הגדרת הזכות
הזכאות מותנית בצבירת תקופת אכשרה כחוק.
- "לידה" מוגדרת בחוק כלידת ולד חי, או לידה שהתרחשה אחרי 22 שבועות של היריון. לפיכך, לידה שקטה או מצב שבו הילד נפטר לאחר הלידה (לאחר השבוע ה-22) מזכים בדמי לידה.
זכאות לפי סוגי אוכלוסיות ומקרים ספציפיים
יולדות
הזכאות קיימת אם הופסקה העבודה בזמן ההיריון (גם אם סיבת הפסקת העבודה אינה קשורה להיריון או ללידה).
- תחילת הזכאות: נקבעת לפי מועד הפסקת העבודה.
- זכאות ל-15 שבועות (105 ימים): ניתן להתחיל את הזכאות עד 53 יום לפני תאריך הלידה המשוער.
- זכאות ל-8 שבועות (56 ימים): ניתן להתחיל את הזכאות עד 28 יום לפני תאריך הלידה המשוער.
- נשים בהכשרה מקצועית: זכאיות אם צברו את תקופת האכשרה (ראו פירוט מטה) ובנוסף עבדו לפחות 30 ימים רצופים במהלך ההיריון.
בני זוג של יולדות
בן זוג היוצא לחופשת לידה עשוי להיות זכאי לדמי לידה, בכפוף לתנאי חלוקת חופשת הלידה.
בני זוג מאותו מין
- זוג נשים: היולדת זכאית לפי התנאים הרגילים. בת הזוג יכולה לחלוק את החופשה ולקבל דמי לידה בהתאם לתנאים החלים על גברים.
- זוג גברים: דמי הלידה ישולמו לאב הביולוגי (בהנחה שהיולדת אינה זכאית). בן זוגו יוכל לחלוק את החופשה בתנאים החלים על גברים.
- פונדקאות בחו"ל (ילד יחיד): האב הביולוגי (או הורה יחידני) יכול לצאת לחופשה ולהתחיל לקבל דמי לידה עוד לפני תאריך הלידה המשוער, בתנאי שלפחות מחצית מתקופת הזכאות תהיה לאחר מועד הלידה בפועל.
- פונדקאות בחו"ל (תאומים): רק אחד מבני הזוג זכאי לדמי לידה, גם אם כל אחד הוא הורה ביולוגי של אחד הילדים. בני הזוג יבחרו מי יקבל את התשלום, ויוכלו לחלוק את תקופת החופשה ללא חפיפה.
הורים מאמצים והורים אומנים
- הורים מאמצים: עובדים שאימצו ילד עד גיל 10 והפסיקו את עבודתם, זכאים לדמי אימוץ בסכום השווה לדמי לידה.
- הורים אומנים: עובדים שקיבלו לאומנה ילד עד גיל 10 לתקופה העולה על 6 חודשים, ויצאו בשל כך לחופשה, זכאים לדמי אומנה בסכום השווה לדמי לידה.
תקופת האכשרה (חודשי תשלום דמי ביטוח לאומי)
תקופת תשלום דמי הלידה נקבעת לפי מספר החודשים שבהם שולמו דמי ביטוח לאומי. עבודה בחלק מהחודש נחשבת לחודש עבודה מלא. אם העובדת החליפה מקומות עבודה, החודשים מכל המעסיקים מצטברים.
| תקופת תשלום דמי הלידה | התקופה שבה שולמו דמי ביטוח לאומי נדרשים |
|---|---|
| 15 שבועות (14 שבועות בלידות לפני 01.01.2017) | 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הפסקת העבודה, או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו להפסקת העבודה. |
| 8 שבועות (7 שבועות בלידות לפני 01.01.2017) | 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הפסקת העבודה. |
תקופות הנכללות בחישוב האכשרה
לצורך צבירת החודשים, נלקחים בחשבון המצבים הבאים:
- חודשי עבודה בישראל (כשכירה או עצמאית, גם למי שאינה תושבת ישראל).
- חודשי עבודה כשכירה מחוץ לישראל, בתנאי שהעובדת והמעסיק תושבי ישראל וחוזה העבודה נחתם בישראל.
- חודשי עבודה כאזרחית ישראלית בנציגות ישראל בחו"ל (במעמד ארעי לפי כללי נציבות שירות המדינה). חריג: לא כולל מי שבן זוגה אזרח חוץ או מועסק אצל תושב חוץ.
- חודשים בהם התקבל תשלום דמי חופשה או תמורת חופשה שנתית מקופת גמל.
- חודשים בהם שולמו דמי מחלה מהמעסיק.
- חודשיים ראשונים של חופשה ללא תשלום (חל"ת) לאחר חופשת לידה (תקופה בה המעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח).
- חודשים בהם שולמו מהביטוח הלאומי: דמי פגיעה, אבטלה, תאונה, דמי לידה (מלידה קודמת), גמלת שמירת היריון, תגמול מילואים, או קצבת נכות 100% (לנפגעי עבודה, מתנדבים, או כוחות הביטחון).
- חודשי הכשרה מקצועית (בתנאי של עבודה בת 30 ימים רצופים לפחות בהיריון).
- חודשי שירות חובה בצה"ל (למי שהחלה לעבוד לאחר השירות).
- חודשי שירות לאומי-אזרחי (למי שהחלה לעבוד לאחר לפחות 12 חודשי התנדבות).
שיעור דמי הלידה ואופן החישוב
דמי הלידה מחושבים לפי ההכנסה מעבודה שעליה שולמו דמי ביטוח.
לעובדת שכירה
התשלום ליום מחושב לפי שכר הברוטו ב-3 החודשים המלאים שקדמו ל-1 בחודש שבו הופסקה העבודה (מחולק ב-90), או לפי 6 החודשים שקדמו לאותו יום (מחולק ב-180) — הגבוה מביניהם.
- תשלומים שנתיים (הבראה, ביגוד): יחולקו ל-12 חודשים (או למספר חודשי ההעסקה) ויצורפו באופן יחסי לשכר החודשי.
- הפחתת שכר זמנית: אם חלה הפחתה בשכר מסיבות שאינן תלויות בעובדת (שביתה, מחלה, אבל, תאונה), החישוב ייעשה לפי השכר המלא לולא ההפחתה.
- חל"ת מרצון: במקרה של היעדרות עקב חל"ת מבחירת העובדת עד חודש ימים, דמי הלידה יחושבו בתוספת השלמת ימי ההיעדרות.
כללי חישוב תשלום נוסף (בונוסים):
- תוספת מתחת ל-25% משכר המינימום: מחושבת במלואה כחלק מהשכר בחודש שבו שולמה. דוגמה: עובדת שהחלה לעבוד ב-15.01.2019 בשכר 10,000 ₪, ויצאה לחופשה ב-29.11.2019. באוגוסט קיבלה בונוס 1,000 ₪ (נמוך מ-25% מהמינימום). שכרה לאוגוסט ייחשב כ-11,000 ₪, ודמי הלידה יחושבו לפי ממוצע 3 החודשים (אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר) שיהיה גבוה מ-6 החודשים.
- תוספת של 25% ומעלה משכר המינימום: התוספת תתפרס על פני 12 חודשי העבודה (חודש התשלום ו-11 החודשים שקדמו לו), או על פני החודשים המלאים שעבדה. דוגמה: אותה עובדת באותם תאריכים, שהתה כל חודש מרץ בחל"ת. באוגוסט שולם לה בונוס של 3,500 ₪ (מעל 25% מהמינימום). הבונוס נפרס על 7 חודשי העבודה בפועל (ינואר, פברואר, אפריל-אוגוסט), כך שכל חודש מקבל תוספת של 500 ₪ (3500/7). במקרה זה, ממוצע 6 החודשים יהיה גבוה יותר וישמש לחישוב.
לשכירה במספר מקומות עבודה
מחושב לפי השכר הכולל (ברוטו) מכל המעסיקים במקביל, שוב לפי הכלל של 3 חודשים/90 או 6 חודשים/180 (הגבוה מביניהם), ועד לתקרת המקסימום בחוק.
לעובדת עצמאית
החישוב מתבצע בשני שלבים:
- שלב ראשון (במהלך החופשה): תשלום על בסיס ההכנסה ששימשה לחישוב המקדמות ב-3 החודשים שקדמו להפסקת העבודה (או התקופה המקבילה בשנה הקודמת — הגבוה מביניהם).
- שלב שני (לאחר השומה הסופית): לאחר קבלת שומה סופית ממס הכנסה, דמי הלידה יחושבו מחדש וישולמו לפי שומת שנת הלידה או השנה הקודמת (לפי הגבוהה מביניהן).
תהליך המימוש והתנהלות מול הגופים
- בדיקת זכאות מקדימה: מומלץ לבדוק את נתוני הזכאות הספציפיים במחשבון המיועד לכך באתר המוסד לביטוח לאומי.
- הוכחת היריון במועד הפסקת העבודה:
- אם הלידה אירעה יותר מ-10 חודשים מיום הפסקת העבודה — עליך להוכיח למוסד לביטוח לאומי כי היית בהיריון ביום הפסקת העבודה.
- העברת הזכאות לבן הזוג: במקרים שבהם דמי הלידה משולמים ליולדת באופן אוטומטי, והיולדת מעוניינת שבן זוגה יחליף אותה בחופשה, חובה להודיע על כך לסניף הביטוח הלאומי מייד לאחר הלידה.
- עצמאיות: יש להמתין לקבלת שומה סופית ממס הכנסה עבור השנה הרלוונטית לצורך ביצוע חישוב מחדש של דמי הלידה.
גופים קשורים
- המוסד לביטוח לאומי
- רשות המיסים / מס הכנסה (לעניין שומות לעצמאים)