התוצאות המסתמנות של מערכת הבחירות שנערכו השבוע שלחו גלי הדף מיידיים לבורסת תל אביב, שננעלה בירידות שערים חדות בהובלת סקטורי הבנייה והנדל"ן. למרות ירידת המחירים בשוק המקומי, בכירים בענף ההשקעות מזהירים כי הבורסה הישראלית עדיין רחוקה מלהיות אטרקטיבית, וכי ענף הנדל"ן שרוי במשבר עמוק של עודף היצע ללא קשר לזהות הממשלה הבאה.
מתרחקים מתרחישים פוליטיים ומסתכלים על מספרים
אורי בן דב, מנכ"ל אי.בי.אי (IBI) קרנות נאמנות, המנהל נכסים בהיקף של 90 מיליארד שקל, מביט על הפאניקה בשווקים בקור רוח. בן דב, בן 50, מכהן בתפקידו משנת 2012, לאחר שבעבר שימש כמנכ"ל חברת תעודות הסל "אינדקס" וכסמנכ"ל במגדל ניהול נכסים. הוא בעל תואר ראשון ושני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב, ובזמנו הפנוי אף מופיע כזמר ומנגן בפסנתר. מבחינתו, הירידות האחרונות אינן משנות את התמונה הגדולה.
"כל פסטיבלי האופוריה ולחלופין הדיכאון משעשעים אותי. בואו נדבר על מכפילים",
מבהיר בן דב נוכח הטלטלה בשוק.
"השוק היום יותר אטרקטיבי ממה שהיה לפני כמה ימים, כי הוא יורד. אנחנו בוחנים את הדברים בהתאם לאלטרנטיבות. בחודש מרץ השנה אמרתי שהבורסה בארה"ב סופר-זולה לעומת הארץ. מאז היה מהלך של 15% עלייה בארה"ב ושל 10% ירידה בארץ, ואני עדיין אומר את זה".
לטענתו, גם לאחר שהשוק המקומי תיקן כלפי מטה, הבורסה בתל אביב עדיין יקרה ביחס לממוצעים שלה עצמה.
"צריך להבין שהמכפילים ההיסטוריים בישראל, במשך 10-15 השנה האחרונות עד לפני שנתיים, היו מכפילי רווח של 12-13. היום, אחרי הירידות אנחנו במכפיל 17, לכן בתאוריה עוד יש הרבה לאן לרדת. אנחנו מסתכלים על איכות החברות ביחס למכפילים, למחיר בבורסה. בסוף הכלכלה מנצחת, וצריך להצדיק את השווי".
מנהל השקעות על תקן די.ג'יי
בן דב מסרב לתת למשחקים הפוליטיים להכתיב את אסטרטגיית ההשקעות.
"לא מעניין אותי ממשלת אחדות כן או לא, גם לא התוצאות בבחירות האמצע בארה"ב. אני לא נכנס לשיקולים האלה, אני מסתכל על המכפילים ההיסטוריים: במדד S&P 500 הממוצע ההיסטורי הוא 20, והיום המכפיל הוא 19 - המדד מוטה טכנולוגיה ולכן המכפילים שלו גבוהים יותר, בהגדרה; הבורסה בארץ עם מכפילים היסטוריים של 12-14, במרץ המכפיל הגיע ל-20 שזה היה בדיחה, והיום היא ב-17."
לדבריו, הניסיון לתזמן את השוק נידון לכישלון מראש.
"משקיע לא צריך לנסות לתזמן את השוק. התפקיד שלנו כמנהלי השקעות מזכיר די.ג'יי - אני 'יושב' על מה שהלקוח הגדיר לנו, נניח 40% מניות, וצריך לשחק עם הווליום של ישראל וחו"ל. ואני עדיין טוען שהבורסה בישראל פחות אטרקטיבית מזו האמריקאית".
על הטענה כי תוצאות הבחירות מגבירות את חוסר הוודאות ומבריחות משקיעים, הוא עונה בביטול:
"נכון, בורסה לא אוהבת חוסר ודאות. אבל אם הבורסה הייתה היום במכפיל 12 והייתה יורדת בעקבות התוצאות, הייתי אומר שהיא אטרקטיבית בלי קשר לתוצאות. בסוף הכול עניין של מחיר, את התרחישים הפוליטיים אף אחד לא יודע. אם הייתי אומר לפני שנתיים, בזמן מלחמה, שבורסת ת"א תהיה ב-2024-2025 הכי טובה בעולם, היית אומרת שאני מטורף וזה לא הגיוני. אבל זה מה שהיה. אז מלחמה, אינפלציה, ריביות, איזה נשיא מכהן בארה"ב, איזו ממשלה יש פה, מלחמה, שלום - אני יכול לייצר סביב כל אלה 200 תרחישים פסימיים ואופטימיים שונים, וזה לא מעניין את הבורסה".
"בנתניה צריך שנורקל כדי לא לטבוע בדירות"
סקטור נוסף שחטף מהלומה בבורסה מיד לאחר הבחירות הוא תחום הנדל"ן. אולם עבור בן דב, הסיפור של חברות הבנייה הוכרע הרבה לפני ההליכה לקלפיות.
"יש סצנה מפורסמת בסרט ספרות זולה, שבה אומרים 'Zed is dead', אני אומר: Real Estate in Israel is dead. הוא מת כבר שנתיים, והמצב רק יחמיר, וזה לא קשור לבחירות."
הנתונים בשטח, לפי מנכ"ל אי.בי.אי קרנות נאמנות, מצביעים על קטסטרופה מלאימית.
"ישראל מוצפת בדירות, יש 85 אלף דירות בלתי מכורות ועוד לפחות 10,000 דירות שיצאו מהמלאי, כי הלמ"ס לא סופרת דירות לא מכורות אחרי 15 חודשים. פעם דירות בארץ נמכרו כמו לחמניות, היום לא."
הוא מפרט את הבעיות המבניות שחונקות את השוק המקומי:
"בישראל טובעים ב'פינוי-בינוי', יש עודף היצע, עודף הגירה וריביות שנשארות סביב 3%-4% - זה אומר שהנדל"ן מת לכמה שנים כי סייקלים בנדל"ן נמשכים שנים. ירידות בסקטור הזה הרי הן לא לחודש-חודשיים ולא לשנה-שנתיים."
את ההסברים שמספקים הקבלנים לקיפאון במכירות הוא דוחה על הסף:
"כל פעם שומעים צ'יזבט אחר מהקבלנים: אמרו 'מחכים לחטופים', הם חזרו; אמרו איראן 1 - נגמר; איראן 2 - נגמר; 'יבואו מחו"ל כי יש אנטישמיות', 'מחכים לבחירות' וכן הלאה. ככה מדברים כשאין על מה להישען. דברו איתי על יסודות כלכליים (fundamentals), לא על תפילות".
בן דב מעריך כי הירידות בענף הנדל"ן רחוקות מסיום, וטוען כי השוק נמצא "רק בשליש או ב-40% הראשונים של הירידה שלו". הוא מצביע על העסקאות האחרונות בשוק כמראה המשקפת את הלחץ האדיר שבו נתונים הקבלנים. כך למשל, קרן "אבו פמילי מגורים" רכשה לאחרונה 50 דירות בעיר נתניה תמורת 120 מיליון שקל מידי חברת "אזורים" – עסקה שבוצעה בהנחה עמוקה במיוחד.
"בנתניה צריך שנורקל כדי לא לטבוע בדירות הלא-מכורות. קבלן שלא מצליח למכור במינוס 8% ללקוח בודד, הדביק 50 דירות בהנחה של 20%. זה מצב שוק הנדל"ן".
כשנשאל האם תוצאות הבחירות משפיעות על הסקטור, הוא משיב בצורה ציורית:
"אולי הבחירות רק מוסיפות שמן למדורה, אבל המדורה היא כבר ל"ג בעומר".
פולימרקט והקשר הישיר למטבע המקומי
בזמן שבן דב מתמקד במספרים ויסודות כלכליים, בשוק המט"ח המקומי נרשמה ביום הבחירות דרמה ספקולטיבית של ממש, שהמחישה כיצד מידע פוליטי לא מאומת מתורגם מיידית לכסף חי.
אתר ההימורים "פולימרקט" הפך בתקופה האחרונה למקור מידע מצוטט תדיר בתקשורת, וזאת חרף מחקר שפורסם השבוע ב"גלובס" והוכיח כיצד מספר קטן של מהמרים יכול לנסות להשפיע ולעשות מניפולציות על תוצאות הבחירות בישראל.
ההשפעה של פולימרקט התפוצצה על המסכים בחדרי המסחר במהלך יום שלישי. מתן שטרית, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות "הפניקס", הציג גרף המצביע על מתאם כמעט מושלם באותו יום בין ההימורים בפלטפורמה הדיגיטלית לבין המסחר בשוק המט"ח המקומי.
במשך שעות ארוכות במהלך יום ההצבעה, אחוזי ההצבעה הגבוהים יצרו תחושה כי גדי איזנקוט וגוש השינוי בראשותו צועדים לניצחון. באותן שעות, סיכוייו של איזנקוט באתר פולימרקט זינקו לעד כ-66%. התגובה בשוק ההון הייתה מיידית: השקל התחזק בחדות והדולר צלל לשפל יומי סביב רמת ה-3.02 שקלים. סוחרי המט"ח תמחרו בזמן אמת ניצחון של גוש השינוי, והגרפים נעו בסנכרון מוחלט.
אך התמונה התהפכה בבת אחת עם רדת הערב. פרסום המדגמים והתקדמות ספירת הקולות האמיתית הצביעו על יתרון מובהק לגוש נתניהו. בפולימרקט, סיכוייו של איזנקוט התרסקו לאזור ה-30% בלבד, בעוד נתניהו נטל את ההובלה. שוק המט"ח הגיב באותה אגרסיביות שבה עלה קודם לכן – השקל נחלש במהירות והדולר טס בחזרה לרמות של מעל 3.12 שקלים. מהלך זה המחיש עד כמה שוקי ההון והמטבע רגישים לאובר-שוטינג פרוע המונע מכל בדל של מידע פוליטי או הימורי רשת.
אל תרדפו אחרי השבבים
בחזרה לשוק המניות ולחלופות ההשקעה, בן דב מייעץ למשקיעים להפסיק לנסות לאתר את הלהיט התורן ולדבוק בפיזור סיכונים קלאסי.
"המשקיע הרגיל צריך לשבת על מדדי השוק. סקטורים באים והולכים, פעם זה הבנקים, פעם חברות הביטוח. לפני שנייה השבבים היו הסקטור הכי חם בארה"ב, וירדו 25% בחודשיים. צריך לפזר."
את תפיסת העולם שלו הוא מסכם בחזרה לאותו דימוי של הדי.ג'יי, המווסת את הצלילים במסיבה, או במקרה הזה - את כספי החוסכים:
"התפקיד שלנו כמנהלי השקעות הוא להבין איך משחקים עם הווליום של ישראל וחו"ל. איך עושים הקצאה של נכסים בין אג"ח קצרות לארוכות, בין איגרות שקליות לצמודות, בין ישראל לחו"ל. המהות זו החלוקה הגיאוגרפית".