בנק מזרחי-טפחות, תחת ניהולו של המנכ"ל משה לארי, מסכם הבוקר (שני) את הרבעון השני של השנה עם רווח נקי של 1.43 מיליארד שקל, נתון המשקף ירידה קלה של 1.6 אחוזים בלבד ביחס לאשתקד על רקע המס המיוחד שהוטל על הבנקים. בעקבות התוצאות, אישר דירקטוריון הבנק חלוקת דיבידנד בהיקף של 714 מיליון שקל, מתוכו יגרפו בעלי השליטה — האחים דודי ודרורית ורטהיים ואייל עופר — סכום של כ-300 מיליון שקל ביחד.
שחיקה קלה ברווחיות הרבעונית
עם פרסום הדוחות הכספיים, הפך מזרחי-טפחות לבנק החמישי והאחרון מבין חמשת הבנקים הגדולים בישראל אשר מדווח על תוצאותיו לרבעון השני של השנה. על פי הדיווח הרשמי שיוצא מהנהלת הבנק, מזרחי-טפחות חותם את הרבעון החולף עם שורת רווח נקי העומדת כאמור על 1.43 מיליארד שקל. כאשר בוחנים את הנתון הזה אל מול ביצועי העבר, מתברר כי הירידה ברווחים היא שולית למדי ומסתכמת ב-1.6 אחוזים בלבד, וזאת בהשוואה לרווח הנקי שנרשם ברבעון המקביל אשתקד.
במקביל לשורת הרווח, הבנק פרסם גם את נתוני התשואה להון. התשואה להון של מזרחי-טפחות ברבעון השני עמדה על שיעור של 16 אחוזים. הנתון מצביע על שחיקה מסוימת אל מול התוצאות הקודמות, שכן ברבעון השני אשתקד עמדה התשואה להון של הבנק על שיעור גבוה יותר של 17.8 אחוזים.
השפעת המס המיוחד של משרד האוצר
בין הגורמים המהותיים ביותר שהשפיעו על התוצאות הכספיות של בנק מזרחי-טפחות בתקופת הדוח, בולט המס המיוחד שהטיל משרד האוצר על חמשת הבנקים הגדולים בישראל.
על פי החלטת משרד האוצר, הסכום המצרפי שאותו נדרשים חמשת הבנקים הגדולים לשלם בגין מס ייעודי זה עומד על 3 מיליארד שקל בסך הכל עבור השנה הנוכחית. במסגרת ההוראות, כל בנק מתוך החמישייה הפותחת נדרש להפריש באופן שוטף סכומים מתוך רווחיו לקופת המדינה, וזאת בדיוק לפי חלקו היחסי במערכת הבנקאית. עם זאת, לפי הדיווח, המילה האחרונה בנושא טרם נאמרה: ברבעון המסכם של השנה ייתכן כי יבוצע הליך של קיזוז, וזאת בתנאי שיתברר כי בוצעה הפרשת יתר של המס המיוחד במהלך הרבעונים שקדמו לו.
ירידה מתונה במחצית ושווי שוק של 61 מיליארד שקל
התמונה העולה מסיכום ששת החודשים הראשונים של השנה מצביעה על מגמה עקבית של ירידה מתונה. בתום המחצית הראשונה, הסתכם הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של בנק מזרחי-טפחות בסכום של 2.67 מיליארד שקל. נתון חצי-שנתי זה משקף ירידה של 2.7 אחוזים למול הרווח הנקי שנרשם במחצית המקבילה אשתקד. בהתאמה, התשואה על ההון של הבנק במחצית הראשונה עמדה על 15 אחוזים, נתון המהווה גם הוא ירידה למול תשואה להון בשיעור של 17 אחוזים שנרשמה באותה תקופה בשנה שעברה.
למרות הירידות הקלות ברווחיות, מעמדו של הבנק בבורסה לניירות ערך בתל אביב נותר יציב וחסון. שווי השוק של בנק מזרחי-טפחות עומד כיום על סכום משמעותי של כ-61 מיליארד שקל. שווי שוק זה ממקם את מזרחי-טפחות בביטחה במקום השלישי במערכת הבנקאית הישראלית, כאשר הוא ניצב מיד אחרי שני הבנקים הגדולים ביותר — בנק לאומי ובנק הפועלים. נתוני המסחר מראים כי המשקיעים ממשיכים להביע אמון בפעילות העסקית, שכן בשנה החולפת טיפסה המניה של בנק מזרחי-טפחות בשיעור של 13 אחוזים.
דיבידנד ענק ורווחי בעלי השליטה
בגזרת חלוקת הרווחים למשקיעים, הבנק הודיע באופן רשמי כי בכוונתו לחלק דיבידנד עצום בגובה של 714 מיליון שקל. סכום זה נגזר ישירות ממדיניות החלוקה של הבנק, והוא מהווה בדיוק 50 אחוזים מתוך סך רווחי הבנק ברבעון החולף.
סוגיית חלוקת הדיבידנד מבליטה את מבנה הבעלות הייחודי של מזרחי-טפחות ביחס למתחריו. נכון להיום, בנק מזרחי-טפחות והבנק הבינלאומי הם שני הבנקים היחידים שנותרו בקרב חמשת הבנקים הגדולים בישראל אשר מתנהלים עם בעלי בית ברורים וגרעין שליטה מוגדר. במקרה של בנק מזרחי-טפחות, מדובר באחים דודי ודרורית ורטהיים יחד עם איש העסקים אייל עופר. על פי מבנה האחזקות, לכל אחד מהם יש נתח של כ-21 אחוזים מכלל מניות הבנק. בעקבות ההחלטה, הם צפויים כל אחד לקבל צ'ק של כ-150 מיליון שקל. המשמעות היא שבעלי השליטה בבנק יגרפו סכום מצטבר של כ-300 מיליון שקל ביחד.
זינוק דו-ספרתי באשראי ובפיקדונות הציבור
כאשר צוללים לתוך נתוני פעילות הליבה של הבנק מול הציבור, המספרים מצביעים על צמיחה נרחבת. מבחינת עסקיו השוטפים, סך האשראי לציבור שהעמיד בנק מזרחי-טפחות הגיע בסוף חודש יוני האחרון לכ-423.7 מיליארד שקל. מדובר בזינוק דו-ספרתי מרשים במיוחד בתוך שנה אחת בלבד, המשקף עלייה בשיעור של 12.5 אחוזים.
מגמה חיובית אף יותר נרשמה בצד איסוף הכספים מהלקוחות. פקדונות הציבור בבנק, שעמדו על סך של 474.4 מיליארד שקל בסוף יוני האחרון, רשמו זינוק בשיעור חד יותר שעמד על 13.7 אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה.
במקביל לנתוני הצמיחה, פרסם הבנק את נתוני היעילות התפעולית שלו. יחס היעילות של בנק מזרחי-טפחות עמד ברבעון השני של השנה על 33.9 אחוזים. נתון זה חושף תמונה מעניינת בהשוואה למתחרים: מחד גיסא, מדובר ביחס גבוה יותר — קרי, תפעול פחות יעיל — מזה שמציגים בנק לאומי ובנק הפועלים. מאידך גיסא, הנתון של מזרחי-טפחות מוצלח משמעותית ויעיל הרבה יותר מזה שמציגים בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי, שכן אצל שניהם יחס היעילות התפעולית ממוקם כיום מעל לרף של 40 אחוזים.