ישראלים רבים הפורשים לגמלאות עשויים להוריד את תשלום מס רווחי ההון מ-25% לשיעורים מזעריים ואף לאפס, באמצעות ניצול נכון של הטבות מס ייעודיות המוענקות מגיל 60 ומעלה. סדרת חוקים ותקנות מאפשרים לחוסכים להפחית דרמטית את תשלום המסים על פנסיות, קופות גמל וחשבונות מסחר, בתנאי שיפעלו בהתאם למדרגות ההכנסה ומועדי המשיכה הקבועים בחוק.
תכנון פרישה מתמקד לרוב בסכום הכסף שנצבר לאורך שנות העבודה, אך סוגיית המיסוי על רווחי הון במוצרים הפיננסיים מתגלה כגורם בעל השפעה מכרעת על השורה התחתונה. משקיעים נדרשים לשלם למדינה מס מתוך רווחי ההון שצברו בתיקי ההשקעות בבנקים, בקופות הגמל, בקרנות הפנסיה, בפוליסות החיסכון ובקרנות ההשתלמות.
כלל האצבע המוכר קובע כי מס רווחי הון בישראל עומד על 25%. עם זאת, מדובר במס המוטל על הרווח הריאלי בלבד, נתון בעל חשיבות עליונה בתקופות בהן נרשמת אינפלציה משמעותית. משקיע המממש מניה ברווח זמן קצר לאחר הרכישה ישלם לרוב את מלוא המס, אך מי שמחזיק בנכס הפיננסי לאורך מספר שנים ישלם בפועל שיעור נמוך יותר, מאחר והרווח הריאלי מחושב לאחר ניכוי המדד. מעבר לכך, שיעור המס בעת משיכת הכספים אינו סופי, וניתן להפחיתו משמעותית על ידי שימוש במכשירים פיננסיים המאפשרים את דחיית המס, ניצול פטורים והפעלת הטבות הייחודיות לגיל הפרישה.
מדרגות המס המופחתות בתיקי ההשקעות
בחשבונות מסחר בניירות ערך המנוהלים דרך הבנקים או בתי ההשקעות, גביית המס מתבצעת כמעט תמיד לפי הכלל של 25% מס ריאלי על הרווחים. אולם, המציאות משתנה עבור משקיעים שחצו את גיל 60, אז התנאים מתגמשים ושיעור המס יכול לרדת באופן דרמטי עד ל-10% בלבד.
על פי חוקי המס, לאחר גיל 60 זכאים המשקיעים לשיעורי מס רווחי הון מופחתים, כמו גם למס שבח מופחת, וזאת בתנאי שהכנסותיהם השנתיות החייבות במס אינן חוצות את רף ה-193 אלף שקלים. שיעור המס המדויק נקבע בהתאם למדרגות מס הכנסה. חוסך בעל הכנסה שנתית ברוטו של עד 84 אלף שקלים ישלם מס רווחי הון בשיעור של 10%. בטווח ההכנסות שבין 84,121 שקלים ל-120,720 שקלים, שיעור המס יעמוד על 14%. מעל סכום זה ועד לתקרת ה-193 אלף שקלים, המס יעמוד על 20%.
יש להדגיש כי רשות המסים מחשבת קודם כל את ההכנסות מעבודה ומקצבה, ורק לאחר מכן מוסיפה לחישוב את יתר ההכנסות.
רובי סעדי, מנכ"לית רובי תכנון פיננסי מקבוצת ארבע עונות, מבהירה כי משקיעים נוטים לשלם מעבר לנדרש עקב חוסר היכרות עם התקנות.
"רבים מהמשקיעים בישראל מניחים כי המס שנוכה מרווחי ההון או מהכנסות הריבית שלהם על ידי הבנק או בית ההשקעות הוא המס הסופי. בפועל, עבור לא מעט בני 60 ומעלה, ההנחה הזו אינה נכונה והיא עלולה לעלות להם ביוקר".
המנגנון המאפשר את קבלת ההטבה אינו פועל באופן אוטומטי, והוא דורש מהמשקיעים פעולה אקטיבית מול רשות המסים.
"כדי ליהנות ממנה יש לבחון את כלל ההכנסות באותה שנת מס, ובמקרים המתאימים להגיש דוח שנתי למס הכנסה או בקשה להחזר מס", מוסיפה סעדי. "רק במסגרת החישוב הסופי בוחנת רשות המסים האם מתקיימים תנאי הזכאות. אם נגבה מס ביתר, יוחזר ההפרש לנישום. במקרים רבים ניתן לבחון גם זכאות להחזרי מס עבור שנים קודמות, בכפוף להוראות הדין. בעת קבלת הריבית או מימוש רווח ההון, מנוכה המס בהתאם לשיעור הקבוע בחוק ורק לאחר בחינת כלל ההכנסות במסגרת הדוח השנתי ניתן לקבוע האם הנישום זכאי לחישוב מס מיטיב ולהחזר המס ששולם ביתר".
בפועל, משקיעים שעברו את גיל 60 וסך הכנסותיהם השנתיות נמוך מ-193 אלף שקלים, עשויים להיות זכאים להחזרים משמעותיים ממס הכנסה על מימוש רווחי ההון שביצעו בתיקי המסחר.
היתרון הפנסיוני וקצבאות המינימום
במקביל להטבות הקיימות בתיקי המסחר הרגילים, מוצרי ההשקעה הפנסיוניים מציעים מסלולי הטבות נפרדים. אבי גיגי, מנהל מחלקת ייעוץ פנסיוני ותכנון לפרישה בבנק הפועלים, מצביע על היתרונות המובנים במערכת הפנסיונית הישראלית.
"אחד היתרונות הגדולים של מוצרי החיסכון הפנסיוניים בישראל הוא הטבות המס המשמעותיות שהם מעניקים לאורך הדרך. קרנות פנסיה, קופות גמל וביטוחי מנהלים נהנים מהטבות מס בשלב ההפקדה, במהלך שנות החיסכון וגם בעת המשיכה. בנוסף, הרווחים שנצברים בהם פטורים ממס רווחי הון כל עוד הכסף נשאר מושקע, מה שיוצר דחיית מס משמעותית ומגדיל את פוטנציאל הצמיחה של החיסכון".
חוסך שהגיע לגיל 60 וברשותו קצבת פנסיה מינימלית העומדת על 5,306 שקלים בחודש, רשאי למשוך חלק מהכספים כסכום חד-פעמי. חבות המס במקרה זה נקבעת לפי מקור הכסף שהופקד. סכומים שהופקדו ממשכורת הברוטו, המוגדרים כ"קצבה מזכה", יזכו לפטור ממס רווחי הון, אך משיכתם עלולה להיות כפופה לתשלום מס הכנסה רגיל.
מנגד, כספים שהופקדו ממשכורת הנטו, כלומר לאחר שכבר שולם עליהם מס הכנסה במועד ההפקדה (סכומים המוגדרים כ"קצבה מוכרת"), מניבים הטבה ניכרת. משיכת סכומים אלו בבת אחת מחייבת את החוסך בתשלום מס בשיעור של 15% נומינלי בלבד על הרווחים, לעומת 25% ריאלי הנהוגים בשוק. לחלופין, חוסך שיבחר למשוך כספים אלו כתוספת לקצבתו החודשית ייהנה מפטור מוחלט ממס.
תיקון 190 וקרנות ההשתלמות
אפיק השקעה נוסף התופס תאוצה בקרב פורשים הוא קופת גמל לפי תיקון 190. התיקון מיועד ספציפית לציבור החוסכים בני 60 ומעלה ומאפשר משיכת כספים בתנאים מועדפים. גם כאן, התנאי הבסיסי הוא עמידה בגיל 60 וקבלת קצבה חודשית מזערית של 5,306 שקלים.
"תיקון 190 יכול להיות אחד מכלי החיסכון האטרקטיביים לגיל הפרישה", מציין גיגי מבנק הפועלים.
חוסך העומד בתנאים יכול לבחור בין קבלת קצבה חודשית הפטורה לחלוטין ממס הכנסה וממס רווחי הון, לבין משיכת מלוא הכסף כסכום הוני חד-פעמי, עליו ישלם מס מופחת של 15% על הרווח הנומינלי.
"היתרון בולט במיוחד בתקופות של אינפלציה נמוכה, שבהן המס הנומינלי עשוי להיות נמוך משמעותית ממס רווחי ההון הרגיל", מוסיף גיגי.
תיקון 190 טומן בחובו גם משמעויות רבות בנושא הורשה. במידה והחוסך הולך לעולמו לפני הגיעו לגיל 75, המוטבים הרשומים בקופה זכאים למשוך את הכספים בפטור מלא ממס רווחי הון, נתון המהווה שיקול מרכזי בתכנון העברה בין-דורית של נכסים.
מעבר לכך, קרן השתלמות נותרת אפיק החיסכון האטרקטיבי ביותר בישראל לשכירים ולעצמאים כאחד. לאחר שש שנות חיסכון בלבד, כספי הקרן הופכים לנזילים לחלוטין ופטורים ממס רווחי הון, לצד הפטור המוענק על הפקדות המעסיק עד לתקרות הקבועות בחוק. ההמלצה הרווחת בקרב אנשי המקצוע היא להימנע ממשיכת כספי קרן ההשתלמות כל עוד אין בכך צורך דוחק, על מנת להמשיך וליהנות מהרווחים הפטורים ממס לאורך זמן.
מוצר משלים נוסף הוא קופת גמל להשקעה, המאפשרת הפקדת כספים עד לתקרה שנתית העומדת נכון לשנת 2026 על כ-83 אלף שקלים.
"החוסך יכול למשוך את הכספים בכל עת כסכום חד־פעמי, אך במקרה כזה ישולם מס רווחי הון רגיל בשיעור של 25% על הרווח הריאלי", מפרט גיגי את התנאים בקופת הגמל להשקעה. "מנגד, מי שבוחר להמתין עד גיל 60 לפחות ולמשוך את הכספים כקצבה חודשית, נהנה מיתרון משמעותי: פטור מלא ממס רווחי הון וממס הכנסה על הקצבה".
תזמון המימוש כגורם מכריע
רגע היציאה לפנסיה מוביל לעיתים פורשים טריים לבצע פעולות פזיזות בתיקי ההשקעות שלהם. שינוי מבנה ההכנסות לאחר סיום העבודה מחייב בחינה מחודשת של כלל הנכסים לפני ביצוע המכירה בפועל.
עו"ד טלי ירון־אלדר, שותפה מייסדת במשרד ירון־אלדר פלר שוורץ ולשעבר נציבת מס הכנסה, מתריעה מפני הפעולות האוטומטיות שחוסכים נוטים לבצע עם פרישתם.
"אחת הטעויות הנפוצות היא למהר ולמכור את כל תיק ההשקעות מיד עם סיום העבודה, מתוך רצון לייצר נזילות או לשנות את מבנה התיק", מסבירה עו"ד ירון-אלדר. "אלא שמועד המימוש הוא בעל משמעות קריטית מבחינת המס. לאחר הפרישה, מבנה ההכנסות משתנה ולכן לפני שמממשים מניות, קרנות נאמנות או נכסים אחרים - כדאי לבחון את כלל ההכנסות הצפויות באותה שנת מס ואת האפשרות ליהנות מחישוב מס מיטיב. תכנון מוקדם של עיתוי המימוש עשוי לחסוך אלפי ואף עשרות אלפי שקלים".
בנוסף, ירון-אלדר מציעה לבחון את התיק בפרספקטיבה רחבה של קיזוזי מס.
"פורשים רבים מחזיקים תיק השקעות שנבנה לאורך שנים, ולעיתים נצברו בו גם הפסדי הון משנים קודמות שלא נוצלו. לפני שממהרים למכור השקעות ברווח, מומלץ לבדוק האם קיימים הפסדי הון צבורים שניתן לנצל".
ניצול נכון של הפסדי הון משנים עברו כנגד רווחים שנוצרו בשנת המס הנוכחית מהווה כלי לגיטימי ומשמעותי נוסף העומד לרשות החוסכים בדרך להפחתת חבות המס הסופית למדינה.