בית המשפט העליון קבע היום (חמישי) פה אחד כי יש לבטל את תוצאות הבחירות לתפקיד מבקר המדינה בכנסת ולקיים הצבעה חדשה, בשל פגמים מהותיים שהפרו את חשאיות ההליך. בעקבות הפסיקה, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה וסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיימים התייעצויות שבהן נשקלת האפשרות שלא לקיים את פסק הדין, בעוד בקואליציה קוראים פומבית להימנע מקיום בחירות חוזרות.

דרמה פוליטית ומשפטית: ההחלטה שטורפת את הקלפים

שופטי בית המשפט העליון, בשבתם כבג"ץ, פרסמו היום את החלטתם הדרמטית בעתירה שהוגשה נגד בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה. שופטי ההרכב קבעו כי בהליך הבחירה נפל פגם אשר עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות.

המשמעות המיידית של פסק הדין היא ביטול בחירתו של עו"ד ראבילו, המשמש גם כפרקליטו האישי של ראש הממשלה נתניהו. כעת, על פי הוראת בג"ץ, הכנסת תידרש לקיים שוב את הבחירות לתפקיד, בהתמודדות חוזרת בין עו"ד ראבילו לבין המועמד הנוסף, שופט בית המשפט העליון לשעבר יוסף אלרון.

את פסק הדין המרכזי כתב המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג. בפסיקתו, הציע השופט סולברג ליתר חברי ההרכב המורחב — נשיא העליון יצחק עמית והשופטות דפנה ברק-ארז, רות רונן וגילה כנפי-שטייניץ — להפוך את צו הביניים שהוצא קודם לכן לצו מוחלט.

כל חברי ההרכב הסכימו פה אחד עם קביעתו של המשנה לנשיא סולברג, ופסלו הלכה למעשה את ההצבעה שנערכה במליאת הכנסת.

השתלשלות האירועים: מהצעת הפשרה ועד לפסילה

הפסיקה הנוכחית מגיעה לאחר שרשרת של אירועים משפטיים ופוליטיים סביב סוגיית מינוי המבקר. רק אתמול (רביעי), חמשת שופטי העליון הוציאו צו ביניים דרמטי שהקפיא באופן מיידי את כניסתו של עו"ד ראבילו לתפקיד מבקר המדינה, עד להכרעה הסופית בעתירות.

לפני כשבוע וחצי, הוציא בג"ץ צו על תנאי במסגרת העתירות המבקשות לבטל את המינוי. באותו שלב, בית המשפט הורה לכנסת לספק הסברים מדוע לא יבוטל המינוי, ודרש מהמשכן להתייחס פרטנית לטענות החמורות בדבר הפרת חשאיות ההצבעה בקלפי.

שעות קודם להוצאת אותו צו על תנאי, נחשף ב-ynet כי הכנסת דחתה את הצעת שופטי בג"ץ לקיים בחירות חוזרות. בדחיית ההצעה, גלגלה למעשה הכנסת את הכדור בחזרה לפתחו של בית המשפט העליון, שנאלץ כעת להכריע משפטית בסוגיה.

ביום ראשון האחרון, התקיים דיון נוסף ומכריע בעתירות, שנערך בפני הרכב מורחב של חמישה שופטי עליון. במהלך אותו דיון, ביקש נציג היועצת המשפטית לכנסת להגן על הליך הבחירה ולהימנע מפסילת בחירתו של ראבילו. קו ההגנה של הכנסת נשען על הטענה כי לא הייתה מודעות לאיסור.

"מזכירות הכנסת לא ידעה שאסור, אין איסור מפורש לצלם בקלפי."

פסיקת סולברג: "החובה לכבד חוק יסוד גוברת"

בפסק דינו המפורט, התייחס המשנה לנשיא העליון, השופט סולברג, לטענות הכנסת והסביר את הרציונל שעומד מאחורי ההחלטה לבטל את הבחירות. לדבריו, נציגי הכנסת לא הצליחו לספק הסבר המניח את הדעת כיצד צילום בקלפי עולה בקנה אחד עם החוק.

"חשוב לחזור לראשית הצירים, ליסודות הפשוטים, אשר ייתכן כי ניתן היה להסתפק בהם: המשיבים לא הציגו, הלכה למעשה, כל טיעון פרשני שיש בו כדי להבהיר כיצד הצבעה המתועדת באמצעות סרטוני וידאו מתיישבת לשיטתם עם המונח 'הצבעה חשאית' שבחוק היסוד ובחוק מבקר המדינה."

לאור דברים אלו, קבע סולברג נחרצות כי הפגיעה בחוק היסוד אינה מאפשרת להכשיר את ההצבעה.

"החובה לכבד חוק יסוד גוברת על הנזק שבביטול ההצבעה."

השופט סולברג המשיך והרחיב בפסק הדין על הקשר הבלתי ניתן לניתוק שבין עצם ההצבעה לבין החשאיות שלה, ועל ההשפעה שיש להפרת החשאיות על יתר חברי הכנסת.

"עינינו הרואות, כי חוק היסוד, כמו גם חוק מבקר המדינה, מכוון את הוראת החשאיּות להצבעה עצמה. לא על זכות לחשאיות דיברה הלשון, כי אם על 'הצבעה חשאית'. ההצבעה, החשאיּות – זו בזו כרוכות... הפרת חשאיות ההצבעה על-ידי חבר כנסת – או כבמקרה דנן, כמה חברי כנסת – משליכה ישירות על עצמאות ההצבעה של חברי הכנסת האחרים גם על חשאיותה. רוצה לומר, 'ויתור' של חבר הכנסת על חשאיות ההצבעה, יכול להביא לפגיעה בחשאיות ההצבעה של חבריו. בהצבעה חשאית, גלומה האוטונומיה של הבחירה החופשית, משוחררת מלחץ חיצוני או מחשש, ישיר או משתמע, כי יבולע לו, לחבר הכנסת, אם יצביע כך או אחרת."

עדויות המצלמה: כך נחשפו הפתקים מחוץ לפרגוד

חלק משמעותי מפסק הדין של השופט סולברג הוקדש לסקירה פרטנית של התנהלות חברי הכנסת שתיעדו את עצמם במכוון בעת ההצבעה, בניגוד לדרישת החשאיות הקבועה בחוק. סולברג מפרט את השמות והמקרים שעלו מתוך התצהירים והנספחים שצורפו לעתירות ולכתבי התשובה.

"עיון בתצהירים ובנספחים שצורפו לעתירות ולכתבי התשובה, מעלה כי חברי הכנסת ששון גואטה, שלמה קרעי, אריאל קלנר, גילה גמליאל (שתיעדה עצמה, לפי תצהירה, בשתי ההצבעות, ואף צורף סרטון שלה מכניסה את פתק ההצבעה אל המעטפה מחוץ לפרגוד) ומאי גולן תיעדו את הצבעתם בסרטון בהצבעה השנייה."

בהתייחסו ספציפית לשרה מאי גולן, ציין סולברג פער בין עמדת המפלגה לבין התצהיר שהוגש:

"(אעיר, כי בעמדת הליכוד נטען כי שידור ההצבעה 'אינו מלמד כי השרה מאי גולן תיעדה את תוכן הצבעה', אלא שתצהירה, שצורף לאותה עמדה, מלמד אחרת)."

בנוסף לאלה, פירט סולברג את התנהלותו של חבר כנסת נוסף שחשף את הפתק שלו באופן פיזי וללא שימוש במצלמה:

"זאת בנוסף לח"כ ינון אזולאי, שחשף את הצבעתו בפומבי בהצבעה השנייה, כאשר הכניס את הפתק למעטפה, ושלשל אותה לתיבת ההצבעה, מחוץ לפרגוד, באופן גלוי לחלוטין."

"אין מקום לבחינת גבולות": סיכום פסק הדין

בסיכום דבריו, המשנה לנשיא סולברג הבהיר כי ביטול בחירות בכנסת אינו מהלך של מה בכך, אך הדגיש כי בנסיבות שנוצרו לא נותרה לבית המשפט ברירה אלא להתערב ולהורות על סעד קיצוני זה.

"אין חולק כי הסעד שעליו נורה, לּו תישמע דעתי - ביטול ההצבעה וקיומה מחדש - אינו פשוט, ואין להורות עליו בנקל. עם זאת, החובה לקיים את הוראות חוק היסוד וחוק מבקר המדינה, ולשמור על חשאיות ההצבעה – הופכת אותו, בנסיבות ענייננו, למחויב המציאות. לא יהיה זה למותר להוסיף, כי ככלל, יש מקום להתייחס להצבעה מן הסוג שבו עסקינן – שלגביה הורו המכונן והמחוקק כי נבחרי הציבור יוכלו להביע את רצונם הכן והעצמאי – במעין 'חרדת קודש'. החשיבות הדמוקרטית הגלומה בדבר – מובנת מאליה. אין מקום אפוא, בהצבעות כגון דא, ל'בחינת גבולות' או ליצירת 'תחומים אפורים'. אם יש ספק, אין ספק."

שופטי העליון מבהירים: "ההכרעה מכוונת לשמירה על הליך תקין"

אל עמדתו של סולברג הצטרפו, כאמור, יתר שופטי ההרכב. שופטת העליון דפנה ברק-ארז ביקשה להבהיר בפסיקתה כי התערבותו של בג"ץ בתוצאות הבחירות נועדה אך ורק כדי להגן על חוק היסוד, ואין לראות בה התערבות פוליטית ברצון המחוקק.

"לא התערבנו בשיקול דעתה של הכנסת, הכרעתנו היא לשמירת הליך תקין בהתאם לחוק היסוד. התוצאה שאליה הגענו אינה מתערבת כמלוא הנימה בשיקול דעתה של הכנסת בכל הנוגע לתוצאות ההצבעה. עריכת סיבוב נוסף של בחירות – זו הפעם באופן חשאי – תאפשר לחברי הכנסת להחליט, בהתאם לצו מצפונם, במי הם מבקשים לבחור לתפקיד מבקר המדינה, ולהוציא לפועל את בחירתם באופן נטול פניות. הכרעתנו מכוונת לשמירה על ההליך התקין ולא לבחינת תוצאותיו. אחריותנו כשופטים מתמקדת כאן בלוז הדמוקרטיה – הבטחת טוהרו של הליך הבחירות בהתאם להוראה חוקתית מפורשת."

גם נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הוסיף את התייחסותו לסוגיה והתמקד בפרשנות המילולית והתכליתית של חוק היסוד, שאינה מאפשרת להפוך הצבעה חשאית להצבעה פומבית, בין אם הדבר נעשה מרצון חבר הכנסת ובין אם לאו.

"חוק היסוד קובע שההצבעה תהיה חשאית - והפרשנות לפיה 'הצבעה חשאית פירושה גם הצבעה לא חשאית' אינה עולה עם לשון חוק היסוד ותכליתו. החשאיות היא של תהליך ההצבעה, ומשמעה שאין להלום מצב שבו ניתן להוכיח כיצד הבוחר הצביע, ואידך זיל גמור."