מדינת ישראל קונה בכל שנה ציוד ושירותים מחברות בינלאומיות בסכומי עתק, וכדי שהכסף הזה יחזור לציבור, החברות הזרות מחויבות להשקיע בחזרה במשק הישראלי. כעת, מודל חדש הופך את החובה הזו, המכונה "רכש גומלין", למנוע צמיחה חזק שמתמקד בחדשנות ובקידום התעשייה המקומית. המהלך נועד להפוך את ההשקעות של הענקים הבינלאומיים לאיכותיות ומשתלמות יותר עבור כל אזרח.
מהשקעה טכנית להשקעה חכמה
עד היום, חברות זרות שזכו במכרזים ממשלתיים נהגו לעיתים לבצע רכש בסיסי רק כדי לצאת ידי חובה. המודל החדש משנה את כללי המשחק ומציע תמריצים משמעותיים לחברות שיבחרו להשקיע ב"ידע חכם" ולא רק במוצרים סטנדרטיים. ככל שהחברה הזרה תעביר יותר טכנולוגיה מתקדמת, תבצע הכשרות מקצועיות לעובדים או תפתח שווקים חדשים ליצואנים ישראלים, היא תזכה להפחתה גדולה יותר במחויבות שלה. זהו מעבר ברור מהתמקדות בכמות הכסף המושקע להתמקדות באיכות ובתרומה האמיתית למשק ולפריון העבודה.
איפה יושקע הכסף הגדול?
המודל החדש מכוון את ההשקעות הזרות לארבעה תחומים מרכזיים שמהווים את ליבת הצמיחה של ישראל. המדינה מעודדת חברות זרות להשקיע בקרנות הון סיכון שתומכות בסטארט-אפים ובחברות יצרניות, וכן להזרים הון להקמת מפעלים חדשים ורכישת ציוד מתקדם. דגש מיוחד מושם על העברת מחקר ופיתוח לישראל, מה שיעזור לחברות מקומיות להטמיע תקינה בינלאומית ולהשתפר טכנולוגית. בנוסף, המודל ממשיך לתמרץ רכש של מוצרים ישראלים, תוך עדיפות לשילוב עסקים מקומיים בשרשראות האספקה העולמיות.
ביטחון ושקיפות לחברות הבינלאומיות
כדי להבטיח שהתהליך יהיה יעיל ופשוט, המדינה הקימה מערכת נהלים ברורה ומחשבון מיוחד המאפשר לספקים הזרים לדעת מראש כמה השקעה תוריד להם מהמחויבות הכוללת. המטרה היא להסיר חסמים ביורוקרטיים ולייצר ודאות עסקית כבר מהרגע שבו החברה ניגשת למכרז הממשלתי. המודל החדש יוצר חיבור אמיתי בין השחקנים הגדולים בעולם לבין התעשייה הישראלית, מה שמחזק את התחרותיות שלנו בזירה הבינלאומית. בזכות המהלך הזה, היקף המימושים של החברות הזרות, שנאמד כיום במיליארדי דולרים בשנה, צפוי להפוך למנוף כלכלי משמעותי אף יותר.
המדיניות החדשה מוכיחה שניהול חכם של הרכש הציבורי יכול להזניק את התעשייה הישראלית קדימה ולהבטיח עתיד כלכלי חזק וחדשני לכולנו.
מבוסס על פרסומי המשרד הממשלתי.