בית המשפט לעניינים מנהליים התיר היום (שני) לפרסם את זהותו של סא"ל א', ששימש כקצין המודיעין של אוגדת עזה בבוקר 7 באוקטובר. ההחלטה התקבלה לאחר שהמדינה חזרה בה מהתנגדותה הביטחונית, ובעקבות עתירה של מערכת ידיעות אחרונות ו-ynet שדרשה לחשוף את שמו לציבור.
הדרך לחשיפת השם: המדינה משנה את עמדתה
הבקשה המקורית להסרת צו איסור הפרסום הוגשה מטעם מערכת ידיעות אחרונות ו-ynet, אותן ייצגו בהליך עורכי הדין טל ליבליך וניסים אזרד ממשרד ליבליך-מוזר-גליק. בתחילת הדרך, עמדת המדינה גרסה כי יש לאסור את פרסום זהותו של הקצין מתוך שיקולים ביטחוניים, שכן סא"ל א' עדיין משרת במערך המודיעין בצה"ל.
אלא שבמהלך ההליך חלה תפנית, כאשר המדינה שינתה את עמדתה וקבעה כי נשללה הסכנה הביטחונית שבחשיפת השם. בעקבות שינוי העמדה הרשמית, החליט השופט להתיר את זהותו לפרסום. מנגד, הקצין, שביקש להותיר את שמו חסוי, מיהר לעתור ולבקש את עיכוב ביצוע ההחלטה.
העימות מול הרמטכ"ל אייל זמיר וטענות הקצין
הרקע למאבק המשפטי נעוץ בשרשרת האירועים שהתרחשו לאחר פרוץ המלחמה. סא"ל א' סיים בפועל את תפקידו כקמ"ן אוגדת עזה בינואר 2025, אך המשיך בשירותו הצבאי. חודשים לאחר מכן, בנובמבר 2025, בעקבות סיום תחקירי צה"ל, החליט הרמטכ"ל אייל זמיר כי שורת מפקדים בכירים נשאו באחריות פיקודית לאירועי 7 באוקטובר, וכי יש לנקוט בעניינם צעדים פיקודיים.
סא"ל א' נמנה עם אותה רשימת מפקדים, אך סירב להשלים עם המהלך ועתר נגד ההחלטה. במסגרת עתירתו, טען הקצין כי הרמטכ"ל זמיר בחר להדיחו משירות תוך מתן "כסות משפטית להוצאה לפועל של הדחה שלא כדין ובהיעדר סמכות". בהמשך ההליך המשפטי, גלל העותר את השתלשלות ההתקשרות שלו מול לשכת סגן הרמטכ"ל סביב פרסום ההחלטה בעניינו, וטען כי הופתע לחלוטין מפרסומה שעות בודדות בלבד לפני פגישתם המתוכננת.
השופט ורדי: "אסון לאומי שאינו דומה לשום דבר אחר"
בהחלטה המפורטת שהתקבלה היום, דחה השופט קובי ורדי את בקשת הקצין והסביר את מערכת השיקולים שהובילה להתרת הפרסום, תוך התייחסות ישירה לאינטרס הציבורי ולמציאות בשטח.
"לאור עמדה זו של המדינה ועקב השיקולים שהפרסום כבר נעשה בצורה המונית באופן חריג ושכל אחד יכול בלחיצת כפתור לראות במי מדובר, ובעיקר עקב השיקול הציבורי, האינטרס הציבורי והחשיבות הציבורית בחשיפת שמו של העותר כמי ששירת בתפקיד קמ"ן אוגדת עזה בשבעה באוקטובר, שמבוקש להדיחו מהצבא עקב כשל מקצועי שלו, וכל זאת לגבי אירוע ואסון לאומי כה קשה שאינו דומה לשום דבר אחר, מן הראוי לטעמי להתיר את פרסום שמו של העותר".
השופט הוסיף והדגיש את ייחודיות המקרה אל מול הפגיעה הנטענת בפרטיות, וקבע את אופן חשיפת המסמכים הנוספים בתיק:
"בסופו של דבר יש מקרים חריגים שבהם התוצאה היא מתבקשת ואף הכרחית, הגיונית וצודקת ולטעמי המקרה דנן, בהעדר מניעות ביטחונית, הוא מקרה ברור שהאינטרס הציבורי, בהתחשב גם במציאות הקיימת של הפרסומים שכבר נעשו, גובר על כל היבט או אינטרס אחר, כמו פרטיות העותר ומביא לכך שמן הראוי, במקרה ספציפי זה, לפרסם את שמו של העותר, ולכן אני קובע שניתן לפרסם את שם העותר ופרטיו המזהים. כך גם, אני מורה כי בהתאם למתווה שהציעה המדינה, יפורסמו פרוטוקול הדיון בעתירה, כתב העתירה ותשובת המשיבים לעתירה".
הבינה המלאכותית, גוגל והתבטאויות האב: המידע שכבר דלף
במהלך הדיון בבית המשפט, ניסו עורכי הדין המייצגים את הקצין לדמות את המצב לאירועים אחרים שבהם זהות של עותר לא פורסמה. השופט ורדי דחה את ההשוואה על הסף, והציב קו ברור באשר לאופיו של האירוע ומהות צו האיסור.
"האירוע המזעזע והקשה של האסון הלאומי של 7 באוקטובר, כשלטעמי זה אירוע שלא ניתן כלל להשוואה ומדובר באירוע בעל חשיבות ציבורית עליונה ועניין ציבורי מירבי בפרסום שמו של מי שהיה בעל תפקיד משמעותי בעת הזו כמי שהיה קמ"ן אוגדת עזה. זאת, כאשר בענייננו לא מדובר בצו איסור פרסום הנובע מחקירה פלילית, אלא מטעמי ביטחון שכאמור, בסופו של יום, הוקהו, עומעמו ונוטרלו, לאחר שגורמי המשיבים בחנו את העניין והודיעו בפה מלא ובקול צלול, בהיר וחד משמעי שאין מניעה ביטחונית לפרסום שמו של העותר".
לסיכום החלטתו, התייחס השופט למציאות הטכנולוגית המייתרת הלכה למעשה את ההסתרה, ומנה שורת גורמים שכבר חשפו את המידע ברשת.
"לא ניתן להתעלם במקרה זה מהפרסום המסיבי ברשתות של שמו של העותר, מהתבטאויותיו של אביו של העותר, ומהתוצאות שעולות מחיפוש פשוט בגוגל, או מתשובה לשאלה שנשאל הצ'אט ג'י פי טי (מנועי בינה מלאכותית), המביאות באופן מידי לחשיפת שמו של העותר, כאשר, הנ"ל מקהה ומצמצם את טעמי הביטחון ואת החשש לפגיעה ביטחונית בעותר עקב פרסום זה".