עורכת הדין זאנה מודזגברישוילי, לשעבר התובעת הצבאית הראשית, נבחרה רשמית לעמוד בראש מערך התביעה שיעמיד לדין מאות ממחבלי הנוחבה שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר.
תובעת עם ניסיון במערכות הרגישות ביותר
מינויה של עו"ד מודזגברישוילי, שתועסק מעתה כאזרחית עובדת צה"ל, מגיע על רקע ניסיון מקצועי רחב היקף במערכת המשפטית והביטחונית. במהלך 22 שנות שירותה בצה"ל, היא מילאה שורה ארוכה של תפקידים בכירים בפרקליטות הצבאית, עד שהגיעה לתפקיד הפסגה כתובעת הצבאית הראשית, בו כיהנה במשך ארבע שנים. לאחר שחרורה משורות הצבא בשנת 2013, היא לא עזבה את העשייה הציבורית ומונתה לתפקיד מבררת תלונות נחקרים בשב"כ (מבת"ן) תחת משרד המשפטים. תפקיד זה נועד לבחון לעומק תלונות המוגשות על התנהלותם של חוקרי שירות הביטחון הכללי במהלך חקירות.
לאחרונה, חזרה מודזגברישוילי לשירות מילואים פעיל והובילה תיק בעל פרופיל ציבורי גבוה. היא שימשה כתובעת בתיק המתנהל נגד אביעד פריג'ה, הנאשם בגרימת מותו של יובל קסטלמן ז"ל. קסטלמן, כזכור, נורה למוות לאחר שסייע לעצור את הפיגוע בצומת גבעת שאול בירושלים בחודש נובמבר 2023. כעת, היא עוברת לנהל את המערך הענק של תביעות מחבלי הנוחבה, אירוע שצפוי לגרור השלכות דרמטיות הן מול המשפחות השכולות והציבור הרחב בישראל שעדיין שרוי בטראומה, והן במקביל מול גורמים במשפט הבינלאומי שיעקבו מקרוב אחר ההליכים.
קונצנזוס נדיר בכנסת: התשתית למשפט ההיסטורי
הבסיס החוקי למהלך חסר התקדים הוא החוק להעמדה לדין של מחבלי הנוחבה, אשר אושר במליאת הכנסת בחודש מאי האחרון. החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית ברוב מוחץ של 93 תומכים מול 0 מתנגדים.
מי שיזמו את החוק הם יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן ממפלגת הציונות הדתית, וח"כ יוליה מלינובסקי ממפלגת ישראל ביתנו. את הגיבוש הסופי של החוק הובילו שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהפגינו שיתוף פעולה מקצועי ונדיר כדי להוציא את המהלך המורכב אל הפועל.
עונש מוות ופשעים נגד העם היהודי
החוק החדש מגדיר את המעשים שביצעו המחבלים בין התאריכים 7 ל-10 באוקטובר 2023 כפשעים כלפי העם היהודי, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. הגדרות אלו מכסות שורה ארוכה של מעשי רצח, אונס, חטיפה וביזה. בנוסף, נקבע כי החוק יחול במלואו גם על עבירות שבוצעו לאחר תאריכים אלו נגד החטופים שהוחזקו ברצועת עזה, כולל חטופים שנרצחו בשבי.
אחד הסעיפים המשמעותיים ביותר בחוק נוגע להחמרת הענישה ומסמיך את בית המשפט להטיל עונש מוות. העונש המירבי יוכל להיגזר לא רק על מעשי הרצח של 1,164 אזרחים וחיילים ב-7 באוקטובר, אלא גם על עבירות חמורות אחרות כמו אונס, וזאת בהתאם לחוקים קיימים דוגמת החוק למניעת רצח עם וחוק המאבק בטרור. במקביל, החוק קובע כי מחבלים שיידונו למוות, או שיוגש נגדם כתב אישום בעבירה שדינה מיתה, לא יוכלו להשתחרר במסגרת עסקאות עתידיות לשחרור אסירים.
בית משפט צבאי מיוחד וחלוקה לפי זירות טבח
על פי החוק, ההליכים יתנהלו בבית משפט צבאי מיוחד שיוקם בירושלים. כתבי האישום יוגשו נגד יותר מ-400 מחבלים, כאשר המספר הסופי תלוי בהמשך עבודת צה"ל והשב"כ בעזה. בשל היקף האירועים, המשפטים יחולקו לפי זירות גאוגרפיות – כך שיתנהל משפט לזירת בארי, משפט לזירת ניר עוז ומשפט לזירת הטבח במסיבת הנובה.
בכל הרכב משפטי יישבו שלושה שופטים. לפחות אחד מהם חייב להיות נשיא של בית משפט צבאי, או שופט מחוזי בדרגת נשיא או סגן נשיא, שיגויס למילואים במיוחד לצורך כך. למורשעים יינתן מנגנון ערעור אוטומטי, ובבית הדין לערעורים יישב בראש ההרכב שופט בית משפט עליון בדימוס.
ראיות מזמן אמת ודיונים בווידאו מהכלא
בהמשך לאישור החוק, הפרקליטות בראשות פרקליטות מחוז דרום צפויה להגיש את כתבי האישום על בסיס חומר ראיות אדיר. התשתית הראייתית כוללת ממצאים פורנזיים שנאספו מזירות הטבח, תמלילי חקירות של אסירי נוחבה, ומאות סרטונים המתעדים את הזוועות. חלק ניכר מהראיות נאסף תוך כדי לחימה על ידי לוחמי צה"ל ושב"כ בתוך רצועת עזה.
מבחינה לוגיסטית, ברוב הדיונים הנאשמים לא יהיו נוכחים פיזית באולם בית המשפט, אלא יצפו בהם באמצעים טכנולוגיים מתוך מתקני הכליאה. לעומת זאת, למשפחות הנרצחים והנפגעים תינתן אפשרות לצפות בדיונים מאולם נפרד או באמצעות שידור דיגיטלי. באשר ללוח הזמנים, בדיון מיוחד שנערך בוועדת החוקה ב-7 באוקטובר 2026, לציון שלוש שנים לטבח, נשמעה האפשרות כי אישום ראשון בפרשה יוגש במחצית הראשונה של שנת 2027.