חברת הרחפנים "קאנדו דרונס", בניהולו של יואלי אור ובשליטת רשת רמי לוי, השלימה השבוע הנפקה ראשונית בבורסה בתל אביב וגייסה כ-19 מיליון שקלים. המהלך יוצא הדופן מתרחש על רקע הפסדים והערת "עסק חי" המצורפת לדוחות החברה, בעוד המנכ"ל מכוון למהפכה בשוק האזרחי והביטחוני.
גל ההנפקות הגדול והחריגה בנוף המקומי
גל ההנפקות ששוטף את הבורסה בתל אביב בתקופה האחרונה, בחסות הגאות בשווקים הפיננסיים, הביא לשוק ההון המקומי שורה ארוכה של חברות ענק מבוססות היטב. בין השמות הבולטים שלקחו חלק בחגיגת הגיוסים ניתן למצוא את חברות הנדל"ן הגדולות תדהר, בסט ורמי לוי נדל"ן. אליהן הצטרפו גם חברות הטעמים ותוספי המזון פרודלים וגלעם, וכן חברת הסימולטורים הצבאיים בגירה. כל אחת מהחברות הללו גייסה מאות מיליוני שקלים, כשהן נשענות על שווי חברה אדיר המוערך במיליארדי שקלים.
בתוך הנוף העסקי הזה, חברת הרחפנים הקטנה "קאנדו דרונס" (Cando Drones) בולטת כחריגה במיוחד. החברה, שרשת הקמעונאות רמי לוי מחזיקה ב-22 אחוזים ממניותיה, השלימה במהלך השבוע החולף גיוס הון קטן יחסית. במסגרת ההנפקה הראשונית שביצעה בבורסה המקומית, קאנדו גייסה כ-19 מיליון שקלים, המעניקים לה שווי חברה של כ-102 מיליון שקלים, אחרי הכסף.
בניגוד לרוב המוחלט של החברות החדשות שהצטרפו למסחר בבורסה בתל אביב בשנתיים האחרונות, קאנדו דרונס מגיעה לאחוזת בית עם נתונים פיננסיים מאתגרים. החברה מציגה הכנסות לצד שורת הפסד, כאשר לדוחותיה הכספיים אף מצורפת הערת "עסק חי" — אזהרה חשבונאית חמורה המשקפת ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה ויכולתה לפרוע את התחייבויותיה.
למרות הנתונים המורכבים הללו, נראה כי האמון בחזון הטכנולוגי של החברה לא אבד. עובדה היא כי בית ההשקעות אי.בי.אי (IBI), קרן הגידור חצבים וחברת הנוסטרו ברק קפיטל, החליטו להכניס את היד לכיס ולרכוש ממניותיה של חברת הרחפנים הצעירה במסגרת ההנפקה.
"אנחנו חיל האוויר של הלקוח"
בראיון ראשון לאחר ההנפקה שהעניק לגלובס, מספר מנכ"ל החברה ומייסדה המשותף, יואלי אור, על הדרך שעברה החברה. אור מסביר מדוע, לראייתו, החברה בשלה להגיע לשוק ההון הציבורי, וזאת חרף השלב המוקדם שבו היא נמצאת בחייה העסקיים והנתונים הפיננסיים מעוררי החשש. בנוסף, הוא מפרט כיצד בכוונת החברה לצמוח בשוק הרחפנים — תת-סקטור שהפך בשנים האחרונות לזירה החמה ביותר בתחום הביטחוני, ומושך עניין גובר גם מהמגזר האזרחי. אור גם מתייחס לחזון שלו להפעלת רשת של מוניות מעופפות אוטונומיות, פרויקט שנמצא כיום בהקפאה מאחר שנתקע בחסמים רגולטוריים מאז פרוץ המלחמה.
קאנדו דרונס הוקמה לפני כ-6 שנים, בשנת 2019, על ידי אור ושני שותפיו, משה קיפניס ואלון קלוס. נכון להיום מעסיקה החברה 56 עובדים. הליבה העסקית של קאנדו מתמקדת בהקמה ובניהול של מערכי רחפנים אוטונומיים המיועדים הן לתחום הביטחוני והן לתחום האזרחי.
בזירה הביטחונית, החברה מספקת שירותי ניטור, שמירה ותיעוד עבור מגוון רחב של לקוחות אזרחיים, בהם רשויות מקומיות, אתרים מסחריים ומפעלים תעשייתיים.
"אנחנו 'חיל האוויר' של הלקוח. המטרה שלנו היא לתת לו שכבת הגנה ממעוף הציפור," מסביר אור. "אנחנו אוהבים להגיד ללקוחות שלנו 'You dream it, we drone it'."
מעבר לאבטחה, דרישות שעלו מהשטח הובילו את קאנדו להתרחב עמוק אל תוך המגזר האזרחי והלוגיסטי. כיום מספקת החברה פתרון טכנולוגי לאוטומציה של ניהול מלאי ובקרת מחסנים, המבוסס כולו על רחפנים אוטונומיים.
"בא אליי לקוח ואמר שיש לו קושי לספור את המלאי במחסן, ושאל אם אני יכול לעשות את זה עם רחפן," משחזר אור את תחילת הדרך בתחום. "בתחילה היססתי, אבל סמנכ"ל הלוגיסטיקה שלנו אמר לי שאנחנו יכולים לבצע זאת, ובאמת הצלחנו לייצר פתרון לניהול מלאי במרלו"גים (מרכז לוגיסטי) עם רחפנים אוטונומיים, שמחליפים את המלגזן התורן עם המצלמה שעולה ל-20 מטר ויורדת, ואז צריך לפרוק לה את הכרטיס זיכרון."
מעטפת מלאה: מרגולציה ועד סייבר
על השאלה כיצד החברה מתמודדת עם העובדה שהפתרון שלה מבוסס על רחפנים המיוצרים על ידי חברות אחרות, ומה מונע ממתחרים להחליף אותם, לאור יש תשובה ברורה.
"הביזנס שלנו הוא לא לספק רחפנים, כי לחלק מהלקוחות שלנו כבר יש, אלא מערכת כוללת, עם הרבה מרכיבים שיחד מספקים פתרון הוליסטי," מבהיר המנכ"ל.
לדבריו, המערכת של קאנדו מטפלת בכל שרשרת ההפעלה.
"זה מתחיל ברגולציה, שמצריכה הרבה מאד ידע, וכן ביטוח לרחפנים שרק בשנה האחרונה התחיל לקבל ביטוי רציני אצל החברות," מפרט אור. "אבל ממשיך גם בתפיסת הפעלה, איך לחבר בין הקרקע לבין האוויר, שמאפשרת ללקוחות לסגור מעגלים מהירים של תצפית וזיהוי מול גניבה, שרפה או תאונת דרכים. אנחנו גם מספקים ללקוחות שלנו הכשרות, מלמדים אותם להשתמש באפליקציות ומנגישים לו אפליקציות נוספות."
החברה שמה דגש משמעותי על פיתוחי תוכנה מתקדמים, במיוחד בתחום האנליטיקה ועיבוד הנתונים הוויזואליים.
"בנוסף, יש לנו כל מיני פיתוחים בתחום האנליטיקה," חושף אור. "לדוגמה, בעזרת המפתחים שלנו סייענו במלחמה לכבאות ולקק"ל להבדיל בין ענן לעשן, בנפילות טילים ורחפנים שהיו בצפון בזמן המלחמה."
היבט קריטי נוסף בשירות שמציעה קאנדו נוגע לאבטחת מידע, נושא רגיש במיוחד כאשר מדובר בכלים מעופפים המצלמים אזורים מסווגים או פרטיים.
"לבסוף, אנחנו מציעים לחברה גם ביטחון של המידע, שהוא קריטי בעולמות הרגישים שבהם אנחנו עובדים. זאת כדי לוודא, למשל, שלא משתלטים לך באמצע משימה על הרחפן והופכים אותו לכלי נפץ, או לחלופין שהמידע נשמר בתוך הארגון," מדגיש אור.
טכנולוגיה ישראלית מקורית וחדירה לדרום אמריקה
חרף העובדה שרחפני החומרה עצמם מיוצרים בחלקם על ידי צדדים שלישיים, קאנדו מתגאה בטכנולוגיה כחול-לבן שפיתחה ואימצה.
"ראשית, תוכנת ההטסה היא שלנו," מתגאה אור. "השקענו לשם כך בחברה בשם היילנדר, שהייתה בחיתולים, והיום יש לנו תוכנת הטסה ישראלית ייחודית. שנית, בכל מה שקשור לאנליטיקה, יש לנו 12 מפתחים שיוצרים תוכנות ופטנטים שלנו."
הטכנולוגיה של קאנדו חוצה את גבולות ישראל ומגיעה עד לדרום אמריקה. לחברה ישנה חברת בת הפועלת בברזיל, ונמצאת בימים אלו בעיצומו של פיילוט משמעותי עם אחת מחברות הנפט והגז הגדולות במדינה. הפרויקט מתמקד בזיהוי דליפות בצינורות נפט וגז באמצעות צי הרחפנים של החברה. בנוסף, החברה נמצאת במגעים מתקדמים עם גופים נוספים.
"במקומות אחרים אנחנו נמצאים אחרי הדגמות מאוד מתקדמות, ולקראת פיילוטים לניטור תנועה ולספירת קהל," מגלה אור.
למרות כמות הלקוחות והפיילוטים הרבים שנמצאים בצנרת, קאנדו טרם הצליחה לתרגם את הפעילות הענפה לשורת הכנסות משמעותית. את שנת הכספים של 2025 סיימה קאנדו עם הכנסות המסתכמות בכ-7 מיליון שקלים. מדובר בגידול של כ-11 אחוזים בלבד ביחס לנתון ההכנסות שנרשם בשנת 2024. בשורה התחתונה, החברה הציגה הפסד של כ-9.7 מיליון שקלים. עם זאת, בחברה מסתכלים קדימה ומצביעים על צבר הזמנות חתום של כ-37 מיליון שקלים, שאת מרביתו היא צפויה לבצע במהלך השנתיים הקרובות.
המהפכה הצבאית: מקלע על רחפן
אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שבהם תולה החברה תקוות אדירות הוא התחום הצבאי, אליו נכנסה קאנדו במלוא הכוח בעקבות מלחמת חרבות ברזל. במסגרת זו, חברה קאנדו לחברת אלפו סיסטם (Elpo System) לשם פיתוח מערכת לחימה ייחודית: מערכת המיועדת לשאת מקלע בקליבר 5.56 מ"מ או 7.62 מ"מ, המותקן ישירות על גבי רחפן. המטרה היא לספק לכוחות בשטח יכולת של ירי חיפוי נקודתי או ירי אוטומטי מרחוק, מנקודת גובה שולטת.
כבר בשנה שעברה ביצעה החברה שורת הדגמות של המערכת החדשנית בפני אנשי מפא"ת (המנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון). בימים אלו ממש נמצאת המערכת בהליך בחינה ואישור לצורך ביצוע הזמנה ראשונה מצד מערכת הביטחון.
"אחרי פרוץ המלחמה התחילו לפנות אלינו מהתעשיות הצבאיות וביקשו מאיתנו סיוע ושיתוף פעולה," מספר אור על השתלשלות האירועים. "גילינו שהערך המוסף שלנו בתחום הוא גבוה מאוד, גם בגלל הניסיון שלנו וגם בגלל היכולות והפיתוחים המגוונים שיש לנו בתוך החברה."
הפרויקט החל מיוזמה של קצין מילואים מהשטח.
"פגשנו בחור בשם מיכאל, מ"פ במילואים, שהגיע עם רעיון להושיב מאג על רחפן, שאמור לתקוף במקום שהחיילים עצמם יסתערו," משחזר אור. "בהתחלה הייתי סקפטי כי כמי שמכיר את כלי הנשק, חשבתי שהרחפן יתפרק, אבל עשינו ניסוי ונפעמתי ממה שהצלחנו לעשות."
למרות שקאנדו טרם חתמה על הסכם רשמי או חוזה הצטיידות מול משרד הביטחון או צה"ל, אור נותר אופטימי לחלוטין באשר לעתיד המערכת.
"הייתי בעזה עם גולני, והדבר הזה בוער בי," הוא מצהיר. "אני חושב שזה פורץ דרך ואני בטוח שזה ייכנס לתוך המערכת הצבאית, בארץ ובעולם."
המנכ"ל מעריך כי מרגע שיושלמו האישורים, הביקוש יהיה משמעותי.
"אנחנו צופים לזה ביקוש ברגע שנשלים את כל הדברים, אבל הכי חשוב, זה יעסוק בהצלת חיים וישנה את תפיסת ההפעלה," אומר אור. "אנחנו כרגע בבדיקות אחרונות לפני ניסוי מבצעי, ואני מאמין בסבירות גבוהה שזה יצלח שם, ואז אני מניח שתהיה פה הצטיידות, כי חסרים חיילים בצבא ואמצעים שוברי שוויון."
האיש שמאחורי הקלעים
הרוח החיה מאחורי קאנדו דרונס היא המנכ"ל והמייסד השותף, יואלי אור, שאת הניסיון המבצעי שלו מהשטח הוא מביא כעת אל שולחן הדירקטוריון ואל רצפת הפיתוח.
אור, בן 61, הוא תושב גנות הדר, נשוי ואב לשלושה ילדים. הוא מחזיק בתואר ראשון בכלכלה והיסטוריה, וכן בתואר שני בכלכלה ומנהל עסקים. לפני שפנה לזירה העסקית ולהקמת חברת הרחפנים, קשר את חייו בשירות הצבאי, שם כיהן כמפקד חטיבות שונות בצה"ל, בדגש על שירות משמעותי בחטיבת גולני, שבה הוא שימש בעברו כסגן מפקד החטיבה.
הקשר של אור למורשת הקרב ולחברה הישראלית בא לידי ביטוי לא רק במישור העסקי-ביטחוני, אלא גם בהכרה ציבורית רחבה, כאשר זכה להשיא משואה ביום העצמאות ה-50 למדינת ישראל. כיום, במקביל לתפקידו התובעני כמנכ"ל חברה ציבורית בבורסה בתל אביב, הוא מקפיד לשמור על קשר עם כור מחצבתו הצבאי, ומכהן בהתנדבות מלאה כמנכ"ל עמותת גולני.