שופטי בית המשפט העליון הוציאו היום (רביעי) צו ביניים המקפיא את כניסתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה, על רקע סערת צילום הפתקים בקלפי על ידי חברי הקואליציה. המשמעות המיידית של ההחלטה היא שהחל מסוף השבוע הקרוב, מדינת ישראל תיוותר ללא מבקר מדינה מכהן, וזאת אלא אם השופטים יחליטו בהמשך לדחות את העתירות שהוגשו בנושא.
ההחלטה הדרמטית מגיעה שלושה ימים בלבד לאחר הדיון שנערך בבג"ץ בהרכב מורחב של חמישה שופטים. על ההחלטה חתומים נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג, והשופטות דפנה ברק-ארז, רות רונן וגילה כנפי שטייניץ. בהחלטתם, הבהירו השופטים את הנימוק להוצאת הצו בעיתוי הנוכחי:
"בשים לב לסד הזמנים המתחייב נוכח סיום כהונתו של מבקר המדינה המכהן, ועל מנת לתת שהות מספקת למתן פסק דין בהליך, ניתן צו ביניים שלפיו כניסתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה תוקפא עד למתן פסק דין".
"הבחירות זוהמו" מול "תיאטרון האבסורד"
הסערה הנוכחית החלה בעקבות הליך הבחירות שנערך במליאת הכנסת, בו סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד מיכאל ראבילו, ניצח בסיבוב השני את שופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון. הניצחון לווה בביקורת ציבורית ומשפטית חריפה, לאחר שחברי קואליציה תועדו כשהם מצלמים את פתקי ההצבעה שלהם מאחורי הפרגוד.
במערכת הפוליטית מיהרו להגיב להחלטת בג"ץ. ח"כ חנוך מילביצקי, מי שהצטלם בגאווה באחורי הפרגוד עם פתק ההצבעה שבו סומן שמו של ראבילו, תקף בחריפות את שופטי העליון:
"יש להתעלם מההחלטה הלא חוקית של בג"ץ. כפי שאני אומר כבר תקופה - זו טעות להמשיך ולהשתתף בתיאטרון האבסורד של יצחק עמית וחבריו המורדים. אם אנחנו רוצים משילות. הגיעה העת לעשות".
מנגד, באופוזיציה בירכו על התערבותו של בית המשפט. ראש האופוזיציה יאיר לפיד מסר בתגובה להוצאת צו הביניים:
"אני מברך את בג"ץ על ההחלטה להקפיא את המינוי של ראביליו למבקר המדינה. כפי שכתבנו בעתירה שהגשנו בנושא - הבחירות האלה זוהמו ועורך דינו הפרטי של נתניהו לא יוכל להתמנות לתפקיד".
הדרך לצו הביניים: צו על תנאי והסירוב לבחירות חוזרות
השתלשלות האירועים המשפטית שהובילה להחלטת היום החלה לפני שבוע וחצי, אז הוציא בג"ץ צו על תנאי במסגרת העתירות המבקשות לבטל את מינויו של ראבילו. הצו דרש מהכנסת לספק הסבר מדוע לא תבטל את המינוי, תוך דרישה להתייחס באופן מפורש לטענות בדבר הפרת חשאיות ההצבעה במליאה. במסגרת אותה החלטה, שופטי בג"ץ דחו את הטענות כי יש לפסול את ראבילו בשל ניגוד עניינים הנובע מכך שהיה עורך דינו הפרטי של נתניהו.
שעות ספורות לפני מתן הצו על תנאי, נחשף ב-ynet נתון ששפך אור על מאחורי הקלעים של ההליך: הכנסת דחתה את הצעתם של שופטי בג"ץ לקיים בחירות חוזרות לתפקיד המבקר. בעקבות סירובה של הכנסת לפשרה זו, גולגל הכדור בחזרה אל פתחו של בית המשפט העליון.
שאלת החשאיות במרכז הדיון
ביום ראשון האחרון התכנסו כאמור שופטי העליון לדיון נוסף בעתירות, הפעם בהרכב מורחב. במהלך הדיון, ביקש נציג היועצת המשפטית לכנסת להגן על הליך הבחירה וקרא לבית המשפט להימנע מפסילת בחירתו של ראבילו. נציג היועצת המשפטית התייחס לסערת הצילומים מאחורי הפרגוד וטען בפני השופטים:
"מזכירות הכנסת לא ידעה שאסור, אין איסור מפורש לצלם בקלפי".
לקראת סיומו של הדיון התייצב עו"ד יהודה רסלר, שעתר נגד הליך הבחירה שהתקיים בכנסת, והציג את משמעות הפגיעה בטוהר הבחירות במקרה של תפקיד כה רגיש. בדבריו, הוא חידד את ההבדל בין בחירות כלליות לכנסת לבין בחירות לתפקיד מבקר המדינה:
"החשאיות היא של כל עם ישראל. אני רוצה שמבקר מדינה או נשיא לא יידע מי הצביע בשבילו. סובייקטיבית הוא יכול לפעול ביושר. חשאיות בבחירות לכנסת מתחילה ברגע ההצבעה ומסתיימת עם ספירת הקולות. החשאיות בבחירות למבקר המדינה מתחילה עם תחילת ההצבעה ומסתיימת עם סוף כהונתו. איך הוא יוכל לפעול נגד מי שהצביעו בשבילו?".