יפעת אורון מבהירה היום כי תחום הבינה המלאכותית רחוק מלהיות בועה. הדברים נאמרו במסגרת כנס משקיעות הדור הבא של "גלובס", בו שרטטה אורון את מפת ההשקעות העולמית, חשפה את אסטרטגיית הענקית האמריקאית והדגישה את הצורך בתשתיות פיזיות שיתמכו במהפכת הטכנולוגית.
מצוקת התשתיות העולמית: "פחות מ-1% שטחים פנויים בדאטה סנטרים"
במסגרת הכנס, שנערך בשיתוף הפניקס, בנק לאומי ושטראוס, התיישבה אורון לשיחה צפופה עם כתבת גלובס, מיטל וייזברג. אורון, המשמשת כשותפה בכירה בבלקסטון ומנהלת את פעילות החברה בישראל, בחרה להתייחס ישירות לחששות המשקיעים מפני התנפחות בועת בינה מלאכותית (AI) בשווקים הגלובליים.
"אני לא חושבת שאנחנו בבועת AI. כבני אדם קשה לנו לתפוס את קצב השינויים שקורים היום ב-AI",
כך פתחה אורון את התייחסותה לנושא. כדי לבסס את טענתה, היא הפנתה את הזרקור אל עבר התשתיות הפיזיות שמקיימות את התעשייה הזו, בדגש על חוות השרתים.
"אם מסתכלים על הדאטה סנטרים בעולם, שיעור השטחים הפנויים בהם הוא פחות מ־1% - ויש צורך בהשקעות הון אדירות. לבנות ג'יגה ואט אחד עולה כמעט 50 מיליארד דולר. יש בארה"ב 70 ג'יגה וואט, והשוק צריך 200־230 ג'יגה וואט. זה מיליונים של השקעה".
לפי הדיווח שמסרה אורון מעל הבמה, המחסור העצום בתשתיות מוכיח כי מדובר בצורך ממשי וקשיח, ולא בניפוח פיננסי חסר ביסוס. היא הדגישה את המורכבות הפיזית והרגולטורית של הקמת תשתיות אלו:
"זו לא תוכנה, זה תהליכים ארוכים של צ'יפים שיהיו מוכנים, של גנרטורים שיהיו מוכנים, של תשתית שצריך לבנות, המון רגולציה, המון חשמל שלא קיים, או אנרגיה באופן כללי וצריך לייצר אותה. שם אנחנו בחסך מאוד גדול. לכן, בעולם התשתיות אנחנו ממש לא בבועה".
באותו הקשר של תשתיות ענק, הוסיפה מנכ"לית בלקסטון ישראל כי הפן העסקי של חוות השרתים דורש ודאות גבוהה והיקשרות ללקוחות אסטרטגיים, דוגמת חברות הענן הגדולות ("הייפר סקיילרים").
"בעולם הדאטה סנטר, כשמישהו מקים תשתית כל כך יקרה, רצוי שיהיה מי שישתמש בתשתית הזו. אני מניחה שיהיו שחקנים שיצליחו לגבש את הלקוחות הנכונים, ההייפר סקיילרים הנכונים, עם חוזים ארוכי טווח. שחקנים שיסתכלו מהצד ויגידו 'וואו, זה נראה אטרקטיבי' יכנסו מאוחר ולא בטוח שיהיו להם לקוחות".
הכנס עצמו סיפק הבמה לשורת בכירות נוספות במשק הישראלי, שהתייחסו למציאות הכלכלית המורכבת. רות אליאס מהפניקס ציינה במהלך האירוע כי "חברה מוצלחת מאפשרת שיח גם על הסיכונים", בעוד שקרן כהן חזון הציבה תמונת מצב נחרצת לגבי הייצור המקומי והבהירה כי "אם לא תהיה תעשייה בישראל, לא תהיה ישראל".
שוויים של מיליארדים בזמן קצר: הסוד הוא בהשקעה מבוססת דאטה
לצד עולם התשתיות והחומרה הכבדה, התייחסה אורון בשיחתה עם וייזברג גם לעולם התוכנה, שם נרשמים קצבי צמיחה המאתגרים את התפיסות המסורתיות של שוק ההון. לדבריה, הזינוק המהיר בשווי החברות אינו מעיד בהכרח על בועה, אלא על דינמיקה חדשה של התפתחות עסקית מואצת.
"יש חברות שהגיעו תוך שנה למיליארד דולר מכירות. סטארט-אפים בישראל ובקליפורניה שצומחים בקצבים שאנחנו לא מכירים והשווי שלהם בהתאם. אלה חברות שיודעות לעבור מ-SEED MONEY לשווי של 20-10 מיליארד דולר."
על רקע המספרים הללו, התייחסה אורון לתמיהה הרווחת בקרב משקיעים באשר לתמחור חברות צעירות:
"יש כאלו שיגידו שזו בועה. מי משלם על חברה בת חצי שנה-שנה 2 או 5 מיליארד דולר? הסוד הוא להיות משקיע שיש לו עוד אינפורמציה, שחי את התעשייה מבפנים ורואה אותה מכל הכיוונים. השקעה מבוססת דאטה היא השקעה יותר טובה. כשאתה משקיע באקו סיסטם מכל הכיוונים, אתה יותר אינטליגנטי".
עסקת הענק עם הפניקס והמבט הגלובלי של בלקסטון
בלקסטון, שניצבת כיום כענקית ניהול השקעות אמריקאית בולטת, חולשת על זרועות פעילות מגוונות הכוללות נדל"ן, אשראי פרטי, תשתיות וקרנות פרייבט אקוויטי (Private Equity). החברה מנהלת נכסים בהיקף של כ-1.35 טריליון דולר. בישראל היא מקיימת שיתופי פעולה והשקעות משמעותיות, במיוחד בתחומי האשראי והסייבר.
אורון מונתה לתפקידה בשנת 2021, עם החלטתה של ענקית ההשקעות לפתוח נציגות רשמית בישראל. טרם הגעתה לבלקסטון, כיהנה אורון כמנכ"לית לאומי טק, זרוע ההשקעות בהייטק של בנק לאומי. הזינוק בהיקף הנכסים המנוהלים של הקרן בשנים האחרונות הוביל, לדבריה, לשינוי דרמטי בפרספקטיבה של קבלת ההחלטות.
"הצטרפתי לחברה לפני 5 שנים כשהיינו ב-630 מיליארד דולר, היום אנחנו מנהלים 1.3 טריליון דולר. כשגוף מנהל כל כך הרבה כסף, החלטות השקעה זזות מהסתכלות על עסקה בודדת, להסתכלות על העולם. לא ארה"ב, העולם, ומשם יש צורך לגזור לאן אנחנו רוצים לצמוח. כל עסקה בודדת מסוימת קטנה, לא מזיזה את המחט. אנחנו מחפשים מגמות משמעותיות".
בזירה המקומית, שמה של בלקסטון נקשר בשנה החולפת למספר עסקאות ענק שלא יצאו בסופו של דבר אל הפועל, כאשר הקרן סומנה כרוכשת פוטנציאלית של אתר יד2 ושל חברת כרטיסי האשראי כאל (שנמכרו לבסוף לקרנות וגופים מתחרים). עם זאת, השנה האחרונה הניבה מהלך אסטרטגי ענק כאשר בלקסטון חתמה על הסכם שיתוף פעולה והשקעה עם חברת הביטוח הגדולה בישראל, הפניקס.
במסגרת עסקת הענק, שאותה הובילה ורקמה אורון עצמה מול שני הצדדים, צפויה חברת הביטוח הישראלית להשקיע סכום של כ-5 מיליארד דולר במהלך חמש השנים הקרובות. ההשקעה תנותב למכשירי החוב של בלקסטון ברחבי ארה"ב ואירופה.
אסטרטגיית ה"טריפל דאון" והסינרגיה ככלי משחק
החיבור של בלקסטון לעולמות הבינה המלאכותית לא התחיל ביום אחד, אלא נולד מתוך מעקב אחר תמורות טכנולוגיות מוקדמות יותר. אורון פירטה בפני באי הכנס את השתלשלות האירועים שהובילה את הקרן להפוך לשחקנית מפתח בתחום:
"בעולמות הדאטה סנטר, הבנו שהעולם הולך לקלאוד. עוד לא הבנו מה זה AI ובתור שחקן שעוסק בנדל"ן בארה"ב, התחלנו להשקיע בענן, ואז פרצה מהפכת ה-AI ועשינו טריפל דאון על הסיפור הזה. הפכנו להיות משקיע גדול בדאטה סנטרים. יש לנו 60 אסטרטגיות השקעה, אנחנו נוגעים בכל תעשייה ומגמה שהיא מספיק משמעותית והדבר הכי חשוב בה שהיא צומחת".
לגבי מודל סינון החברות בתחום ה-AI, הסבירה אורון כי הקרן מכוונת לחברות בעלות פוטנציאל שליטה בשוק:
"בתחום ה-AI אנחנו מחפשים חברה אחת מסוגה, לא באמת אחת מסוגה בתעשייה שלהן, אבל חברות מאוד בולטות ובתקווה יהיו ראשונות ויתפסו נתח שוק גדול מאוד. למה? כי מי שיחסית ראשונה, יש לה סביבה להתפתח והרבה כסף נדרש כדי להתפתח, והן בד"כ נתפסות כמובילות ומאוד קשה לנצח אותן."
היתרון הגדול של בלקסטון, לפי אורון, טמון בפריסה הרחבה שלה על פני ענפים שונים, מה שמאפשר לה לזהות את חדירת הבינה המלאכותית לכל רובדי הכלכלה.
"אחד הדברים שאנחנו מנסים לעשות, זה לגעת בעולמות AI ואקו סיסטם, שנוגע בכל דבר, כל החברות, כמעט, בכל תחום, צרכני, נדל"ני וכל תחום אחר, כולן עוברות את מהפכת ה-AI. ככל שאנחנו נוגעים ומשקיעים בתעשייה הרחבה, היכולת להבין לאן העולם הולך ולייצר ערך בין חברה אחת לשנייה עולה".
על מנת לייצר את אותו ערך מוסף, בלקסטון מפעילה מנגנון נרחב של יצירת חיבורים וסינרגיות בין שלל הנכסים שלה.
"אנחנו לא רק משקיעים, אלא עובדים קשה מאוד ומנסים לייצר סינרגיה בין כל החברות שאנחנו משקיעים בהן. יש לנו 300 חברות בפורטפוליו, 5,000 נכסי נדל"ן, אנחנו מלווים עשרות אלפי חברות, וכל היום עובדים בחיבורים. כסף זה דבר חשוב, אבל זה לא מספיק. תבחרו נכון את המשקיעים שלכם".
"הטכנולוגיה הכרחית, אבל לא מספיקה לשום דבר"
באחד הרגעים המעניינים של הראיון, התוודתה אורון על שינוי התפיסה האישי שעברה לאורך שנותיה הרבות בתעשייה, במיוחד נוכח קצב השינויים המסחרר שמכתיבה מהפכת ה-AI. אם בעבר הדגש המוחלט הושם על המוצר עצמו, הרי שהיום המשקל עבר אל האנשים שמאחוריו.
"לפני 30 שנה חשבתי שאם מגיע צוות עם טכנולוגיה עמוקה, את כל השאר אפשר לסדר, מרקטינג, ניהול, העיקר שיש טכנולוגיה מנצחת. מה שלמדתי זה שהטכנולוגיה היא הכרחית, אבל לא מספיקה לשום דבר. בעצימות יתר היום בעולמות של ה-AI שמשנים את עולמנו כל דקה, כשאנחנו משקיעים בחברה, בטח בתחילת הדרך, אין לנו מושג מה היא הולכת להיות שנה מהיום או 5 שנים מהיום, איך השוק יראה, העולם זז מאוד מהר."
המסקנה של אורון נחרצת ומפנה את פנס ההשקעות הישיר אל ההון האנושי:
"ולכן, הדבר היחיד שחשוב זה הצוות. ב-90% מהמקרים, באופן כללי ובטח בעולם הטכנולוגיה, חברות שמצליחות הן חברות שצוות היזמים שלהם היה מספיק טוב ומוכשר, ידע להתפתח עם החברה לאורך השנים".
תעודת זהות ישראלית: סייבר, אדפטיביות והאומץ לצמוח
לקראת סיום השיחה, כאשר נשאלה על ידי וייזברג מדוע קרן בסדר הגודל של בלקסטון בוחרת למקד משאבים ולהשקיע דווקא בישראל, סיפקה אורון ניתוח של האקו-סיסטם המקומי.
"ישראל אמנם קטנה מאוד ביחס לעולם, אבל מצליחים לייצר פה כמות גדולה של חברות שמזיזות את המחט בתחום הטכנולוגיה. יש לנו את הטאלנט הנדרש, גם את הג'יליטי הנדרש, גם את היכולת לייצר חברות שמנוהלות מפה, אבל הן חברות גלובליות לכל דבר ועניין, ואנחנו מצליחים לכבוש ומובילים קטגוריות שלמות, כמו סייבר ודיפנס."
ההיסטוריה של בלקסטון מול השוק הישראלי התאפיינה לדבריה בהמתנה טקטית. הקרן עקבה אחר הנעשה בארץ במשך שנים ארוכות, אך נמנעה מכניסה מוקדמת עד שהשוק המקומי הבשיל לממדים שאפשרו הזרמת הון משמעותית.
"בלקסטון יודע להסתכל גלובלית ולהבין באילו מקומות הוא רוצה להשקיע, כמעט בלתי תלוי בגיאוגרפיה שלהם, כל עוד הן החברות טובות ויכולות להשיא תשואה. בלקסטון עקבה אחרי ישראל הרבה מאוד שנים. לא היינו מהגופים הראשונים שנכנסו להשקעות בארץ, ראינו פה את משקיעי הון סיכון, חיכינו לסיטואציה שתאפשר לנו להשקיע כספים משמעותיים."
נקודת המפנה, כך עולה מדבריה של אורון, הגיעה כאשר היזמים הישראלים הפסיקו לחפש את האקזיט המהיר והחלו לבנות חברות ענק לטווח הארוך.
"פעם חברות טכנולוגיה ישראליות היו נמכרות מהר, ולא הייתה אפשרות להשקיע צ'קים גדולים. למזלנו, החברות הישראליות קיבלו אומץ. לא מוכרים בשלבים מוקדמים, היזמים והיזמיות מאמינים בעצמם, רוצים לקחת אותה כל הדרך, להנפיק אותה, וככל שהחברות נשארות עצמאיות, פרטיות או ציבוריות, הן מסוגלות לקבל יותר ויותר השקעות."
את דבריה חתמה אורון בהתייחסות לאופי העבודה הישראלי, המהווה יתרון אסטרטגי בזירה הבינלאומית, מעבר למובילות הטכנולוגית הברורה בתחומי הביטחון והסייבר:
"בסייבר ודפנס אנחנו מובילים, אבל יש משהו יותר בסיסי תשתיתי למה שישראלים יודעים לעשות: אנחנו מאוד קשובים לעולם, מאוד זריזים ומאוד אדפטיביים. אחד הדברים שהצלחנו לעשות טוב, זה להירכש ע"י גופים בינ"ל ולהיטמע בהם בצורה כמעט מוחלטת. אם אנחנו נקנים ע"י אמריקאים, תוך שנייה נכנסים למודה האמריקאית."