ירידות בבורסה בת"א: שבבים מושכים מטה, פוקס ונאוויטס מזנקות

הבורסה בתל אביב פתחה את שבוע המסחר במגמה שלילית, כאשר מניות השבבים הדואליות מושכות את המדדים המובילים מטה על רקע חזרתן עם פערים שליליים מוול סטריט. מנגד, עונת הדוחות המקומית מספקת נקודות אור עם זינוקים חדים במניות פוקס ונאוויטס פטרוליום, שהציגו קפיצה משמעותית בשורת הרווח וההכנסות ברבעון השני.

מדד ת"א 35 מאבד כ-0.4% עד 0.5% מערכו, ומדד ת"א 90 רושם ירידה של כ-0.7% עד 0.8%. את המגמה השלילית מובילים כעת מדד הטכנולוגיה, שצולל בכ-1.5% עד 1.7%, ומדד ת"א־מניב חו"ל שנחלש בכ-1.5%. גם מדדי הנדל"ן והקלינטק מאבדים גובה, עם ירידות של כ-1% ומעלה. בצד הירוק של המסך, מדד ת"א־נפט וגז בולט לחיוב עם עלייה של 0.4% עד 0.8%, ומדד הביטוח מוסיף לערכו כ-0.3%.

בשוק המט"ח המקומי, השקל רושם היחלשות קלה של כ-0.2% מול המטבע האמריקאי, ושערו הרציף של הדולר עומד כעת על 2.99 שקלים.

על מדד הטכנולוגיה מכבידות במיוחד מניות השבבים הדואליות שחזרו מארצות הברית עם פערי ארביטראז' שליליים. מניות נובה וקמטק משילות יותר מ-4% מערכן, כאשר קמטק ונובה פתחו את היום עם פער שלילי של מעל 3%.

הביצועים הנוכחיים מגיעים לאחר שבוע מסחר מעורב בתל אביב, שאותו חתם מדד ת"א 35 בירידה של כ-0.7%, ומדד ת"א 125 נחלש בכ-0.4%. מנגד, מדד ת"א 90 רשם בשבוע החולף עלייה של 0.8%. את העליות בשבוע שעבר הוביל מדד הביטוח שזינק ב-5%, ואחריו מדד ת"א־נפט וגז שהתחזק ב-3.5% ברקע העלייה במחירי הנפט. מדד הטכנולוגיה, לעומת זאת, איבד בשבוע שעבר 4.2% מערכו.

פוקס ונאוויטס מזנקות, המסחר בתומר מזון הושעה

עונת הדוחות הכספיים מספקת דרמה מקומית. מניית פוקס מטפסת בחדות בעקבות פרסום תוצאותיה לרבעון השני. קבוצת האופנה דיווחה על הכנסות של כ-1.83 מיליארד שקל, עלייה לעומת כ-1.62 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשורת הרווח הנקי, רשמה פוקס קפיצה ל-123 מיליון שקל, בהשוואה ל-70 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

חברת נאוויטס פטרוליום מזנקת אף היא ומושכת את מדד הנפט והגז למעלה, לאחר שהציגה זינוק דרמטי בתוצאותיה. הכנסות החברה ברבעון השני עמדו על 279 מיליון דולר, קפיצה מוחצת לעומת 18 מיליון דולר בלבד ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-77 מיליון דולר, לעומת 56 מיליון דולר בתקופה המקבילה.

חברת בלדי רושמת גם היא זינוק מרשים בעקבות דוח הרבעון השני, שמציג שיפור של עשרות אחוזים ברווחיות למרות צמיחה מתונה בשורת ההכנסות. הכנסות בלדי הסתכמו בכ-357 מיליון שקל, המהווים עלייה של 0.4% בלבד בהשוואה לרבעון המקביל. למרות זאת, הרווח הנקי קפץ בכ-50% והגיע לכ-38.1 מיליון שקל. בחברה מסבירים כי התחזקות השקל מול הדולר היטיבה עם הפעילות, שכן החברה מייבאת חלק ניכר מחומרי הגלם והמוצרים במחירים צמודים למטבע האמריקאי, בעוד מרבית המכירות מתבצעות בשקלים. לצד השפעות המטבע, מייחסת בלדי את השיפור גם לעלייה במחירי המכירה ולהתייעלות תפעולית.

מנגד, מניית קבוצת תדהר רושמת ירידות קלות לאחר שפרסמה את הדוחות הכספיים הראשונים שלה כחברה ציבורית. הכנסות החברה, המנוהלת על ידי אורי לוין, עמדו ברבעון השני על כ-754 מיליון שקל — עלייה של כ-4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בסיכום המחצית הראשונה הציגה תדהר הכנסות של כ-1.5 מיליארד שקל, גידול של 4.5% ביחס לאשתקד, הודות להכרה בהכנסות מפרויקטים בביצוע וממכירת דירות חדשות. עם זאת, שורת הרווח של החברה ספגה שחיקה משמעותית בעקבות הוצאות הנפקה חריגות בהיקף של 75 מיליון שקל.

אירוע חריג נוסף נרשם היום בבורסה, כאשר המסחר במניית תומר מזון הושעה לחלוטין. ההחלטה התקבלה לאור אי-בהירות מהותית בדיווחי החברה מיום שישי האחרון, שלדברי הנהלת הבורסה עלולה להשפיע על תנודות השערים. דירקטוריון הבורסה צפוי להתכנס ב-8 בספטמבר כדי לדון בהמשך השעיית המסחר של תומר מזון, ככל שלא יחול שינוי בתנאים עד למועד זה.

במסגרת עונת הדוחות, צפויות לדווח היום גם חברת טרמינל איקס. בהמשך השבוע, חברות הביטוח יתפסו את מרכז הבמה: הפניקס ומנורה ידווחו מחר, והראל תפרסם את תוצאותיה ביום רביעי.

מתחים ביטחוניים ומלחמת סחר חדשה

המשקיעים בתל אביב שיוועו לשבוע חיובי לאחר הדשדוש של השבוע שעבר, אך הזירה המקומית והעולמית מספקת אתגרים מרובים. בזירה המקומית, המתיחות הביטחונית גוברת במספר חזיתות במקביל — עזה, לבנון וסוריה.

בעולם, השווקים סוערים מסיבות כלכליות וגיאופוליטיות. מלחמת הסחר העולמית מקבלת תפנית מפתיעה עם התחדשות המאבק בין ארצות הברית לקנדה, לאחר ששתי המדינות הטילו זו על זו מכסים חדשים בסוף השבוע האחרון. במקביל, בגזרת ארה"ב-איראן נמשכת המתיחות, כאשר השווקים ממתינים לפרטים מדויקים על הסנקציות הכלכליות שארה"ב צפויה להכריז נגד איראן.

לקראת הסגר הכלכלי האמריקאי המתוכנן על איראן, מחירי הנפט רושמים הבוקר ירידה של כ-1%, ונפט מסוג ברנט נסחר סביב 93 דולר לחבית. הירידה הבוקר מהווה נקודת אור מסוימת, לאחר שמחירי הנפט טיפסו לאחרונה ואיימו להעצים את הלחצים האינפלציוניים ברחבי העולם.

אסיה צונחת, וול סטריט ממתינה לאנבידיה ולנגיד וורש

המסחר בבורסות אסיה מתנהל הבוקר במגמה שלילית מובהקת, בהובלת חולשה במניות סקטור הטכנולוגיה. מדד הניקיי היפני רושם ירידות, מדד הקוספי בדרום קוריאה נופל ב-3%, בסין נרשמת ירידה קלה במדד ה-CSI 300, ובהונג קונג מדד ההאנג סנג מאבד כ-1.6%.

חברות הענק באסיה סופגות מכות קשות: מניית עליבאבא צונחת בכ-8% בבורסת הונג קונג, לאחר שהשלימה מהלך גיוס של 80 מיליארד דולר הונג-קונגי בדיסקאונט של 8.4%. בסיאול, מניית סמסונג צוללת בכ-7.5% בעקבות אכזבת המשקיעים מהיקף הרכישות העצמיות של החברה ומהיעדר פירוט מספק לגבי מדיניות חלוקת הרווחים. בטוקיו, חברת סופטבנק בולטת עם ירידה של 3.8% לאחר שהודיעה על הנפקת איגרות חוב בהיקף שיא.

לקראת פתיחת שבוע המסחר אחר הצהריים בוול סטריט, החוזים העתידיים על המדדים המובילים מצביעים על ירידות. החוזים על מדד הנאסד"ק, מוטה הטכנולוגיה, נחלשים בכ-0.5% עד 0.6%.

וול סטריט מגיעה לשבוע הנוכחי לאחר שהמדדים לקחו הפוגה בשבוע החולף ושוק האג"ח תפס את מרכז תשומת הלב. מדד S&P 500 סיים רצף עליות של שלושה שבועות עם ירידה שבועית של יותר מ-1%. גם מדד הנאסד"ק קטע רצף חיובי דומה וסיים את השבוע בירידה של 2%, בעוד מדד דאו ג'ונס ירד בכמעט 1% — שבוע שני ברציפות של ירידות. עם זאת, ביום שישי נרשמה התאוששות מסוימת שמספקת תקווה למשקיעים.

השבוע הקרוב צפוי להיות עמוס וקריטי. במוקד יעמדו דוחות ענקית השבבים אנבידיה שיתפרסמו ביום רביעי, ויעמידו למבחן את ההתלהבות העצומה סביב השקעות בבינה מלאכותית (AI). בנוסף, יפורסם מדד הליבה PCE — נתון האינפלציה המועדף על הבנק הפדרלי. בסוף השבוע, העיניים יופנו לכנס הכלכלי בג'קסון הול, שם יישאו דברים בכירי הפדרל ריזרב, ובראשם יו"ר הפד קווין וורש. המשקיעים יחפשו בדבריו רמזים לגבי מסלול הריבית העתידי.

רוטציה בשווקים: הכסף זורם למשקל שווה

על רקע החששות מתמחורי היתר של ענקיות הטכנולוגיה, הרוטציה בוול סטריט מקבלת ביטוי מובהק בנתונים. קרן הסל RSP, המעניקה משקל שווה לכל מניות ה-S&P 500 במקום להעניק משקל יתר לחברות הענק, רשמה גיוסים של יותר מ-12 מיליארד דולר מתחילת השנה, ונכסיה חצו לראשונה את רף 100 מיליארד הדולר. מתחילת השנה השיגה הקרן תשואה גבוהה בכ-3 נקודות אחוז מזו של מדד ה-S&P 500 הרגיל. לשם השוואה, קבוצת "שבע המופלאות" המהווה כשליש מהמדד, רשמה במחצית הראשונה של השנה תשואה אפסית, בעוד מדד ה-S&P 500 עלה ב-9.3%.

הסיבה המרכזית לשינוי המגמה היא החשש מריכוזיות בשוק. עשר החברות הגדולות ביותר מהוות כיום כמעט 40% ממשקל מדד ה-S&P 500. המשקיעים מתחילים להטיל ספק האם התמחורים הגבוהים וההשקעות העצומות שזורמות לתשתיות ה-AI יצדיקו את עצמם בטווח הארוך. כתוצאה מכך, הראלי בשוק מתחיל להתרחב לסקטורים נוספים ולחברות מחוץ לקבוצת המגה-קאפ. לפי נתן גראצי, נשיא NovaDius, המעבר של משקיעים לאסטרטגיית השקעה במשקל שווה מאפשר להם להפחית את סיכון הריכוזיות ולהיחשף בצורה טובה יותר להמשך התרחבות ההובלה בשוק כולו.

החוב הלאומי חוצה את רף ה-40 טריליון

תשואות האג"ח חזרו לעלות ביום שישי והתקרבו לרמות השיא של יותר מעשור. התשואה על איגרות החוב ל-30 שנה עלתה לכ-5.28%, והתשואה ל-10 שנים טיפסה לכ-4.74%. עליית התשואות מתרחשת למרות ניסיונותיו של שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, לרסן את עלויות המימון. בסנט הצהיר כי למשרד האוצר יש "ארגז כלים גדול" להתערבות בשוק, והוסיף כי הממשל צפוי להכריז בימים הקרובים על התמקדות מוגברת בהידוק המשמעת הפיסקלית ובצמצום הגירעון.

מתן שטרית, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס, מספק ניתוח מעמיק לסיבות שמובילות לעליית התשואות. לדבריו, בסיס הקונים הטבעי של השוק מתקשה לספוג את קצב ההנפקות הגבוה של משרד האוצר מבלי לדרוש פיצוי גבוה יותר, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה. במקביל, החוב הלאומי של ארה"ב חצה השבוע את רף ה-40 טריליון דולר, ותשלומי הריבית עליו ממשיכים לתפוח. התוצאה היא מעגל שמזין את עצמו: הגירעון מתרחב דרך סעיף הוצאות הריבית, מה שמחייב את הממשל לבצע הנפקות נוספות ומייצר לחץ מחודש על התשואות כלפי מעלה.

בנוסף, מציין שטרית כי הנפקות אג"ח קונצרניות שנועדו לממן פרויקטים בתחום ה-AI מתחרות כעת על אותו בסיס משקיעים, ודוחקות חלק מהביקוש מהאפיק הממשלתי לאפיק הקונצרני. גם האי-ודאות הגיאופוליטית משחקת תפקיד — חזרתם של מחירי הנפט למגמת עלייה בשל האי-ודאות במזרח התיכון מעוררת מחדש חששות מלחצים אינפלציוניים. שטרית מצביע על האינפלציה ה"דביקה" ועל שחיקה באמינות של הפדרל ריזרב, שנמנע מלהציג תוואי ברור לריסון עליות המחירים. כשהמשקיעים מטילים ספק ביכולתו של הפד להחזיר את האינפלציה ליעד של 2%, הם דורשים פרמיית סיכון אינפלציונית גבוהה יותר, המשתקפת בעיקר באג"ח לטווח ארוך.

לפי שטרית, השורה התחתונה ברורה: המשקיעים דורשים פרמיית סיכון מוגדלת עבור החזקת איגרות חוב ממשלתיות.

"שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, ניסה להרגיע את השוק גם דרך התבטאויות שונות לאחר ההודעה על המהלך, אך בסופו של דבר חשוב לזכור שהתערבות כזו או אחרת אינה פותרת את שורש הבעיה - אותם גורמים בסיסיים כאמור שממשיכים לדחוף את התשואות הארוכות כלפי מעלה".

עליית התשואות בשישי מוכיחה כי מאמצי משרד האוצר להגדיל את רכישות האג"ח ארוכות הטווח הרגיעו את השווקים לזמן קצר בלבד. החששות מהגירעון האמריקאי התופח, ממימדי החוב הלאומי ומהגיוסים האדירים של חברות הטכנולוגיה, ממשיכים להעיב על השוק.

אולריקה הופמן-בורכרדי, מנהלת ההשקעות הראשית של בנק UBS באמריקה, התייחסה למהלכי משרד האוצר והעבירה ביקורת על יכולת ההשפעה שלהם:

"בניגוד להרחבה כמותית (QE) של הפדרל ריזרב, משרד האוצר אינו יכול ליצור כסף כדי לממן רכישות נכסים".

הופמן-בורכרדי המשיכה ופירטה את המגבלות של מדיניות זו:

"כל רכישה חוזרת חייבת להיות ממומנת ממקור אחר, ככל הנראה באמצעות הגדלת הנפקת האג"ח לטווח הקצר או התאמות בחלקים אחרים של תוכנית המימון."

לדבריה, המהלכים הללו אינם מטפלים בבעיית ההיצע האמיתית של שוק האג"ח האמריקאי:

"למעשה, הפעולה משנה את פרופיל המח"מ של החוב המוחזק בידי המשקיעים, במקום להפחית את כמות החוב שהשווקים צריכים לספוג. היא אינה מבטלת את צורכי המימון של הממשלה ואינה פותרת את החששות מהיקף היצע האג"ח הממשלתיות".