בנק ישראל צפוי להודיע היום (שני) על הפחתת ריבית נוספת, השנייה ברציפות, בצעד שעשוי לחזק את ההערכות בשוק כי המשק הישראלי נכנס למחזור של הקלות מוניטריות. עיני המשקיעים נשואות לא רק אל עבר שיעור ההפחתה עצמו, אלא בעיקר אל המסר שילווה את ההחלטה ויקבע האם מדובר במהלך נקודתי או ביריית פתיחה למחזור הפחתות מתמשך.
סביבת ריבית נמוכה משנה את כללי המשחק בשוקי ההון באופן רוחבי. התהליך מוזיל באופן ישיר את עלויות המימון במשק, משפיע על מודלי התמחור ושווי החברות, מעודד מעבר של כספים בין אפיקי השקעה שונים, ומייצר השלכות ישירות על שוק המטבע חוץ. על רקע זה, התגובה בשוקי המניות ואגרות החוב תלויה ברמזים שיפזר הבנק המרכזי. אם בנק ישראל יאותת כי צפויות הורדות ריבית נוספות בחודשים הקרובים, התגובה בשווקים עשויה להיות חזקה ועוצמתית. מנגד, אם הבנק ידגיש כי מדובר במהלך זהיר בלבד שנובע מאי-הוודאות הביטחונית והפיסקלית, ההתלהבות בבורסה תהיה מוגבלת בהתאם.
בבתי ההשקעות ובמערכת הבנקאית מנתחים את התרחישים האפשריים לקראת פרסום ההחלטה. בהראל מתייחסים להצהרה המלווה של הבנק המרכזי ומציינים כי:
"הסיכון העיקרי הוא טון ניצי מהצפוי בנימוקי הוועדה".
בבנק הפועלים מתייחסים לדילמה שעומדת בפני חברי הוועדה המוניטרית:
"בנק ישראל ינסה למצוא את שביל הזהב בין השפעת האינפלציה בטווח הקצר לסיכוני הטווח הארוך".
המרוויחים הגדולים: נדל"ן, צריכה וטכנולוגיה
הורדת הריבית צפויה להוביל באופן מיידי להקלה בעלויות המימון במשק, ומהווה בשורה של ממש לחברות עתירות חוב ולענפים שרגישים לעלות האשראי. סקטור הנדל"ן מסתמן כאחד הרגישים ביותר לשינוי הנוכחי. חברות הייזום נהנות ישירות מירידה בהוצאות המימון שלהן. במקביל, הקלה בתשלומי המשכנתאות של הציבור עשויה לתמוך בהתעוררות מסוימת בביקושים לדיור. כתוצאה מכך, גם מניות הנדל"ן המניב עשויות לקבל רוח גבית, הן כתוצאה משינוי שיעורי ההיוון שמעלים את ערך הנכסים, והן בשל האפשרות למחזר חובות קיימים בתנאים נוחים וזולים יותר.
ענף נוסף שצפוי לקצור פירות מהמהלך הוא סקטור הצריכה הקמעונאית. המנגנון הכלכלי ברור: כאשר ההחזרים החודשיים של הציבור על הלוואות ומשכנתאות יורדים, נותר למשקי הבית יותר כסף פנוי המופנה לצריכה שוטפת. המהלך הזה צפוי לתמוך בתוצאותיהן של רשתות האופנה, מוצרי החשמל, יבואניות הרכב ורשתות המזון.
לצד אלו, חברות הצמיחה והטכנולוגיה נוטות גם הן ליהנות מסביבת ריבית נמוכה. הערכות השווי של חברות אלו מבוססות ברובן על רווחים עתידיים, ולכן, מבחינה מתמטית, ירידה בשיעור הריבית מגדילה את הערך הנוכחי של אותם רווחים עתידיים ודוחפת את שוויין של החברות כלפי מעלה.
תנועה במדדים ובשוק אגרות החוב
בזירת המניות, שחקניות השורה השנייה המרכיבות את מדד ת"א 90 צפויות למשוך כעת עניין רב מצד המשקיעים. חברות אלו נשענות במידה רבה יותר על מימון בנקאי ועל הפעילות השוטפת במשק המקומי. עובדה זו גורמת להן ליהנות באופן יחסי יותר מאשר חברות הענק מירידה בעלויות האשראי. מעבר לכך, סביבת ריבית שיורדת נוטה להגביר את התיאבון של המשקיעים לנכסי סיכון, תהליך שעשוי להפנות הון ממניות הדגל של מדד ת"א 35 ישירות אל עבר מניות הביניים וחברות הצמיחה.
שוק אגרות החוב המקומי צפוי להגיב גם הוא בחיוב להחלטה. ירידת ריבית מעלה בדרך כלל את מחירי האג"ח, ובמיוחד את אלו המאופיינות בטווח פדיון ארוך, שכן התשואות בשוק מתאימות את עצמן כלפי מטה לרמת הריבית החדשה. עם זאת, בפסגות מצננים מעט את ההתלהבות באפיק זה ומסבירים כי ירידת התשואות שכבר נרשמה לאחרונה גילמה מראש חלק ניכר מהאפסייד פוטנציאל הרווח באגרות החוב הארוכות. לאור זאת, בפסגות קובעים כי יחס הסיכון־תשואה במח"מ (משך חיים ממוצע) הארוך הפך לפחות אטרקטיבי, ומציינים כי מוטב להתמקד כעת במח"מ קצר־בינוני של כ־3 שנים.
המפסידים: הבנקים במוקד
בראש רשימת המפסידות מירידת הריבית ניצבות המערכת הבנקאית וחברות הביטוח. הבנקים בישראל נהנו בשנים האחרונות באופן ניכר מסביבת ריבית גבוהה. מצב זה אפשר להם להגדיל משמעותית את מרווחי הריבית שלהם — אותו פער בין הריבית שהם גובים על הלוואות, לבין הריבית שהם משלמים על פיקדונות. כאשר הריבית יורדת, המרווחים הללו נוטים להצטמצם בחזרה. התכווצות מרווחי הריבית עלולה ללחוץ על שורת הרווחיות של הבנקים, במיוחד בתרחיש שבו התחרות על גיוס לקוחות ופיקדונות תגבר.
במקביל, סביבת הריבית הנמוכה פוגעת ישירות באטרקטיביות של האפיקים הסולידיים. פגיעה זו עשויה לנתב כספים רבים חזרה לשוק המניות ולהגביר את הביקוש הכללי לנכסי סיכון.
גם החברות היצואניות במשק צפויות להיתקל בקשיים. יצואניות עלולות להמשיך להתמודד עם לחץ כלכלי במידה והשקל יישאר מטבע חזק, מצב ששוחק ישירות את רווחיותן של חברות הטכנולוגיה והתעשייה.
בזירת המשקיעים הזרים, קיימת סבירות כי אלו יפחיתו במידה מסוימת את החשיפה שלהם לאגרות חוב שקליות. הסיבה לכך נעוצה בצמצום פער הריביות בין ישראל לבין מדינות אחרות בעולם, מה שמקטין את התמריץ להזרים הון לאפיק החוב המקומי.
מנגד, המבט הכלכלי הרחב מצביע על כך שהורדת ריבית היא בדרך כלל סימן מעודד לכך שהאינפלציה נמצאת תחת שליטה, ושהבנק המרכזי מרגיש בנוח לעבור לשלב של תמיכה בפעילות הכלכלית. לכן, גם אם קיימים ענפים ספציפיים שנפגעים מהמהלך בטווח הקצר, ההשפעה הכוללת של הפחתת הריבית עשויה להיות חיובית, שכן היא מיועדת לעודד צמיחה, להניע השקעות ולהגביר את הצריכה הפרטית במשק.
מה צפוי לשקל מול הדולר?
אחת השאלות המרכזיות סביב החלטת הריבית נוגעת לשוק המטבע חוץ. באופן תיאורטי, הורדת ריבית אמורה להוביל להחלשות של השקל. כאשר הריבית בישראל יורדת, ההשקעה בנכסים הנקובים בשקלים הופכת לפחות אטרקטיבית ביחס למטבעות חלופיים בעולם. בעקבות כך, חלק מהמשקיעים מעדיפים להעביר את כספם להשקעות בחו"ל, פעולה המייצרת היצע של שקלים וביקוש למט"ח, מה שאמור להחליש את המטבע המקומי.
אולם, המציאות בשטח מתנהגת אחרת. למרות הפחתות הריבית שכבר ביצע בנק ישראל מתחילת השנה, השקל דווקא רשם התחזקות משמעותית מול הדולר. התופעה הזו מוסברת בכך שהמטבע הישראלי מושפע ממכלול רחב הרבה יותר של גורמים החורגים משאלת הריבית בלבד. בין הגורמים המרכזיים התומכים בשקל ניתן למנות את זרימת ההון להשקעות בחברות ההייטק הישראליות, העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, המשך כניסת השקעות זרות, ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, המגמות הכלליות בשוקי המט"ח העולמיים, ומעל הכול — המתאם החיובי בין וול סטריט לבין התחזקות השקל.
לפיכך, גם אם בנק ישראל יכריז היום על הורדת הריבית, אין כל ודאות שהשקל אכן ייחלש באופן משמעותי כתוצאה מהמהלך. אם הפחתת הריבית כבר מגולמת מראש בציפיות השוק — כפי שמעריכים מרבית הכלכלנים בשלב זה — ייתכן מאוד שתגובת שוק המט"ח תהיה מוגבלת בלבד.
בסופו של דבר, מה שיקבע את כיוונו של המטבע המקומי יהיה בעיקר המסר שישדר הבנק המרכזי. אם הנגיד יבחר לרמוז בפירוש על המשך מגמת הורדות הריבית גם בהמשך השנה, הלחץ על השקל עשוי להתגבר ולהוביל להיחלשותו. מנגד, אם המסר שיודגש בהחלטה יהיה שמדובר במהלך נקודתי בלבד ושהמדיניות המוניטרית הכוללת תישאר זהירה ומרוסנת, השפעת ההחלטה על שער החליפין של השקל צפויה להיות קטנה ושולית.