בחלוף כמעט 78 שנים מאז נורה למוות בניסיון בריחה ממחנה המעצר קראולוס בקפריסין, צה"ל ומשרד הביטחון הודיעו אתמול (רביעי) על איתור קברו של החלל שלמה חיימסון ז"ל בבית עלמין בחיפה. התעלומה ההיסטורית פוענחה לאחר חקירה מורכבת של הענף לאיתור נעדרים בחטיבת הנפגעים והרבנות הצבאית, שכללה הרכבת מפות ישנות והביאה לסגירת מעגל עבור בתו שהייתה בת ארבעה ימים בלבד בעת נפילתו.
תעלומה היסטורית בת כמעט שמונה עשורים
ההודעה הדרמטית של צה"ל אתמול חותמת פרשה כאובה שהחלה בלילה שבין ה-29 ל-30 בספטמבר 1948. באותו לילה, שלמה חיימסון ז"ל מצא את מותו הטראגי מירי של שומרי מחנה המעצר קראולוס בקפריסין, במהלך ניסיון בריחה נועז. מאז אותו אירוע, מקום קבורתו המדויק נותר בגדר תעלומה, עד לחשיפת הממצאים השבוע.
העבודה המאומצת של הענף לאיתור נעדרים בחטיבת הנפגעים, בשיתוף פעולה הדוק עם הרבנות הצבאית ומשרד הביטחון, נמשכה לא פחות מארבע שנים. במהלך תקופה ארוכה זו, החוקרים השקיעו מאמצים כבירים בפענוח התיק. הם אספו חומרים ארכיוניים נדירים מרחבי העולם, ולפי הדיווח עבדו לילות כימים, מבלי לעצום עין, עד שהצליחו לחבר את כל הקצוות ולהגיע לפתרון התעלומה.
אלוף-משנה י', המכהן כראש צוות החקירה לאיתור חללים שמקום קבורתם לא נודע, הוא הקצין שמתכלל את מערך החקירות. במסגרת תפקידו, הוא משלב את כלל הממצאים הנאספים מהשטח ומהארכיונים עד לפענוחם המלא, ולאחר מכן מציג את התוצאות למשפחות השכולות. בשיחה עם ynet, הוא שפך אור על הקושי המובנה בתיק הספציפי הזה.
"בגלל שהוא נהרג בקפריסין, חיימסון בכלל לא היה ברשימות"
מדוקטורט על בתי קברות לחקירה צבאית מקיפה
מי שהוביל בפועל את החקירה ואחראי לפריצת הדרך המכרעת הוא ראש תיק החקירה, רב-סרן (במיל') י'. לדבריו, כניסתו לעובי הקורה בתיק זה אירעה כמעט במקרה, כפועל יוצא מדוקטורט שכתב במסגרת לימודיו, אשר עסק בחקר בתי קברות.
רס"ן (במיל') י' החל לחקור את הנושא לאחר שנחשף לפרט היסטורי מרתק. רק בשנת 1970, הובאו לישראל שרידי החללים מקפריסין.
"נודע לי שהביאו לארץ בית קברות שלם מקפריסין והוא נמצא בחיפה. זה עניין אותי מאוד"
בעקבות הגילוי, הקצין יצר קשר עם הגורמים האזרחיים שאמונים על שימור המורשת של העצורים.
"חברתי לעמותת 'מעפילי קפריסין' שמתחזקת את החלקה הזאת, ואיכשהו הם אמרו לי שיש להם 136 קברים, ו-120 מתוכם הם אלמונים"
מתוך רסיסי המפות שחוברו יחד בשלבים הראשונים של הבדיקה, התברר לצוות כי שמו של חיימסון מופיע בין 120 השמות האלמונים בחלקה. מרגע זה, אופי הטיפול בתיק השתנה לחלוטין.
"בגלל שהוא חלל צה"ל החקירה הפכה להיות צבאית"
פאזל של מפות ורשימות רבנים
בשלב זה, צוות החקירה נדרש להבין את התמונה המלאה של מסע הקבורה. חיימסון נהרג בקפריסין ונקבר שם במקור, ורק עשרים ושתיים שנים מאוחר יותר הועלה ארצה. רס"ן (במיל') י' הבין שעליו להתחקות אחר המיקום המקורי בקפריסין כדי להסיק ממנו על המיקום הנוכחי בישראל.
"חיפשנו איפה הוא קבור ומצאנו שהוא נקבר במארגו, ואם אני יודע איפה הוא נקבר במארגו - אני יכול לדעת באיזה חלקה הוא נקבר בארץ"
אך המציאות בשטח התבררה כמורכבת הרבה יותר. החוקרים נאלצו להתמודד עם אתגר קרטוגרפי מסובך: מפה של בית העלמין שצולמה בחמישה חלקים שונים לחלוטין. כל חלק צולם ברזולוציה אחרת ומזווית שונה, והמשימה הייתה לאחד אותם לתמונה אחת קוהרנטית. במקביל למאמץ זה, הצוות נדרש לנתח רשימות היסטוריות של רבנים רבים שנשלחו בזה אחר זה לקפריסין. כל רב ניהל את הרישומים שלו בנפרד, כראות עיניו, ללא כל שיטה סדורה או אחידה שניתן היה להסתמך עליה בקלות.
"המפה שקיבלנו במארגו הגיעה אלינו בחמישה חלקים שלא מתחברים. זה נאסף מכל מיני ארכיונים, כל נייר הגיע ממקום אחר"
אל"מ י' תיאר את התהליך במונחים מקצועיים מעולם המודיעין, תוך שהוא מדגיש את החשיבות הקריטית של דיוק מרבי בחיבור הפרטים.
"בעולם המודיעיני הקלאסי עושים פעולה שנקראת 'עיגון'. מה שחשוב זה להבין שעבודת החיבור בין החלקים חייבת להיות מדויקת. זה כמו פאזל מאוד מגושם"
עוגנים בשטח ו"רצף הזהב"
לאחר עבודה סיזיפית וארוכה, הצליח רס"ן (במיל') י' לאחד את חלקי המפה לתמונה שלמה אחת. השלב הבא היה חיפוש אחר נקודות ציון קשיחות, שיאשרו כי הכיוון המחקרי נכון.
"מצאנו את השער של בית הקברות ואז הבנו את הכיוונים, ועל חלק מהקברים הכיתוב שרד אז זה נתן לנו עוגנים. ואז מתחילים כמו פאזל לשים שמות בהתאם לעוגנים שיש לך"
הפריצה השנייה והדרמטית לא פחות התרחשה כאשר החוקר הצליח לפצח את ההיגיון הפנימי ואת הסדר שבו השתמשו הרבנים במספור השורות של הקברים בבית העלמין המקורי במרגו. פענוח זה הוביל ישירות לגילוי המכריע של החקירה כולה.
"ואז מצאנו את 'רצף הזהב' שמחבר את מקומות הקבורה בקפריסין"
ההצלבה בין הרישומים לממצאים הפיזיים הניבה סוף סוף תוצאות חד-משמעיות.
"ברשימה של שבע שמות ברצף שכתב אחד הרבנים - וחלקם היו כעוגן - היו מצבות עם השם. פתאום מצאנו חלקי אותיות, לפעמים מילה, והתברר שבתוך השמות יש שש שמות בשורה. זה אומר שהשביעי שזה חיימסון זה האחרון"
אל"מ י' התייחס לאופי החקירה ולצורך בוודאות מוחלטת בטרם קבלת החלטות. לדבריו, התהליך כולו הרגיש "ממש כמו מפת אוצר בסרטים".
"חלק מהרמזים קיימים וחלק לא ואתה מנסה לעשות בעצמך לחבר את מה שיש לממצא חד-משמעי. והחד-משמעיות חשובה מאוד"
פגישה חוצת יבשות וקבר לבת שלא הכירה את אביה
עם השלמת האיתור המדויק והשגת הוודאות המוחלטת, עדכן צוות החקירה את גורמי משרד הביטחון על הממצאים. המהלך הבא דרש רגישות רבה, שכן משפחתו של החלל מתגוררת מעבר לים. נספח צה"ל בברזיל נשלח באופן אישי לבית המשפחה כדי ללוות אותם ברגע הבשורה.
לצורך מסירת ההודעה המלאה, אורגנה שיחת וידאו משותפת שחיברה בין כל הגורמים המעורבים לבין קרוביו של חיימסון.
"יחד עם משרד הביטחון ועמותת מעפילי קפריסין עלינו לזום משותף עם המשפחה והתחלנו לגולל בפניהם את הדברים"
אל"מ י' שיתף את התחושות מהמפגש הווירטואלי המטלטל.
"אתה רואה את הניצוצות בעיניהם ואת ההתרגשות הרבה מאוד. הם מבינים שיש להם אבא גיבור במקרה הזה"
הפרט קורע הלב ביותר בפרשה נוגע לבתו של חיימסון, מרים. רס"ן (במיל') י' ציין כי ביום שבו נהרג אביה מירי השומרים, היא הייתה תינוקת רכה בת ארבעה ימים בלבד. כעת, כמעט 78 שנים לאחר מכן, היא זוכה למקום שבו תוכל להתייחד עם זכרו.
"היא מקבלת קבר של אבא שלא הכירה לעולם"
עבור חוקרי הענף לאיתור נעדרים, הרגע הזה שבו נמסרת הבשורה למשפחה הוא התמורה המלאה לעבודה הקשה והשוחקת. רס"ן (במיל') י' סיכם את התהליך המורכב ואת המסר העומד בבסיס עבודתם היומיומית בחטיבת הנפגעים.
"חקירות לוקחות שנים. אתה ישן עם זה בלילה, זה מלווה אותך בכל רגע ביום, ויש המון תסכולים ואכזבות וקצוות שנתקעים, וכל פעם שיש איזה 'בינגו' כזה זה נותן דרייב אדיר להמשך. הרווח שלי מזה זה העיניים של המשפחות כשאתה מביא להן קבר. וכולי תקווה שנמצא את כולם בסוף. לא שכחנו אף אחד - ואנחנו מקווים שנצליח לפצח כל תעלומה"