הגדרת הזכות

קביעת דרגת אי כושר להשתכר או לתפקד במשק בית המאפשרת זכאות לקצבת נכות כללית, בהתאם לשיעור שנקבע (60%, 65%, 74% או 100%).

בסיס חוקי: חוק הביטוח הלאומי (סעיף 209); תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), תשמ"ד-1984; חוזר אגף גמלאות נכות מיום 14.02.2013; חוזר נכות מס' 1928

מי זכאי

  • נקבעה נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות על-ידי ועדה רפואית.
  • נקבעה נכות רפואית בשיעור של 40% לפחות, כאשר ישנם כמה ליקויים ואחד מהם הוא בשיעור של 25% לפחות.
  • לעקרת בית - נקבעה נכות רפואית בשיעור של 50% לפחות על-ידי ועדה רפואית.

איך מגישים

  1. קביעת אחוזי נכות רפואית על ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.
  2. בחינה על ידי פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי לקביעת דרגת אי הכושר, בהתייעצות עם רופא מוסמך ופקיד שיקום.
  3. קבלת הודעה בדואר הכוללת את ההחלטה בעניין התביעה בצירוף דוח הוועדה הרפואית.
  4. קבלת התשלום (לזכאים) לחשבון הבנק ב-28 בחודש, החל מתום 90 יום ממועד קביעת דרגת אי הכושר.

מסמכים נדרשים

במקור לא צוינו מסמכים ספציפיים.

מועדים חשובים

  • תחילת תשלום הקצבה: בתום 90 יום מהמועד שבו נקבעה דרגת אי הכושר.
  • תשלום רטרואקטיבי: עד 12 חודשים לכל היותר לפני יום הגשת התביעה.
  • זמן מקסימלי לקביעת אי כושר זמנית: פרק הזמן של כל קביעה זמנית לא יעלה על שנתיים.
  • ערר על החלטת ועדה רפואית: בתוך 60 יום (המוסד לביטוח לאומי אינו דוחה עררים שהוגשו גם בתוך 90 יום).
  • ערר על החלטה בעניין אי כושר: בתוך 90 יום להגשה לוועדת העררים.
  • ערעור לבית הדין האזורי לעבודה (על ועדת עררים): בתוך 60 יום (בשאלות משפטיות בלבד).
  • ערעור לבית הדין האזורי לעבודה (החלטות אחרות של פקיד התביעות): בתוך 12 חודשים מיום קבלת ההודעה על החלטתו.
  • בקשה לדיון בוועדת תביעות: בתוך 6 חודשים מיום שהתקבלה דחיית הבקשה על ידי פקיד התביעות.
  • הגשת תביעה חוזרת: כעבור 6 חודשים, או ללא תקופת המתנה אם חלה החמרה במצב הבריאותי.

גופים רשמיים