יוצא "האח הגדול" ויוצר התוכן החרדי יענקי גולדהבר חשף השבוע ברשתות החברתיות כי נפל קורבן לסחיטה ולפגיעה מינית מקוונת, לאחר שניהל שיחות אינטימיות עם פרופיל שהתחזה לאישה.
שבירת קשר השתיקה בחברה החרדית
ההחלטה של גולדהבר לשתף את הציבור בחוויותיו מתוארת כמעשה אמיץ במידה יוצאת דופן. חשיפה פומבית של פגיעה מינית דורשת אומץ ונכונות לשלם מחירים חברתיים ואישיים בכל מגדר ובכל מגזר, אך במקרה הנוכחי מדובר בצעד מורכב פי כמה. גולדהבר הוא גבר המשתייך לחברה החרדית, חברה שבה העיסוק במין עדיין מצוי תחת עננה של הסתרה ושתיקה.
בנוסף למחסום המגזרי, לגברים לרוב קשה יותר להיחשף כקורבנות של עבירות מין מאשר לנשים. שילוב הנסיבות הללו מדגיש כי מגולדהבר נדרש אומץ ייחודי כדי לעמוד מול המצלמות ולחשוף את הפגיעה שעבר.
"ברגע אחד הכול התהפך": מנגנון הסחיטה
גולדהבר שיתף ברשתות החברתיות את פרטי השתלשלות העניינים שהובילה לסחיטה:
"דיברתי עם פרופיל שהיה נראה כמו אישה וזה הגיע לשיחות מאוד אינטימיות, וברגע אחד הכול התהפך והתחילו עליי איומים, שאם לא אעביר כספים וכו' יפרסמו עליי התכתבויות ותמונות".
לדבריו, תרחיש זה קרה במספר מקרים שונים ולא היה בגדר אירוע נקודתי אחד. אף על פי שגולדהבר לא היה קורבן לאונס פיזי, לפי עדותו הוא בהחלט היה קורבן לפגיעה מינית ברורה. זוהי פגיעה דרך הרשת – אומנם לא פיזית, אך עדיין פגיעה מינית לכל דבר, ולא מדובר רק בסחיטה כלכלית או בתרמית ותו לא.
סערת ה"אונס" והבלבול התקשורתי
מיד לאחר השיתוף הראשוני, רבים ברשתות החברתיות נתפסו לכך שגולדהבר השתמש במילה "אונס" כדי לתאר את מה שחווה. הרשתות החברתיות הוצפו במהירות בטענות נגדו על זילות של המונח "אונס", והיו גם מגיבים שהטיחו בו האשמות קשות וטענו שהוא פשוט "מחפש תשומת לב".
בחלק מהדיווחים התקשורתיים לקו בהבנת הנקרא וטענו שגולדהבר נאנס פיזית. עם זאת, כבר מההתחלה היה די ברור שהוא לא התכוון בשום שלב לאונס פיזי. הוא התייחס לכך במפורש באותו פרסום כאשר כתב:
"אונס זה אונס, גם פיזי חלילה וגם טכנולוגי".
בעקבות גל הדיווחים המוטעים והביקורת, נאלץ גולדהבר לפרסם הבהרה לדבריו ולהסביר את כוונתו המקורית.
הסטטוס המשפטי: מאסר בפועל בגין התחזות ומרמה
מבחינה משפטית, החוק הישראלי מתייחס בחומרה רבה למעשים שתוארו. מדובר בעבירת מין מובהקת שיכולה להוביל לעונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. כשאדם משתמש בהתחזות ובמצג שווא – למשל, מתחזה לאישה שמעוניינת בקורבן – במטרה לשדל אדם אחר לבצע מעשים מיניים מול מצלמה, הוא עובר עבירה פלילית של "גרם מעשה מגונה בהסכמה שהושגה במרמה".
בחלק מהמקרים, בהתאם לנסיבות ולחומרת המעשה, העבירה יכולה אף להחמיר לכדי עבירה של "גרם אינוס בהסכמה שהושגה במרמה". עבירות מין אלו מצטרפות כמובן לעבירה הפלילית הנפרדת של סחיטה באיומים, שעולה מעדותו של גולדהבר בנוגע לדרישת הכספים.
הבושה כנשק של הפוגעים
במקום לנזוף ביוצר התוכן החרדי על בחירת מילים כזו או אחרת, ראוי לתמוך בו ולחזק אותו על אומץ ליבו מול החברה. כמי שחווה בעצמו פגיעה מינית דרך הרשת, כותב שורות אלו סבור כי אדם שלא חווה זאת על בשרו, יתקשה מאוד להבין את אופי הפגיעה ואת תחושת העלבון הצורבת שחש מי שגופו נוצל במרמה.
הבורות הציבורית והשיפוטיות המופנית כלפי הקורבנות הן בפועל הנשק המרכזי של עברייני המין הפועלים ברשת. הבושה העמוקה של הנפגעים היא זו שמאפשרת לפוגעים להמשיך לפעול ללא הפרעה. היות שמדובר בתופעה נפוצה למדי ברחבי האינטרנט, כל צעד להעלאת המודעות אליה, כפי שנעשה השבוע, הוא מבורך ורצוי.