המומחים בנוירולוגיה במחוז הדרום עומד כיום על 38 אחוזים בלבד מהיעד שנקבע לשנת 2035. זאת, בהשוואה למחוז המרכז, שם שיעור המומחים עומד כבר כיום על 85 אחוזים מהיעד העתידי.
במשרד הבריאות מדגישים כי שאיפת התוכנית היא להגיע לשיעור אחיד של מומחים ביחס לגודל האוכלוסייה בכל אזורי הארץ. עם זאת, במשרד מבהירים כי מספר הרופאים שיידרש להוסיף בפועל בכל מחוז יהיה שונה לחלוטין, וייגזר ישירות ממידת המחסור הקיים כיום באותו אזור.
סכנת הריכוזיות בבתי החולים המרכזיים
לצד הצבת היעדים, במשרד הבריאות משמיעים גם אזהרה ברורה. הגורמים המקצועיים מזהירים כי ללא הכוונה יזומה של פיזור הרופאים ברחבי הארץ, הגידול הצפוי במספרם הכולל עלול להתרכז בבתי החולים הגדולים. המשמעות של תרחיש כזה היא שתושבי הפריפריה ימשיכו להתמודד עם מחסור במומחים. החשש במשרד נוגע במיוחד למקצועות רפואיים שבהם קיים כבר כיום קושי משמעותי בגיוס כוח אדם.
בנוסף, התוכנית מבקשת למנוע מצב שבו הגידול במספר הרופאים הכולל לא ייתן מענה אמיתי למחסור בתחומי התמחות מסוימים. לשם כך, משרד הבריאות פועל לכוון את חלוקת המתמחים בין המקצועות השונים, כך שתשקף במדויק את צורכי מערכת הבריאות והאוכלוסייה כולה.
השפעת רפורמת יציב
פרסום המהלך מגיע על רקע שינויים רחבים הצפויים בהכשרת הרופאים בישראל בשנים הקרובות. בעוד שנרשם גידול במספרם של בוגרי הפקולטות לרפואה בתוך הארץ, במקביל צפויה ירידה במספר הרופאים שלמדו במוסדות רפואיים בחו"ל שאינם עומדים בתנאי "רפורמת יציב". על פי משרד הבריאות, שינויים אלה צפויים להוביל בהדרגה הן לגידול במספר הרופאים הנכנסים למערכת, והן לשיפור באיכות הכשרתם.
האתגר: השבת מוחות והקצאת תקציבים
קביעת היעדים אינה מבטיחה את השגתם בפועל. יישום התוכנית ידרוש מהמדינה לבצע הגדלה של היקף ההכשרה במקצועות שבהם קיים מחסור, ליצור תנאים שיעודדו רופאים לעבוד בפריפריה ולהקצות את התקציבים המתאימים לשם כך.
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, התייחס עם פרסום התוכנית גם לעזיבת רופאים את ישראל, וציין כי בתכנון הובאו בחשבון גם רופאים שכבר עזבו את הארץ וכן כאלה שמתכננים לעזוב בעתיד. לדברי בר סימן טוב, משרד הבריאות פועל כעת להשבת רופאים ישראלים מחו"ל ולחיזוק כוח האדם הרפואי, על רקע תופעת בריחת המוחות.