לצד ביקורת חריפה שמתח על ניסיונות הממשלה לפגוע בעצמאות מערכת המשפט והתקשורת, הצטרפו לדיון גם בכירי משרד המשפטים לשעבר, עו"ד דינה זילבר ועו"ד רז נזרי, שהזהירו מפני השלכות החקיקה שקודמה והסכנות הטמונות בה.
"המצפן הוא החוק בלבד"
במהלך ועידת "האנשים של המדינה" המשותפת ל-ynet ולעיתון "ידיעות אחרונות", נערך היום פאנל משפטי מיוחד שעסק במצב המערכת המשפטית והדמוקרטיה הישראלית. בדיון המדובר לקחו חלק כמה מבכירי המערכת המשפטית לשעבר: המשנה בדימוס לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר, אשר מכהן כיום בתפקיד נשיא מועצת העיתונות; עו״ד רז נזרי, שכיהן לשעבר כמשנה הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה וכיום משמש כשותף בכיר במשרד פירון; וכן עו״ד דינה זילבר, שכיהנה גם היא בעברה בתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
בפתח דבריו, בחר המשנה לנשיאה בדימוס מלצר למתוח ביקורת נוקבת וישירה על התנהלותה של הממשלה הנוכחית בכל הנוגע ליחסה למוסדות הדמוקרטיים. במסגרת הדיון, הדגיש מלצר את כוונותיהם של מקבלי ההחלטות, וטען כי מי שהיה מופקד על הדברים רצה להרוס את העצמאות של בית המשפט וגם להרוס את עצמאות התקשורת בישראל.
למרות הביקורת העזה על הממשלה, השופט בדימוס הבהיר כי הוא עומד לחלוטין מאחורי אחת ההחלטות שקיבל בית המשפט העליון. מדובר בפסק הדין אשר זכה בשיח הציבורי לכינוי "0 נגד 11", שניתן בחודש מאי של שנת 2020. באותו פסק דין, קבע הרכב מורחב של שופטי בג"ץ, שבו ישב גם מלצר עצמו, כי אין כל מניעה משפטית להטיל את המנדט להרכבת הממשלה על בנימין נתניהו, וזאת למרות כתב האישום שהוגש נגדו.
בהתייחסו לאותה פסיקה, אמר מלצר:
"אני לא מצטער שפסקתי לפי החוק. בסיטואציות כאלו בית המשפט הוא מוגבל על ידי הוראות החוק. אז אני לא יכול להצטער על זה שפעלנו על פי החוק. אלו שמבקרים אותנו שלא היינו יותר אקטיביסטים וחרגנו מהוראות החוק, לא מבינים שיש תפקיד גם לציבור. העיקרון הוא שבית המשפט צריך לפעול אך ורק על פי החוק והוא לא יכול לפעול על פי רצונם של צדדים כאלה ואחרים בין אם הם מימין, בין אם משמאל והמצפן הוא החוק בלבד".
"לא בא כדי לתקן את בעיות האמת"
בהמשך הפאנל המשפטי, לקחה את רשות הדיבור עו"ד דינה זילבר. המשנה לשעבר ליועץ המשפטי לממשלה בחרה לתקוף בחריפות את שורת חוקי החקיקה שיזמה הממשלה בנושא מערכת המשפט. לפי זילבר, רוחה של אותה חקיקה אינה נעצרת בבתי המשפט, אלא הולכת ומתפשטת גם לעבר תחומים ציבוריים נוספים.
לדבריה של עו"ד זילבר, המניעים מאחורי הליכי החקיקה אינם נובעים מרצון כן לשפר את המערכת:
"תמיד יש מקום לשיפור, טיוב ושינוי, אבל כשאנחנו מסתכלים על המוטיבציות העמוקות שעומדות בבסיס ההפיכה המשטרית, זה לא בא כדי לתקן את בעיות האמת שקיימות במערכת המשפט - העומס, ייעול ההליכים, שיפור השירות לאזרח - דברים שבאמת לציבור הרחב יש מה להרוויח ממנו. אלא באמת פשוט להוריד את המגבלות על כוחו של השלטון ולהפוך רשות אחת לרשות שהיא בעלת הכוח הבלבדי. ואנחנו רואים שמערכת המשפט הייתה אולי הראשונה או הבולטת בדוגמה."
זילבר המשיכה ותיארה את התהליכים שהתרחשו מאז החלו הדיונים על השינויים במערכת, תוך שהיא מזהירה מפני הפגיעה המערכתית הכוללת:
"אבל לאחר מכן, בשנים שעברו מאז הרעיון של ההפיכה המשטרית, אנחנו רואים ניסיונות להצר את כוחה של התקשורת, פגיעה בשירות הציבורי ופגיעה בשומרי סף אחרים. ניסיונות לפגוע בהיגד המקצועי והעצמאי של אנשים במערכות אחרות, בין אם זה מערכות תקציביות או ביטחוניות. פגיעה בכל מנגנון של בקרה וריסון. אני חושבת שמציאות כזאת היא לא מציאות שמיטיבה עם האזרחים מכל צדדי הקשת. יש פה תפקיד חשוב גם לחברה האזרחית, על פני כל הרצף של הדעות והגיוונים, להבין מול מה אנחנו עומדים".
"כנראה זה לא בדיוק דמוקרטיה"
הצלע השלישית בפאנל, עו"ד רז נזרי, הציג עמדה המבחינה בין הצורך בתיקון לבין הסכנה שבשינוי קיצוני. נזרי ציין כי הוא סבור שחיוני לעשות רפורמה במערכת, אך באותה נשימה הבהיר כי אסור והרסני אם תהיה מהפכה. לגישתו, לצערו, מה שניסו לעשות בסופו של דבר, היה הרבה יותר קרוב למהפכה מאשר לרפורמה מקובלת.
עו"ד נזרי הוסיף כי בעיניו טוב שמה שרצו לעשות לא נעשה, אך הדגיש כי זה לחלוטין לא אומר שאנחנו צריכים לשקוד על זרי הדפנה ולהגיד עכשיו הכל בסדר. הוא ציין כי לא הכל בסדר, בלי שום קשר למחאה כזאת או אחרת שהתקיימה בחוץ. לתפיסתו של נזרי, קיים אינטרס מובהק בהגעה להסכמה רחבה בדברים מהותיים שיחזיקו מעמד לאורך זמן. הוא ציין כי כל אחד בחר את הדוגמאות שנוחות לו להציג, אבל יש עובדה אחת שלדעתו אי אפשר לחלוק עליה, והוא לא מצא עד כה מי שיסתור אותה.
בדבריו, פירט נזרי את המרכיבים המרכזיים של התוכנית המקורית:
"אם הרפורמה כפי שהיא במתכונת המקורית שלה הייתה עוברת בכל הנושאים, כלומר איזה סמכות יש לבית משפט לפסול חוקים ורוב מוחלט, הרכב מוחלט של בית המשפט העליון, סבירות, ביטול מוחלט של הסבירות, בחירה פוליטית של יועמ"ש וועדה לבחירת שופטים שיש בה רוב מוחלט לקואליציה - אפשר למצוא מדינה שיש בה את זה או את זה, אבל את כל ארבעת הדברים אין. אין שום מדינה שיש בה את הכל. לכן מה זה אומר? שכנראה זה לא בדיוק דמוקרטיה".