ישי צימרמן, בעל עיטור העוז ומאחרוני הלוחמים של יחידה 101 המיתולוגית, הלך הבוקר (שני) לעולמו בקיבוץ עין חרוד איחוד כשהוא בן 93. צימרמן, שעלה לכותרות לאחר שהטיס מטוס ססנה מלבנון לישראל והמשיך לשרת במילואים כמוביל טנקים עד גיל 80 פלוס, יובא למנוחות מחר בקיבוצו, והוא מותיר אחריו שישה ילדים, 15 נכדים ו-10 נינים.
סיפור חייו של צימרמן, לוחם עז נפש בעל מורשת קרב ענפה, שזור עמוק בהיסטוריה של ההתיישבות והביטחון בישראל. הוא נולד בשנת 1933 בעין חרוד, בן להורים שנמנו עם חלוצי העמק ומראשוני קיבוץ עין חרוד. בתחילת שנות ה-50, במסגרת הפילוג ההיסטורי בתנועה הקיבוצית שהתרחש על רקע מאבק פנימי על השפעה מפלגתית, חוותה גם משפחתו פיצול. בעוד שאימו ואחיו, מלאכי, נשארו בעין חרוד מאוחד, צימרמן עבר יחד עם אביו לעין חרוד איחוד. באותן שנים היה בן כיתתו של מאיר הר ציון, איש צבא מוכר נוסף שאיתו לימים שירת צימרמן כתף אל כתף בשורות צה"ל.
מהכלא הצבאי לפעולות הנועזות ביותר של יחידה 101
תחילת דרכו הצבאית של צימרמן הייתה רחוקה מלהיות שגרתית. בנו של צימרמן, תת-ניצב (בדימוס) עמל צימרמן, אשר כיהן לשעבר כמפקד המערך האווירי של המשטרה, שופך אור על השתלשלות האירועים שהובילה את אביו ליחידת הקומנדו.
"אבא התגייס לשריון, וכשהקימו את ה-101 השיטה הייתה חבר מביא חבר. אריק שרון קיבל עליו המלצות חמות אז הוא הוציא אותו מהכלא הצבאי, כי אבא עשה שטויות ויצא שבת ללא אישור. מאז הוא היה שותף לפעולות המבצעיות הנועזות ביותר שביצעה ה-101. הוא שירת בה מהקמתה ועד שפירקו אותה."
לאחר שירותו ביחידה 101, יצא צימרמן לקורס קצינים. במהלך מבצע קדש, הוא פיקד על כוח צה"לי שכבש מוצב מצרי בסמוך לניצנה. על פועלו בקרב זה הוענק לו עיטור העוז. תת-ניצב (בדימוס) עמל צימרמן מתאר את הנסיבות יוצאות הדופן של אותו הקרב:
"המשימה הייתה להשתלט על מתחם ארטילרי כולל עמדת מרגמות. אבא קיבל מחלקה זמן קצר לפני כן. הוא לא הכיר בה את החיילים ויצא שהוא נלחם לבד וכבש לבד את המתחם."
פציעות בשדה הקרב ושירות במילואים עד גיל 80
אחרי סיום מבצע קדש, השתחרר צימרמן משירות קבע בצה"ל ושב לעבודה במוסך בקיבוץ, שם עבד לפרנסתו כל חייו. במקביל לעבודתו האזרחית, הוא המשיך לשרת במערך המילואים לאורך עשרות שנים. במהלך שירות המילואים שלו הוא נפצע הן במלחמת ששת הימים והן במלחמת יום כיפור, כאשר בשתי המלחמות לחם כחלק מהכוח של אריק שרון.
שירות המילואים של צימרמן נמשך הרבה מעבר לגיל הפרישה המקובל בצה"ל. בנו עמל מספר על רוח ההתנדבות והאופי המיוחד של אביו גם בגיל מופלג:
"אבא המשיך לעשות מילואים עד גיל 80 פלוס כמוביל טנקים. הוא היה מוביל הטנקים המבוגר בצה"ל ואולי בעולם. אבא היה שובב. הוא שכלל את השובבות של הקיבוצניקים של פעם. בנוסף הוא היה אמיץ ולא הכיר את המילה פחד."
הטיסה הדרמטית מסלול ההמראה בביירות
לצד הקריירה הצבאית הענפה בקרקע, צימרמן הגשים בצעירותו חלום אישי ועבר קורס טיס אזרחי במנחת מגידו. כישורי הטיס שרכש העלו אותו לימים לכותרות בנסיבות מפוקפקות ובלתי שגרתיות. לפי הדיווח, במהלך מלחמת לבנון הראשונה, צימרמן הגיע לנמל התעופה הבינלאומי בביירות במסגרת שירותו ביחידת מודיעין מיוחדת. בעודו שם, הוא לקח מטוס קל מסוג ססנה והמריא איתו ישירות לישראל.
הטיסה הבלתי מתוכננת עוררה מיד דרמה אווירית. בנו עמל צימרמן משחזר את השתלשלות התקרית באוויר:
"הוא הודיע ליחידת הבקרה האווירית בקשר שהוא מגיע אבל הזניקו מולו שני F16 שליוו אותו לנחיתה בחיפה כי חששו שזה מטוס חטוף עם ישראלים."
בעקבות נחיתתו בארץ עם מטוס השלל, התמודד צימרמן עם השלכות משמעותיות. הוא נכנס לכלא הצבאי לתקופה של חודש ימים עד למשפטו, והמטוס עצמו הוחזר בהמשך ללבנון. במסגרת ההליך המשפטי הוא הואשם רשמית בביזה. עם זאת, האירוע יוצא הדופן הותיר רושם גם על התביעה הצבאית. לדברי המשפחה, התובע במשפט אמר לצימרמן כי בפעם הבאה יקרא לו, משום שגם הוא רצה לעבור חוויה כזו.