נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יחיל הלילה שורת מכסים חדשים בשיעור של עד 12.5% על סחורות המגיעות מ-60 שותפות סחר, ובהן ישראל, תחת הנימוק הרשמי של מאבק בעבודות כפייה. המהלך רחב ההיקף, שיכנס לתוקף מיד עם פקיעת מכסי המגן הזמניים, ישפיע על 99.4% מהסחר האמריקאי ומהווה ניסיון של הבית הלבן לעקוף פסיקה קודמת של בית המשפט העליון בארצות הברית שהגבילה את סמכויות הנשיא.
חומת המכסים החדשה של טראמפ
לפי דף מידע שפרסם משרד נציג הסחר האמריקאי ביום חמישי אחר הצהריים, המתווה כולל פטורים למספר מוצרי יסוד, ביניהם נפט, גז ודשנים.
הסיבה הרשמית שהציג הממשל בוושינגטון להטלת המכסים היא טענות לקיומן של "עבודות כפייה" במדינות הממוסות. המהלך הנוכחי משתלב במאמץ המחודש של טראמפ להשתמש במדיניות המכסים כאמצעי לחץ על שותפות הסחר של ארצות הברית — מדיניות שמעוררת מחדש חשש בינלאומי מפני פעולות תגמול וממתיחות דיפלומטית.
בכיר בממשל טראמפ התייחס להחלטה בשיחה שקיים ביום חמישי עם התקשורת האמריקאית:
"הפעולה הבינלאומית המקיפה ביותר בתחום זכויות העבודה שארצות הברית נקטה אי־פעם - ושמדינה כלשהי נקטה אי־פעם."
אותו בכיר הבהיר כי המכסים החדשים לא "ייערמו" על גבי מסי יבוא קיימים על פלדה ואלומיניום, המוכרים כמכסי "סעיף 232". מנגד, הרשימה המפורטת מותירה מחוץ לגזירות המכס מספר מצומצם של מדינות: מיאנמר, אפגניסטן, טורקמניסטן, אוזבקיסטן ולאוס.
מכה ליצואן הישראלי
לפי התוכנית המתגבשת, החלוקה תיעשה לפי מדרגות מיסוי. יבוא ממדינות האיחוד האירופי, מקסיקו, טייוואן ובריטניה יהיה כפוף למכס בשיעור של 10%. לעומת זאת, מוצרים המגיעים משורת מדינות הכוללת יותר מ־40 כלכלות גדולות אחרות — ובהן סין, הודו ויפן — צפויים לספוג מכס גבוה יותר של 12.5%.
גם ישראל מוצאת את עצמה ברשימה המחמירה, עם מכס בשיעור של 12.5% שיחליף את המכס הקיים שעומד על 10%. על פי הנתונים הרשמיים בארצות הברית, יבוא הסחורות מישראל עמד על כ-20.6 מיליארד דולר בשנת 2025. לאור נתונים אלה, התייקרות המכס צפויה להנחית מכה לא קלה על היצואנים הישראלים הפועלים בשוק האמריקאי.
המסלול העוקף של הבית הלבן
באפריל האחרון החיל טראמפ את המכס הגלובלי של 10%, וזאת לאחר שבית המשפט העליון האמריקאי פסל בחודש פברואר שורה של מכסים קודמים. שופטי העליון קבעו אז כי חוק הסמכויות הכלכליות לשעת חירום, שעליו הסתמך הממשל, אינו מעניק לנשיא סמכות להטיל מכסים כה רחבים. המכסים הזמניים שבאו בעקבות הפסילה אמורים לפקוע ביום שישי, 24 ביולי, ומיד עם פקיעתם יכנסו המכסים החדשים לתוקף.
מכיוון שסבב המכסים החדש צפוי לעמוד למבחן משפטי משמעותי גם הוא, הבית הלבן בחר הפעם במסלול משפטי חלופי. המכסים המתוכננים, שיוטלו בעקבות הטענות לעבודות כפייה, נשענים כעת על סעיף 301 לחוק הסחר משנת 1974. בניגוד לחוק החירום שפסל בית המשפט, סעיף 301 נועד במפורש לאפשר לממשל לחקור פרקטיקות סחר זרות שנחשבות לא הוגנות או מפלות, ולהגיב עליהן באמצעות מכסים.
הבחירה במסלול של סעיף 301 עשויה להקשות על מתנגדי טראמפ להשיג פסילה גורפת דומה לזו שהשיגו בפברואר, אך היא אינה מעניקה למכסים חסינות מוחלטת. חברות ויבואנים עדיין יכולים לעתור בטענה שהממשל חרג מהסמכות שהעניק לו הקונגרס, שלא עמד בדרישות ההליך הקבועות בחוק, או שלא הוכיח קשר מספק בין מדיניות המדינות שנחקרו לבין פגיעה בפועל בסחר האמריקאי.
השווקים אדישים: העיניים נשואות לבינה המלאכותית
אף שהחלטת ממשל טראמפ מחזירה את מלחמת הסחר למרכז הבמה הכלכלית, נראה כי בשלב זה השפעתה על השווקים נותרת מוגבלת. המשקיעים כבר תמחרו את המכסים מרגע ההודעה הראשונית עליהם ביום שלישי. כיום המגמה בשווקים מושפעת בעיקר מהרגיעה שנרשמה במחיר הנפט, כאשר נרשמות עליות בבורסות אירופה ובחוזים העתידיים בוול סטריט.
בעוד שמכסים אלו עלולים להעלות את עלויות היבוא, ללחוץ על רווחי החברות, ולהקשות על הבנקים המרכזיים במאבק באינפלציה — ההתמקדות המרכזית נמצאת דווקא בהסלמה הביטחונית במזרח התיכון. מתיחות זו דחפה לאחרונה את מחירי הנפט לכיוון ה-100 דולר לחבית והעלתה מחדש את החשש מפני התפרצות אינפלציונית.
במקביל, וול סטריט עסוקה בשאלת הכדאיות של מרוץ ההשקעות בבינה מלאכותית. ענקיות הטכנולוגיה ממשיכות להגדיל את הוצאות ההון שלהן בעשרות ומאות מיליארדי דולרים, מה שמושך את עיקר תשומת הלב של המשקיעים.
כך, למרות שהמכסים עשויים להפוך לגורם משמעותי בהמשך — בעיקר אם יובילו לעליית מחירים או להסלמה ביחסי הסחר — כרגע הם נדחקים לשוליים. המשקיעים מתמקדים בכוחות הגדולים יותר שמניעים את השווקים: מחירי האנרגיה, מדיניות הריבית, והחשש העולמי סביב ההשקעות העצומות ב-AI.