שעות ספורות לפני פתיחת שנת הלימודים, עמותת יה"ל - ייעוץ והדרכה לאלרגיות מזון הגישה עתירה דחופה לבג"ץ בדרישה לעצור לאלתר את פיילוט "האחות הרפואית" של משרד החינוך. העתירה הוגשה בטענה כי המהלך נכפה על ההורים באופן חד-צדדי וללא קבלת הסכמתם.
הדרמה המשפטית התרחשה במהלך הלילה שבין שני לשלישי, רגע לפני צלצול הפעמון הראשון בבתי הספר ברחבי הארץ. נציגי עמותת יה"ל פנו לבית המשפט העליון לאחר שפקע האולטימטום שהציבו למשרד החינוך בנושא. כפי שדווח בשבוע שעבר בוואלה, העמותה הציגה את טענותיה בפני בכירי המשרד והזהירה מראש כי אם לא תתקבל תשובה ברורה עד לתאריך ה-30 באוגוסט, ההכרעה תעבור לפתחו של בג"ץ. משלא התקבל המענה, מיהרו בעמותה לממש את האיום, במטרה למנוע את החלת התוכנית כבר ביומה הראשון של שנת הלימודים.
כפייה חד-צדדית ללא אפשרות סירוב
במוקד הסערה עומדת טענתם המרכזית של העותרים, ולפיה משרד החינוך הכריז על קיומו של הניסוי באופן חד-צדדי לחלוטין. על פי לשון העתירה, למשתתפים בתוכנית לא ניתנה כל אפשרות לערער על ההחלטה או לסרב לקחת בה חלק. יתרה מכך, בעמותה מדגישים כי משרד החינוך כלל לא קיבל את הסכמתם של ההורים לילדים האלרגיים שמשתתפים בפיילוט, וזאת טרם ההחלטה להחילו בפועל בבתי הספר השונים.
במסגרת העתירה דורשת עמותת יה"ל לעצור את הפיילוט באופן מיידי, ולחילופין – לקיימו רק תוך מתן מענה אמיתי שבו תהיה להורי התלמידים ההזדמנות להעלות את חששותיהם הממשיים. כמו כן, מציבה העמותה דרישה חד-משמעית כי משרד החינוך יתחייב בכתב שאף ילד אשר זכאי כיום לסייעת רפואית לא יישאר ללא המענה הרפואי והסביבתי שהוא מקבל כיום.
פריסת האחיות: מחיפה ועד ירושלים
התוכנית הממשלתית שעומדת בלב המחלוקת, מודל "האחות המוסדית", צפויה לפעול במשך שנת הלימודים הקרובה בעשרה בתי ספר יסודיים בלבד ברחבי הארץ. התוכנית המקורית נועדה להציב עשר אחיות רפואיות במטרה לבחון את יעילותה של האחות בשטח, בין היתר כתחלופה עתידית לסייעות (תומכות חינוך) המלוות את הילדים הסובלים מאלרגיות.
על פי מפת הפריסה שגיבש משרד החינוך, ארבע אחיות יוקצו לבתי ספר במחוזות חיפה וירושלים, ארבע אחיות נוספות ישובצו בבתי ספר באזור המרכז, ושתי אחיות נוספות יפעלו באזורים שבהם משרד הבריאות מפעיל את השירות ישירות. מתאר התפקיד קובע כי כל אחות צפויה לעבוד כ-30 שעות בשבוע, בחמישה ימי עבודה. לצד הפיילוט המעשי במוסדות החינוך, ייערך במקביל מחקר שנועד לבחון את האפשרות להפוך את המודל לחלק קבוע ובלתי נפרד ממערכת החינוך.
התוכנית מיועדת ספציפית לבתי ספר שבהם לומדים לפחות שלושה תלמידים הזקוקים לסיוע רפואי, ושכיום מועסקות בהם לפחות שלוש תומכות חינוך במשרה מלאה לצורך מתן מענה זה.
מי בפנים ומי נשאר בחוץ?
תחומי האחריות של האחות המוסדית במסגרת הפיילוט כוללים התמודדות עם מספר מצבי קיצון רפואיים. האחות אמורה, בין היתר, לטפל בתלמידים המתמודדים עם אלרגיות מסכנות חיים, אפילפסיה וסוכרת. בנוסף, היא תידרש להעניק עזרה ראשונה לכלל התלמידים בבית הספר ולהעביר הדרכות מקצועיות לצוותים החינוכיים. עם זאת, הוחלט כי קבוצה אחת תוחרג מהתוכנית: תלמידים אשר זקוקים לטיפולים רפואיים פולשניים לא ייכללו בשלב זה בפיילוט, והם ימשיכו לקבל את המענה הקיים כפי שהיה עד כה.
"ניסוי וטעייה על חשבון חסרי ישע"
המאבק המשפטי משקף את התנגדותם הנחרצת של ההורים לשינוי מודל ההשגחה ללא הבטחת שלומם של התלמידים. עו"ד גלעד יצחק בר-טל, יועמ"ש עמותת יה"ל ומי שהגיש בפועל את העתירה לבית המשפט העליון, מתח ביקורת חריפה על התנהלות משרד החינוך.
"ילדים צעירים, במיוחד בכיתות א' ו-ב', אינם בשלים לזהות תסמינים מוקדמים של התקף, אינם מסוגלים לנקוט באופן עצמאי באמצעי מניעה סביבתיים, ואינם יכולים להיות קו ההגנה האחרון של עצמם ולשאת באחריות לחייהם כאשר סביבתם מופקרת. ביטחונם של ילדים חסרי ישע אלו אינו יכול להיות שדה עבור "ניסוי וטעייה" תקציבי או ארגוני של משרד החינוך".