משקיעים רבים ופורשים לגמלאות בישראל ממשיכים לשלם מס רווחי הון בשיעור המרבי של 25%, חרף העובדה שתכנון פיננסי מעמיק מאפשר להפחית את חבות המס באופן דרמטי.
בעוד שהשאלה המרכזית שמעסיקה חוסכים היא כמה כסף נצבר לאורך שנות העבודה, התמונה המלאה מושפעת ישירות מסכומי המס שישולמו למדינה מתוך אותם רווחים שנצברו במוצרים הפיננסיים השונים. מדובר במנעד רחב של מכשירים, החל מתיק ההשקעות המנוהל בבנק וקופות הגמל, דרך קרנות הפנסיה ופוליסות החיסכון, ועד לקרנות ההשתלמות.
מעבר לכלל האצבע: אינפלציה ומיסוי ריאלי
כללי המשחק הבסיסיים בשוק ההון הישראלי קובעים כי מס רווחי הון עומד על 25%. עם זאת, המערכת כוללת משתנים רבים שיכולים להיות שווים לחוסכים סכומי כסף משמעותיים. הסיבה הראשונה לכך ששיעור המס המוכר אינו חזות הכל טמונה באופן החישוב של הרווח.
משקיע שמכר מניה ברווח שבוע או חודש בלבד לאחר שרכש אותה, ישלם ככל הנראה את מלוא סכום המס הנגזר מהרווח. אולם, שיטת המיסוי בישראל קובעת כי המס משולם על הרווח הריאלי בלבד. נתון זה הופך לקריטי במיוחד בתקופות המאופיינות באינפלציה, כפי שנרשם בשנים האחרונות. המשמעות המעשית היא שמשקיע המחזיק בנייר הערך או במניה במשך מספר שנים, ייהנה מקיזוז השפעת האינפלציה על הקרן, ובפועל ישלם שיעור מס נמוך יותר מסך הרווח הכולל.
מעבר להשפעת האינפלציה, שיעור המס בעת משיכת הכספים נקבע על בסיס שורה של פרמטרים נוספים. שימוש נכון במוצרים פיננסיים המאפשרים דחיית מס, לצד ניצול של פטורים והטבות ייחודיות המוענקות בגיל פרישה, יכולים להוריד את רף ה-25% באופן דרמטי.
מדרגות המס הנסתרות בתיקי ההשקעות
בניגוד למכשירי חיסכון מורכבים, ניהול של חשבון מסחר בניירות ערך דרך הבנק או דרך בית השקעות נחשב לפשוט יחסית. ככלל, המשקיע ישלם 25% מס ריאלי על הרווחים שנצברו. אלא שעם ההגעה לגיל 60, התנאים בחוק משתנים משמעותית.
המנגנון החוקי קובע כי לאחר גיל 60, נישומים זכאים לשיעורי מס רווחי הון מופחתים, כמו גם למס שבח מופחת. תנאי הסף לקבלת ההטבה הוא שההכנסות השנתיות החייבות במס של המשקיע אינן עולות על 193 אלף שקל. ברגע שתנאי זה מתקיים, שיעור המס נקבע באופן מדורג בהתאם למדרגות מס הכנסה, ונגזר מגובה ההכנסה הכולל של החוסך.
החישוב מתבצע כך: הכנסה שנתית ברוטו של עד 84 אלף שקל תזכה את המשקיע במס רווחי הון בשיעור של 10% בלבד. בטווח ההכנסות שבין 84,121 שקל ל-120,720 שקל, שיעור המס יעמוד על 14%. מעל רף זה, ועד לתקרת הזכאות של 193 אלף שקל, שיעור המס מטפס ל-20%. סכום זה מהווה את הרף העליון לקבלת ההטבה.
בבניית תמונת ההכנסות לצורך חישוב המס, המערכת לוקחת בחשבון תחילה את ההכנסות מעבודה ומקצבה פנסיונית, ורק לאחר מכן מצרפת את יתר ההכנסות. רובי סעדי, מנכ"לית רובי תכנון פיננסי מקבוצת ארבע עונות, מבהירה כי ישנו פער גדול בין מה שהמשקיעים חושבים שהם משלמים, לבין מה שקורה בפועל.
"רבים מהמשקיעים בישראל מניחים כי המס שנוכה מרווחי ההון או מהכנסות הריבית שלהם על ידי הבנק או בית ההשקעות הוא המס הסופי. בפועל, עבור לא מעט בני 60 ומעלה, ההנחה הזו אינה נכונה והיא עלולה לעלות להם ביוקר", מציינת סעדי.
לדבריה, ההטבה אינה מוענקת באופן אוטומטי במעמד המכירה, והיא דורשת פעולה אקטיבית מצד הנישום מול רשויות המס.
"כדי ליהנות ממנה יש לבחון את כלל ההכנסות באותה שנת מס, ובמקרים המתאימים להגיש דוח שנתי למס הכנסה או בקשה להחזר מס", מסבירה סעדי. "רק במסגרת החישוב הסופי בוחנת רשות המסים האם מתקיימים תנאי הזכאות. אם נגבה מס ביתר, יוחזר ההפרש לנישום. במקרים רבים ניתן לבחון גם זכאות להחזרי מס עבור שנים קודמות, בכפוף להוראות הדין. בעת קבלת הריבית או מימוש רווח ההון, מנוכה המס בהתאם לשיעור הקבוע בחוק ורק לאחר בחינת כלל ההכנסות במסגרת הדוח השנתי ניתן לקבוע האם הנישום זכאי לחישוב מס מיטיב ולהחזר המס ששולם ביתר".
מכאן עולה השורה התחתונה עבור משקיעים בתיקים רגילים: משקיע שעבר את גיל 60 והכנסותיו השנתיות לא חצו את רף ה-193 אלף שקל, עשוי בהחלט להיות זכאי להחזר כספי ממס הכנסה על מימוש רווחי הון שכבר בוצע.
פטורים ודחיית מס במוצרים הפנסיוניים
לצד הניהול בתיקי המסחר העצמאיים, שוק ההון מציע מגוון מוצרי השקעה הנושאים עמם תנאי מיסוי ייעודיים. אבי גיגי, מנהל מחלקת ייעוץ פנסיוני ותכנון לפרישה בבנק הפועלים, מפרט על המנגנונים המאפשרים למקסם את הרווחים דרך מערכת הפנסיה והגמל.
"אחד היתרונות הגדולים של מוצרי החיסכון הפנסיוניים בישראל הוא הטבות המס המשמעותיות שהם מעניקים לאורך הדרך. קרנות פנסיה, קופות גמל וביטוחי מנהלים נהנים מהטבות מס בשלב ההפקדה, במהלך שנות החיסכון וגם בעת המשיכה," אומר גיגי.
"בנוסף, הרווחים שנצברים בהם פטורים ממס רווחי הון כל עוד הכסף נשאר מושקע, מה שיוצר דחיית מס משמעותית ומגדיל את פוטנציאל הצמיחה של החיסכון", הוא מוסיף.
גיגי מפרט כיצד פועל מנגנון המשיכה. חוסך שהגיע לגיל 60 וצבר זכאות לקצבת פנסיה מינימלית העומדת על 5,306 שקל בחודש, רשאי למשוך חלק מכספי החיסכון כסכום הוני חד-פעמי. בשלב זה, חוקי המס נקבעים בהתאם למקור ממנו הופקדו הכספים לחיסכון.
כספים שהופקדו מתוך שכר הברוטו של העובד, המוגדרים כ"קצבה מזכה", ייהנו מפטור מלא ממס רווחי הון בעת המשיכה. עם זאת, בעת משיכתם כסכום חד-פעמי, הם עשויים להיות חייבים בתשלום מס הכנסה רגיל.
מנגד, כספים שהופקדו מתוך שכר הנטו של החוסך - כלומר כספים שכבר שולם עליהם מס הכנסה בעבר ומוגדרים כ"קצבה מוכרת" - טומנים בחובם הטבת מס משמעותית. אם החוסך יבחר למשוך כספים אלו בבת אחת, הוא יחויב במס נומינלי של 15% בלבד על הרווחים, במקום המס הריאלי של 25% הנהוג בשוק. במידה ואותו חוסך יחליט שלא למשוך את הסכום במכה אחת אלא לקבלו כתוספת לקצבת הפנסיה החודשית שלו, רווחים אלו יהיו פטורים ממס לחלוטין.
השורה התחתונה העולה מנתונים אלו מבהירה כי החיסכון הפנסיוני נושא בחובו מערכת מסועפת של הטבות מס מפליגות, אשר חלות במישרין גם על רווחי ההון הנצברים לאורך השנים.
תיקון 190 ומוצרי ההשקעה הנזילים
אחד המסלולים שזוכים לתשומת לב רבה בקרב פורשים הוא "תיקון 190", המאפשר הפקדת כספים פרטיים לקופות גמל תחת תנאי מיסוי מועדפים.
"תיקון 190 יכול להיות אחד מכלי החיסכון האטרקטיביים לגיל הפרישה", מסביר גיגי.
המוצר, שמיועד בעיקר לאוכלוסיית בני 60 ומעלה, מספק שילוב של נזילות והטבות מס. לאחר שהחוסך עומד בתנאי הגיל (60) ומוכיח כי הוא מקבל את הקצבה המזערית הקבועה בחוק (5,306 שקל בחודש), נפתחות בפניו שתי אפשרויות למימוש הכספים שהופקדו במסגרת התיקון: האפשרות הראשונה היא המרת הכסף לקצבה חודשית, שתהיה פטורה לחלוטין הן ממס הכנסה והן ממס רווחי הון. האפשרות השנייה היא משיכת מלוא הכספים כסכום הוני חד-פעמי, תמורת תשלום מס מופחת בשיעור של 15% על הרווח הנומינלי בלבד.
"היתרון בולט במיוחד בתקופות של אינפלציה נמוכה, שבהן המס הנומינלי עשוי להיות נמוך משמעותית ממס רווחי ההון הרגיל", מבהיר גיגי.
יתרה מכך, תיקון 190 מספק הטבת מס דרמטית גם במקרי הורשה. אם החוסך הולך לעולמו לפני שהגיע לגיל 75, המוטבים שנקבעו בקופה זכאים למשוך את הכספים בפטור מוחלט ממס רווחי הון. בשורה התחתונה, מנגנון זה של תיקון 190 מעניק לחוסכים מעל גיל 60 גמישות והטבות ניכרות, בין אם בחרו במשיכה הונית ובין אם במסלול קצבה.
בגזרת החסכונות לטווח הביניים, קרן השתלמות שומרת על מעמדה כמוצר החיסכון האטרקטיבי ביותר בישראל, הן עבור שכירים והן עבור עצמאים. ייחודה של הקרן טמון בכך שלאחר שש שנות חיסכון, הכספים הופכים לנזילים וזמינים למשיכה בפטור מלא ממס רווחי הון. זאת, בנוסף לפטור הקיים ממס על הפקדות המעסיק, בכפוף לתקרות השנתיות הקבועות בחוק. ההמלצה הרווחת בקרב מומחים, המהווה את השורה התחתונה בנוגע למכשיר זה, היא שקרן השתלמות מספקת את הטבת המס הגדולה ביותר, ולכן כדאי להימנע ממשיכת הכספים ממנה כל עוד אין בכך צורך הכרחי.
מכשיר פופולרי נוסף שצבר תאוצה בשנים האחרונות הוא קופת גמל להשקעה. קופה זו מאפשרת הפקדה של כספים נזילים עד לתקרה שנתית שמתעדכנת מעת לעת. נכון לשנת 2026, התקרה עומדת על כ-83 אלף שקל לשנה.
"החוסך יכול למשוך את הכספים בכל עת כסכום חד-פעמי, אך במקרה כזה ישולם מס רווחי הון רגיל בשיעור של 25% על הרווח הריאלי", מפרט גיגי את תנאי הקופה. "מנגד, מי שבוחר להמתין עד גיל 60 לפחות ולמשוך את הכספים כקצבה חודשית, נהנה מיתרון משמעותי: פטור מלא ממס רווחי הון וממס הכנסה על הקצבה".
תכנון מוקדם: עיתוי המימוש וקיזוז הפסדים
אף על פי שהחוק מציע שפע של אפשרויות להפחתת מס, אופן ביצוע הפעולות בפועל דורש תכנון זהיר. עו"ד טלי ירון אלדר, שותפה מייסדת במשרד ירון אלדר פלר שוורץ המכהנת כיו"ר Value אלדרומי, ובעברה נציבת מס הכנסה, מתריעה מפני פעולות פזיזות שעולות לפורשים ממון רב. לדבריה, המעבר לסטטוס של פרישה מלווה לעיתים קרובות בהחלטות שגויות הנוגעות למימוש נכסים.
"אחת הטעויות הנפוצות היא למהר ולמכור את כל תיק ההשקעות מיד עם סיום העבודה, מתוך רצון לייצר נזילות או לשנות את מבנה התיק," מזהירה עו"ד ירון אלדר.
היא מסבירה כי נקודת הזמן שבה נמכרים הנכסים היא קריטית לצורך חישוב חבות המס הסופית של הנישום.
"אלא שמועד המימוש הוא בעל משמעות קריטית מבחינת המס. לאחר הפרישה, מבנה ההכנסות משתנה ולכן לפני שמממשים מניות, קרנות נאמנות או נכסים אחרים - כדאי לבחון את כלל ההכנסות הצפויות באותה שנת מס ואת האפשרות ליהנות מחישוב מס מיטיב. תכנון מוקדם של עיתוי המימוש עשוי לחסוך אלפי ואף עשרות אלפי שקלים", היא קובעת.
סוגיה נוספת שמשקיעים נוטים להזניח בעת מכירת תיק ההשקעות שלהם היא ההיסטוריה של התיק. תכנון מס נכון דורש לא רק הסתכלות על הרווחים העתידיים או הנוכחיים, אלא גם על הפסדים שנצברו במהלך שנות המסחר ואשר עשויים לשמש מגן מס לגיטימי.
"פורשים רבים מחזיקים תיק השקעות שנבנה לאורך שנים, ולעיתים נצברו בו גם הפסדי הון משנים קודמות שלא נוצלו. לפני שממהרים למכור השקעות ברווח, מומלץ לבדוק האם קיימים הפסדי הון צבורים שניתן לנצל", מסכמת עו"ד ירון אלדר. בדיקה כזו, לדבריה, יכולה לקזז משמעותית את רווחי ההון החדשים ולהקטין את התשלום המועבר לרשות המסים במועד המכירה.
בסופו של דבר, המערכת הפיננסית בישראל מאפשרת מרחב תמרון רחב בכל הנוגע למיסוי רווחי הון. החל ממדרגות מס מוטבות לבני 60 ומעלה בעלי הכנסות עד 193 אלף שקל, דרך תיקון 190 וקופות הגמל, ועד לקיזוז הפסדי עבר. כל מקרה מחייב בחינה פרטנית של מבנה ההכנסות, תוך הימנעות מפעולות מימוש אוטומטיות שעלולות לייצר אירועי מס מיותרים.