מערך הסיוע המשפטי נחנק: 1 מכל 3 בקשות נדחית, התורים נערמים והאזרח נותר לבד
הלם במערכת המשפט: למרות עלייה של 14% בתקציב הסיוע המשפטי בשנתיים האחרונות והוספת 30 תקני עורכי דין, נתוני הדוח השנתי של משרד המשפטים, שפורסם הבוקר (5.4.2026), חושפים תמונה עגומה ומטרידה במיוחד: מערך הסיוע המשפטי בישראל קורס תחת עומס שיא. קרוב ל-150,000 פניות חדשות הוגשו למחוזות הסיוע המשפטי בשנת 2025 – עלייה של 22% תוך שלוש שנים. אלא שמאחורי הנתון המרשים מסתתרת אמת כואבת: 31% מכלל הבקשות לסיוע נדחו על הסף, עלייה חדה של 8% לעומת שנת 2023, והזמן הממוצע לקבלת מענה ראשוני עומד כיום על 97 ימים, כמעט חודש וחצי יותר משנת 2022. המשמעות ברורה: אזרחים רבים, זכאים על פי חוק, נאלצים להתמודד לבדם מול המערכת, כשחייהם הכלכליים והאישיים מונחים על הכף.
הביקוש זינק – המערכת קפאה
המספרים אינם משקרים. על פי הדוח הטרי, הגידול בביקוש לסיוע משפטי הוא אקספוננציאלי ואינו תואם את הגידול המצומצם בכוח האדם ובמשאבים. משרד המשפטים ניסה להתמודד עם המצב באמצעות תוספת תקציב של 45 מיליון שקלים לשנים 2024-2025, שהתפצלה בין הגדלת שכר הטרחה לעורכי דין חיצוניים המועסקים דרך המערך ובין הוספת תקנים פנימיים. אך נראה כי צעדים אלו הם בבחינת "פלסטר על פצע פתוח". "אנחנו רואים גידול דרמטי במספר הפניות בתחומים קריטיים כמו דיני משפחה (עלייה של 18% בתביעות גירושין ומשמורת ב-2025), הוצאה לפועל וחדלות פירעון (עלייה של 25% בבקשות לפתיחת הליכים), וגם בתחום הדיור הציבורי (עלייה של 12% בתביעות פינוי)", מסבירה עו"ד מירב לוי, ראש מחלקת המחקר בסיוע המשפטי, בשיחה עם "ישראל משפט". "העלייה הזו משקפת את המצב הכלכלי והחברתי בישראל, את יוקר המחיה ואת הקושי של משפחות רבות לשרוד. כשאדם מגיע למצב שהוא זקוק לסיוע משפטי, לרוב הוא כבר נמצא במצוקה אדירה".
עורכי הדין קורסים
העומס הכבד לא פוסח גם על עורכי הדין עצמם, הן אלה המועסקים ישירות במערך והן אלה המוגדרים כ"פרילנסרים" חיצוניים ומקבלים תיקים מהסיוע המשפטי. "אנחנו עובדים מסביב לשעון, מנסים להציל כמה שיותר אנשים, אבל זה בלתי אפשרי", מספרת עו"ד שרון כהן, שמייצגת מטעם הסיוע המשפטי מזה שמונה שנים. "כל עורך דין במחוז תל אביב מטפל בממוצע ב-180 תיקים פעילים במקביל, לעומת 120 תיקים לפני חמש שנים. האיכות נפגעת, השחיקה בלתי נסבלת, ואנשים נושרים. לא פלא שיותר ויותר עורכי דין צעירים מעדיפים לא להצטרף למערך או עוזבים אותו אחרי זמן קצר. השכר נמוך והעבודה קשה ומתסכלת. במקום לתת לאזרח את היחס והזמן שמגיע לו, אנחנו רצים מתיק לתיק ומרגישים שאנחנו פשוט מכבים שריפות".
"כשמגיעים אליי לקוחות שלא קיבלו סיוע משפטי אחרי שחיכו חצי שנה, והם כבר הגיעו למצב שחשבון הבנק שלהם מעוקל או שהוציאו להם צו פינוי – זה כבר כמעט מאוחר מדי. אנחנו לא יכולים לייצר ניסים." – עו"ד שרון כהן, הסיוע המשפטי.
מלחמת מעמדות בבתי המשפט
המשמעות הדרמטית של קריסת מערך הסיוע המשפטי נוגעת ישירות לכל אזרח במדינת ישראל, גם אם הוא אינו זכאי לסיוע כיום. היא יוצרת מערכת משפטית לא שוויונית, בה היכולת הכלכלית היא חזות הכל. "היעדר נגישות לסיוע משפטי איכותי יוצר פערים בלתי נסבלים", מזהירה ד"ר אילנה בן-דוד, חוקרת בכירה בתחום זכויות האזרח מהאוניברסיטה העברית. "אזרח חסר אמצעים שנתבע בגין חוב קטן, או שנקלע לסכסוך גירושין סבוך, עשוי למצוא עצמו קורס תחת הנטל המשפטי, להפסיד תיקים שבהם אולי היה צודק, ולשאת בהשלכות כלכליות קשות לאורך שנים – רק כי לא היה לו מי שייצג אותו. במקביל, הצד העשיר יותר, או זה שיש לו את היכולת לשלם עורך דין פרטי, נהנה מיתרון מובנה. זה אינו צדק".
התופעה הזו מחריפה את הפערים החברתיים, דוחקת משפחות נוספות אל מתחת לקו העוני ומקשה על שיקום כלכלי. היא מובילה לגידול בתיקים הנסגרים בפשרה לא הוגנת עבור הצד החלש, או לחילופין, להארכה משמעותית של הליכים משפטיים מורכבים עקב חוסר ייצוג הולם. "ראינו עלייה של 7% בתביעות פינוי מדורגים ב-2025 שהוגשו על ידי רשויות מקומיות או חברות דיור ציבורי, שמתייחסות לאנשים במצוקה קשה כאל מספרים", מציינת ד"ר בן-דוד. "כשאין להם ייצוג, קל הרבה יותר לפנות אותם מדירתם, גם אם יש להם טענות הגנה חזקות. זה מתכון לאסון חברתי".
האם רפורמה עמוקה בדרך?
מקורות במשרד המשפטים מודים כי הבעיה חריפה, וכי נשקלות דרכים לטפל בה מן היסוד. "אנחנו מבינים שהגדלת תקנים נקודתית או תוספת תקציב קטנה לא יפתרו את הבעיה", אומר גורם בכיר שביקש להישאר בעילום שם. "יש צורך ברפורמה מבנית עמוקה, אולי אף בשינוי חקיקה שיגדיר מחדש את מעמד הסיוע המשפטי ואת מודל העסקת עורכי הדין. נבחנות אפשרויות לשתף פעולה באופן הדוק יותר עם קליניקות משפטיות באוניברסיטאות, להרחיב את פרויקטי הפרו-בונו, ואולי אף לבחון מודל שבו רשויות מקומיות יחויבו לספק סיוע משפטי בסיסי לתושביהן בתחומים מסוימים. הדיונים סוערים, התקציב תמיד מהווה אבן נגף, אבל ברור לכולם שאי אפשר להמשיך כך".
אך עד שרפורמה כזו תצא לפועל, אם בכלל, הציבור נשאר באוויר. הנתונים מראים גם כי מחוזות הפריפריה סובלים יותר. במחוז צפון, למשל, אחוז דחיית הבקשות הגיע ל-35%, וההמתנה הממוצעת לסיוע היא 110 ימים – כמעט ארבעה חודשים. המצב הזה מחייב את האזרח להיות אקטיבי, ולחפש כל דרך אפשרית לקבל את הייצוג שמגיע לו.
המלכוד: זכאים רבים, מעטים מקבלים
חשוב להבין מי זכאי לסיוע משפטי. הזכאות בישראל מבוססת בעיקרה על שני קריטריונים מרכזיים: מבחן הכנסה ומבחן עילה. מבחן ההכנסה בוחן את מצבו הכלכלי של הפונה, ומוגדר לפי סכום השכר הממוצע במשק, בתוספת קריטריונים סוציאליים נוספים (למשל, מספר ילדים). מבחן העילה בוחן את מהות הסוגיה המשפטית – האם היא נכללת ברשימת התחומים שבגינם ניתן סיוע (כגון דיני משפחה, הוצאה לפועל, תביעות נגד רשויות המדינה, דיור ציבורי ועוד).
אלא שהסטטיסטיקה מראה כי גם מי שעובר את שני המבחנים הללו, מוצא עצמו מול שוקת שבורה. עלייה משמעותית נרשמה גם בדחיית בקשות על רקע "חוסר במסמכים" (עלייה של 15% בדחיות אלו ב-2025) או "חוסר הצדקה משפטית" – קטגוריות שעלולות להיות פרשניות ומשאירות מקום לשיקול דעת, במיוחד כשהעומס על בודקי הבקשות הוא אדיר. אזרחים רבים אינם יודעים אילו מסמכים לצרף, או כיצד לנסח את בקשתם באופן שיעבור את הסינון הראשוני.
אז מה עושים עכשיו?
הנתונים העגומים לא משאירים מקום לספק: מערכת הסיוע המשפטי בישראל אינה מצליחה לעמוד בדרישות. אבל מה המשמעות עבורכם, אזרחי ישראל, ואיך אתם יכולים לדאוג לזכויותיכם כשאתם מגיעים לצומת דרכים משפטית? אל תתייאשו – ישנם צעדים שאתם יכולים וצריכים לנקוט.
מה כדאי לדעת ולעשות: צעדים מעשיים
- בדקו זכאות מיידית ואל תתמהמהו: גם אם אתם חושבים שאינכם זכאים, היכנסו לאתר משרד המשפטים ובדקו את קריטריוני הזכאות המעודכנים לסיוע משפטי. מלאו את הטפסים בצורה מדויקת ושלחו אותם בהקדם האפשרי. כל יום שעובר עלול להחמיר את מצבכם המשפטי. אם אתם עומדים בקריטריונים, הגישו את הבקשה. אל תחכו שהמצב יתדרדר.
- תעדו הכל, מכל וכל: כל מסמך, כל התכתבות, כל קבלה, כל אישור – שמרו הכל בתיק מסודר. בין אם מדובר בחוזים, תלושי שכר, דוחות בנק, התכתבות עם רשויות, או הודעות טקסט רלוונטיות. תיעוד מלא ומסודר יכול לחסוך לכם זמן רב ולמנוע דחיית בקשה על רקע חוסר במסמכים. הוא יחזק את טענותיכם ויעזור לכל עורך דין שיטפל בכם בהמשך.
- חפשו חלופות לסיוע: במקביל להגשת הבקשה לסיוע המשפטי, אל תסמכו רק על ערוץ אחד. פנו גם לארגונים חברתיים כמו "ידיד", "עמותת משפטי", עמותות כמו "פעמונים" (לסיוע כלכלי-משפטי) או ללשכות סיוע מקומיות הפועלות באמצעות מתנדבים. קליניקות משפטיות באוניברסיטאות (כמו באוניברסיטת תל אביב, ירושלים או בר-אילן) מציעות לעיתים קרובות סיוע ראשוני או ייצוג במקרים מסוימים, ובחינם. גם אם מדובר בייעוץ ראשוני בלבד, הוא יכול להכווין אתכם ולתת לכם כלים חשובים.
- שקלו גישור או יישוב סכסוכים מחוץ לבית המשפט: במקרים רבים, במיוחד בתחומי משפחה או סכסוכי שכנים, הליכי גישור יכולים לחסוך זמן יקר, כסף ועוגמת נפש. בתי המשפט מעודדים כיום הליכים אלו, ולעיתים קרובות מדובר בפתרון יעיל יותר ומהיר יותר. יתכן ואף תוכלו למצוא שירותי גישור מסובסדים או במחיר נמוך דרך גופים ציבוריים או עמותות.