מה שהחל כמשבר נקודתי סביב הרכב מועצת הרשות השנייה, הפך כעת בחסות שר התקשורת שלמה קרעי ושר המשפטים יריב לוין לחזית המרכזית והמסלימה ביותר של הממשלה מול בג"ץ. בגיבויו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הקואליציה מתדלקת את העימות המשפטי לקראת הבחירות במטרה לשלהב את מצביעי הימין.

בתוך הדרמות הגדולות והמתגלגלות בכנסת הנוכחית – הכוללות את שאלת הרכב הוועדה לבחירת שופטים ומינויי בכירים כמו ראש השב"כ וראש המוסד – פרשת מועצת הרשות השנייה נראתה לכאורה כאחד האירועים השוליים והאיזוטריים ביותר על סדר היום. אולם כעת, פוליטיקאים רבים במערכת מודים כי הם מתקשים להבין כיצד הנושא הקטן הזה צמח לכדי שיח נוקב ואמיתי על משבר חוקתי שנמצא בדרך.

מדוע הפך דווקא הנושא הזניח הזה לדגל של הממשלה בקרב מול מערכת המשפט, ומדוע הלכה בו הממשלה הכי רחוק שנראה עד כה בהסלמה מול המערכת? הראשונה היא העניין הפרסונלי: הפסיקה הנוכחית ניתנה ישירות נגד שר התקשורת שלמה קרעי, הנחשב לאחד הגורמים הקשים והניציים ביותר מול מערכת המשפט. הסיבה השנייה היא עיתוי הטיימינג: הקרבה ההולכת וגוברת למערכת הבחירות, והצורך הדוחק של הליכוד להחזיר את ההתלהבות לשטח ולשלהב את הבייס, באמצעות סדר יום פוליטי נוח.

המשבר הנוכחי יצא לדרך לאחר שהשר קרעי זיהה פירצה משפטית שעליה, לתפיסתו, אפשר "להלביש" את המאבק המשפטי כולו. הרקע נעוץ בהחלטה חדשה של בג"ץ בעניין הרכב מועצת הרשות השנייה. על פי החוק, כדי שהמועצה תוכל לפעול באופן חוקי, עליה למנות לפחות שני שליש מתוך הפורום הכללי – כלומר לפחות עשרה חברים מתוך 15 החברים הקיימים במועצה.

בפועל, מספר החברים המכהנים צנח אל מתחת למינימום הנדרש ועמד על שבעה חברים בלבד. המצב הזה נוצר לאחר שקרעי קרא לחברי המועצה להתפטר מתפקידם, מהלך שאכן הצליח לפחות במקרה של חלקם. אלא שעל אף שמספר החברים שנותרו היה קטן בבירור מהמינימום המתבקש בחוק, שופטי בג"ץ קבעו כי המועצה תוכל להמשיך לפעול על אף החוסר. מכאן והלאה, החל להתגלגל כדור השלג המוסדי שלא ניתן היה עוד לעצור.

המהלך של קרעי, האישור של נתניהו והזעם באופוזיציה

עם המהלך המתגבש בידיו, פנה קרעי קודם כל אל שר המשפטים יריב לוין. האחרון השתכנע בתוך זמן קצר בנחיצות המהלך ונרתם לאירוע לצידו של שר התקשורת. יחד, פנו השניים לשורת גורמים בכירים: שרים בממשלה, מזכיר הממשלה, ומקורביו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הדרישה שלהם הייתה לקבל אישור לנסח ולהוציא את ההצהרה שמאוחר יותר עוררה מהומה גדולה. נתניהו בחן את הדברים, נתן אור ירוק למהלך, וההודעה פורסמה לציבור.

"שופטי בג"ץ לא האמינו שאנחנו נעשה סיפור מהנושא הזה שנחשב שולי בשיח הציבורי, אבל הם טעו",

כך אומר השר קרעי בהתייחסו להתלקחות המשבר. הוא מוסיף ומבהיר את עמדתו לגבי ההתעקשות על הנושא:

"אם היינו מוותרים כאן, היינו פותחים פתח בעייתי גם הלאה".

לפי הדיווח ב-ynet ו"ידיעות אחרונות", מאחורי הקלעים התמונה בליכוד לא הייתה פשוטה ואחידה. בבואו של השר קרעי להוציא את ההודעה הרשמית, הוא נתקל בקשיים ממשיים מול גורמים בתוך מפלגת הליכוד, שהיססו תחילה לגבי ההסלמה. עם זאת, אותם גורמים התרצו לבסוף, ואיש מהם לא העז לצאת פומבית נגד היוזמה של השר. קרעי הוסיף כי הוא מצפה גם מהכנסת לקבל החלטה דומה ולא לקיים את פסיקת בג"ץ, אם זו נעשתה כפי שהוא טוען "ללא סמכות ובאופן בלתי חוקי".

באופוזיציה הגיבו בחריפות למתקפה הקואליציונית, וייחסו את האירוע לרצון מובהק של קרעי ולוין לזרוע כאוס במערכת הציבורית. ח"כ מירב בן ארי מיהרה לתקוף את השרים:

"אלה תמיד אותם אנשים, אותם אנשים שמחפשים להבעיר מדורה".

הרווח הפוליטי המיידי והוויתור על קולות ה"פיינשמייקרים"

עוד לפני מתן האישור הסופי לפרסום ההודעה, הבינו בסביבת נתניהו היטב את המשמעויות המאתגרות ואת הסיבוב הקשה הנוסף שצפוי לממשלה מול מערכת המשפט – אך במקביל זיהו את הפוטנציאל הגדול. הוויכוח האם יש להצהרה הקשה משמעות מעשית בפועל עדיין עומד בעינו, אולם את הרווח הפוליטי הליכוד יוכל לממש באופן כמעט מיידי.

מזה תקופה ארוכה מחפשים בליכוד את הנושא הספציפי שילהיב מחדש את הבייס הפוליטי ויכניס רוח קרבית מתבקשת למאבק שנתפס כמנומנם מדי בגוש שלו, לקראת הבחירות הקרובות. הזעם בשטח הליכודי מתבטא לאחרונה ביותר ויותר תומכים שזועמים על השרים, בטענה שלא עמדו באופן מעשי ונחרץ מספיק מול פסיקות בג"ץ.

בקרב אנשי נתניהו היו שזיהו את אירוע הרשות השנייה ככזה שיכול סוף סוף להניע מצביעים אל הקלפי. מנגד, עלה גם החשש כי קו תקיף מדי עשוי להבריח החוצה את מצביעי ה"ימין הרך" – אותם מצביעים שנתניהו מכנה "פיינשמייקרים". אלא שלאחרונה השתכנע נתניהו שאותם מתונים ממילא עשויים שלא לתמוך בו, ושעדיף מבחינה פוליטית להתמקד מחדש בבייס הקשה. לשיטתו של נתניהו, אם הנושא המשפטי חוזר כעת לשולחן הציבורי סביב סוגיה עקרונית, הוא בהכרח ירוויח מכך.

הלך הרוח המסתמן ברור לחלוטין: ככל שהכנסת תתקרב לעבר פיזורה ומערכת הבחירות תתקדם, בליכוד יעלו הילוך סביב השיח המשפטי שצפוי לתפוס חלקים נרחבים בקמפיין הבחירות. השרים הבכירים בליכוד סבורים שהציבור הליכודי מעוניין הלכה למעשה במשבר חוקתי, גם אם המשמעות המעשית המלאה אינה ברורה לו עד הסוף. להערכתם, המצביעים זועמים על בג"ץ ופשוט רוצים לשמוע את שרי הקואליציה מתבטאים ופועלים בחריפות.

המערכה הבאה: פרקליטו של נתניהו ובחירת מבקר המדינה

בעקבות פרשת הרשות השנייה, אחד הנושאים הנוספים שבקואליציה שוקלים כעת כיצד לנהוג לגביו נוגע במישרין לפסיקת בג"ץ סביב בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו – פרקליטו האישי של נתניהו – לתפקיד מבקר המדינה. קרעי ושרים נוספים מפצירים בנתניהו שלא להישמע לפסיקת בג"ץ בעניין זה ולא לקיים הצבעה נוספת לתפקיד.

ההערכה בסביבת הקואליציה היא שגם יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, יתבצר בעמדה הראשונית שלו שלפיה "הכנסת אמרה את דברה", ובשל כך הוא לא יוביל לקיומן של בחירות חוזרות בכנסת. גורמים בליכוד אומרים לנתניהו כי בדיוק כמו במקרה של הרשות השנייה, גם כאן התקפלות בפני בג"ץ בסוגיית המבקר עלולה לגרום לליכוד נזק אלקטורלי גדול. המסר לראבילו עצמו הוא חד וברור, כפי שמשתקף בדבריו של שר בכיר בליכוד:

"אם ראבילו עצמו לא מקבל את הכרעת הכנסת ורוצה לשמוע לבג"ץ, שיואיל בטובו להתפטר או להודיע רשמית, ואנחנו בליכוד נחליט איך להתמודד עם זה".

אותו שר בכיר מוסיף אזהרה ישירה כלפי פרקליטו של ראש הממשלה:

"במקרה שבו יתקיימו בחירות נוספות לבקשת ראבילו, עם כל האהבה אליו הוא עשוי לשלם מחיר על כך שנכנע לבג"ץ ולא דבק בעקרונות מול הניסיון לבטל את החלטות הכנסת".

תמרור האזהרה המהדהד הלאה

מעבר להתלקחות המיידית, שרים ובכירים בליכוד מעריכים כי ניתן לרשום פה רווח נוסף. מדובר במסר המהדהד שנשלח הלאה אל עבר שופטי בית המשפט העליון במספר סוגיות נפיצות שעל הפרק.

בראש הרשימה נמצאת ההמתנה המתוחה להכרעת בג"ץ בעניין הרכב הוועדה לבחירת שופטים. לצידה, מונח חוק התקשורת שצפוי להתגלגל גם הוא לפתחו של בית המשפט, וכן חוקים נוספים הנמצאים בקנה. לגבי כל אלה, הקואליציה למעשה מעבירה כעת לשופטי בג"ץ באמצעות המשבר הנוכחי מסר פוליטי ומעשי חד וברור לקראת הבאות: אל תתערבו.