בימים האחרונים נשפכו אלפי מילים על העסקה הדרמטית בשוק ההון המקומי, במסגרתה נרכשת השליטה בבית ההשקעות אלטשולר שחם. החגיגה התקשורתית הציגה שורה של אנשי מפתח: אדריכל הרכישה ויושב ראש חברת ווישור, אמיל וינשל; מנכ"ל בית ההשקעות אלטשולר שחם, יאיר לוינשטיין; והמוכר, גילעד אלטשולר. עם זאת, שם אחד מרכזי נפקד לחלוטין מהסיקור הפומבי — המיליארדר צבי ברק. ברק נחשב לאחד מאנשי העסקים החשאיים ביותר במשק הישראלי, והוא זה שסיפק בעבר לווישור את ההון הנדרש לרכישה הגדולה הקודמת שביצעה, כאשר השתלטה על חברת הביטוח איילון.
ברק, כיום בן 76, מתגורר בקיסריה, נשוי לענת ואב לילדים. הוא מחזיק בתואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בר אילן, וכן באזרחות רומנית בנוסף לאזרחותו הישראלית. לאורך עשרות שנות פעילותו, הקפיד שלא להתראיין בהרחבה לכלי התקשורת ולשמור על פרופיל ציבורי נמוך במיוחד. בתחילת העשור הקודם מכר ברק את החזקותיו בחברת המכשור הרפואי שייסד, ומאז ניתב את הונו לשורה של השקעות. הגדולה והמוכרת מבין ההשקעות הללו היא בחברת ווישור, בה הוא מחזיק כיום ב-28% מהמניות. שווי ההחזקה הנוכחי של ברק בחברה עומד על 690 מיליון שקל — סכום המשקף זינוק פי 2.5 מההשקעה המקורית שביצע בחברה לפני כחמש שנים.
השבוע נחתם ההסכם הרשמי והמחייב לרכישת השליטה בבית ההשקעות. חברת ווישור, אותה מובילים היושב ראש וינשל והמנכ"ל ניצן צעיר הרים, רכשה 55% מאלטשולר שחם פיננסים. מדובר בגוף פיננסי עצום המנהל כספי גמל ופנסיה של הציבור בהיקף כולל של כ-145 מיליארד שקל. סכום הרכישה הכולל בעסקה עומד על מיליארד שקל. חלוקת ההשקעה מראה כי ווישור עצמה תשקיע סכום של כ-815 מיליון שקל בתמורה ל-45% מהמניות. במקביל, מנכ"ל בית ההשקעות יאיר לוינשטיין ירכוש 10% נוספים בעצמו, מהלך שיגדיל את חלקו האישי לכרבע מסך מניות החברה.
לפי ההערכות בשוק ההון, עומדות בפני ווישור מספר חלופות שונות למימון חלקה בעסקת הענק. בין האפשרויות הנבחנות ניתן למצוא גיוס של חוב או הון מהציבור, הכנסת שותף נוסף שיחבור אליה לעסקה, או לחלופין צירוף של חברת הבת איילון כגורם רוכש. למרות שאמיל וינשל, מייסד ויושב ראש ווישור, ניצב בחזית העסקה וצפוי להפוך בעקבותיה לאחד השחקנים המרכזיים בשוק החיסכון ארוך הטווח בישראל, הרי שמאחורי הקלעים פועל שותפו ברק. יחד עם רעייתו ענת, הם מחזיקים בשיעור מניות דומה בווישור באמצעות חברת "קיסריה אלקטרוניקה רפואית" הנמצאת בבעלותם המלאה, תוך שמירה קנאית על פרטיותם.
האימפריה הרפואית שנבנתה מתחת לרדאר
הסיפור העסקי של משפחת ברק מתחיל לפני למעלה מ-30 שנה. בשנת 1993 הקימו בני הזוג צבי וענת ברק את חברת המכשור הרפואי קיסריה אלקטרוניקה רפואית (CME). החברה בחרה להתמקד בפיתוח מוצרים מתקדמים לשוק האינפוזיה, וייצרה בין היתר משאבות אינפוזיה ומזרקים. בנוסף, החברה פיתחה ערכות עירוי ומוצרים מתכלים שיועדו הן לבתי חולים והן לשוק הטיפול הביתי. את מוצריה שיווקה ומכרה החברה באמצעות רשת של מפיצים בארצות הברית, בריטניה וגרמניה.
החברה התנהלה לחלוטין מתחת לרדאר הציבורי והתקשורתי, ומאז יום הקמתה לא גייסה הון ממשקיעים, לא משותפים פיננסיים ולא משותפים אסטרטגיים. רק מספר מצומצם של פעילים בשוק ההייטק והרפואה הכירו את פעילותה של CME, חרף העובדה שהעסיקה באותם ימים בין 150 ל-200 עובדים ומכרה את מוצריה גם למרכזים רפואיים בישראל. הנהלתה הבכירה של החברה התבססה בעיקר על בני המשפחה: לצדם של צבי וענת הועסק גם בנם אורי, עורך דין במקצועו.
מי שהיה בעבר שותף עסקי של החברה תיאר את התנהלותו של ברק:
"בני משפחת ברק הרימו את העסק הזה במו ידיהם. צבי מגיע למשרד מוקדם בבוקר ועוזב מאוחר בלילה. הוא בנה חברה מאוד יפה, שמערבת מוצרי הייטק נישתיים עם מוצרי לואוטק באותו התחום, כדי לתת הצעה רחבה לבתי החולים."
לפי דיווחים והערכות מאותה תקופה, קיסריה אלקטרוניקה רפואית גלגלה מחזור מכירות שנתי שנע בין 50 ל-60 מיליון דולר, תוך שמירה על רמת רווחיות גבוהה במיוחד. מקורבים לחברה תיארו את צבי ברק כ"מנהל ריכוזי למדי, איש צנוע". הוא הקפיד להימנע ככל האפשר משימוש בקבלני משנה חיצוניים על מנת שלא ליצור תלות באף גורם, והעדיף לפתח את היכולות הטכנולוגיות והייצוריות בתוך החברה פנימה, אפילו כאשר מהלכים אלו נחשבו לפחות כלכליים בטווח הקצר.
האקזיט הגדול של משפחת ברק יצא לפועל בשני שלבים נפרדים. השלב הראשון נחשף בשנת 2013, כאשר נחתמה עסקה למכירת 40% ממניות קיסריה לידי חברת קרפיוז'ן (CareFusion) האמריקאית, בתמורה לסכום של 100 מיליון דולר. כבר במעמד חתימת העסקה הראשונה, הוענקה לחברה הרוכשת אופציה עתידית להגדלת ההחזקות על ידי רכישת יתרת המניות שבידי משפחת ברק.
בהמשך הדרך, קרפיוז'ן עצמה נרכשה על ידי ענקית הציוד הרפואי העולמית בקטון דיקינסון (BD). בשנת 2017, החליטה BD לממש את האופציה שניתנה בעסקת המקור, ורכשה את יתרת 60% מהמניות שהוחזקו על ידי בני הזוג ברק. הרכישה השנייה בוצעה לפי אותו שווי חברה שנקבע מראש — 250 מיליון דולר. באותה תקופה אישר ברק בשיחה נדירה כי ההחלטה למכור את מפעל חייו התקבלה, בין היתר, על רקע הרצון להרחיב ולהגדיל את השקעותיו בתחומי פעילות חדשים.
מתשתיות ואנרגיה ועד אפליקציות חניה
לאחר השלמת האקזיט המלא בתחום המכשור הרפואי, ברק סירב לשקוט על השמרים. הוא לקח חלק ניכר מההון שהרוויח וניתב אותו להשקעות אסטרטגיות בתחומי האנרגיה, התשתיות הלאומיות והביטוח. גורמים בשוק מתארים אותו כמשקיע סולידי, שקול ומחושב, אשר נוטה להצטרף לעסקאות המובאות לפתחו על ידי שותפים ותיקים שעליהם הוא סומך, תוך שהוא בורר כל השקעה בקפידה רבה.
רבות מהשקעותיו בוצעו בשיתוף פעולה הדוק עם קרן תשתיות ישראל (תש"י), אותה מוביל המנכ"ל ירון קסטנבאום, ויחד עם קבוצת הביטוח הראל. כבר בשנת 2013 החל ברק בביצוע השקעות תשתית כאשר רכש 2.5% ממניות חברת "דרך ארץ", זכיינית כביש 6, תמורת סכום של 64 מיליון שקל. לאחר מכן, המשיך והשקיע סכום נוסף של כ-50 מיליון שקל בפרויקט מתקן ההתפלה בפלמחים.
בשנת 2016 נכנס ברק באופן עמוק לשוק תחנות הכוח בישראל. יחד עם חברת כלל ביטוח, הוא רכש מניות בכורה בחברת "דליה אנרגיות" תמורת 187 מיליון שקל. בהמשך התהליך, רכשה קבוצת משקיעים בראשותו מניות נוספות בחברת דליה, הפעם תמורת סכום של 430 מיליון שקל. התצורה הנוכחית של החזקותיו בתחום האנרגיה מורכבת: בני הזוג ברק מחזיקים בכרבע מהשותפות "דניאל קיסריה". שותפות זו מחזיקה ב-20% ממניות דליה אנרגיות. דליה אנרגיות עצמה מחזיקה בתחנות הכוח דליה ואשכול, כאשר ברק ורעייתו מחזיקים בנוסף ב-2.5% מתחנת אשכול באופן פרטי לחלוטין.
השקעה בולטת נוספת שרשמה הצלחה בוצעה על ידי ברק בשנת 2017. הוא נכנס כשותף בשותפות החיפושים "נאוויטס פטרוליום" שאותה מוביל גדעון תדמור. אל עסקה זו נכנס ברק לצדו של התעשיין המקסיקני דניאל חוסידמן, שמשמש כשותפו גם בפעילות דליה אנרגיות. בסוף שנת 2020 ביצע ברק חדירה לתחום הדיגיטל והתחבורה, כאשר רכש כ-4.4% ממניות אפליקציית תשלומי החניה פנגו. ההשקעה, שעמדה על כ-24 מיליון שקל, בוצעה במסגרת עסקת ענק שהובילו קרן תש"י וקבוצת הראל, ואשר שיקפה לפנגו שווי חברה החוצה את רף חצי מיליארד השקלים.
מרכבת ההרים של ווישור ועד רכישת איילון
על אף פורטפוליו ההשקעות המגוון והרחב שפיתח, אחת העסקאות המוצלחות ביותר של בני הזוג ברק התבצעה כאמור בווישור — וזאת למרות שבתחילת הדרך ההשקעה נראתה כהימור מסוכן שהסב להם הפסדים כבדים על הנייר במשך מספר שנים.
בספטמבר 2021 השקיעה חברת קיסריה שבבעלותם סכום של 270 מיליון שקל בעסקה אסטרטגית משמעותית. במסגרת אותה עסקה, רכשה ווישור, שהייתה אז חברת ביטוח דיגיטלי קטנה יחסית, את השליטה בחברת הביטוח הוותיקה והגדולה איילון, מידיה של משפחת המייסד לוי רחמני.
לאחר השלמת עסקת איילון, ובמשך תקופה ארוכה של שלוש שנים, נראה היה שהמהלך של ברק נחל כישלון חרוץ. מניית חברת ווישור צללה בבורסה לניירות ערך, והירידות שיקפו לברק הפסד צורב של עד 75% על הנייר מהשקעתו המקורית. אולם, הגלגל הסתובב. הראלי האדיר ששטף את הבורסה בתל אביב, אשר הובל בראש ובראשונה על ידי מניות חברות הביטוח, שינה את התמונה לחלוטין. ווישור הפכה לשיאנית הזינוקים מבין חברות הביטוח, כאשר רשמה עלייה של 1,500% מאז נקודת השפל שרשמה בחודש אוקטובר 2023.
כיום, מניית ווישור נסחרת בבורסה לפי שווי שוק מרשים של כ-2.4 מיליארד שקל. הזינוק בשווי מחק את ההפסדים הכבדים של ברק, והפך את הקערה על פיה: כיום הוא מורווח בשיעור של כ-150% על ההשקעה שביצע בחברה. הסיבה המרכזית לזינוק הפנטסטי בשוויה של ווישור נובעת בעיקרה מהחזקתה בכ-70% ממניות איילון ביטוח, בעוד שפעילות הביטוח הדיגיטלי המקורית של ווישור מהווה כיום נתח קטן בלבד מסך פעילות הקבוצה.
המבחן הגדול באלטשולר שחם פיננסים
רכישת השליטה הנוכחית באלטשולר שחם פיננסים עשויה להתברר במהלך השנים הבאות כצעד אסטרטגי מוצלח נוסף שיציף ערך משמעותי עבור חברת ווישור ועבור משפחת ברק. מנגד, בית ההשקעות הנרכש ספג בשנים האחרונות מכות קשות בדמות פדיונות כבדים מצד הציבור. המספרים מראים כי אלטשולר שחם איבד 142 מיליארד שקל בכספי גמל, ועוד 20 מיליארד שקל נוספים בכספי פנסיה. כתוצאה ישירה מנטישת הלקוחות ההמונית, שוויו של בית ההשקעות נשחק ביותר מחצי בהשוואה לנקודת השיא בה שהה בעבר.
ההצלחה או הכישלון של מהלך הרכישה יוכרעו בסופו של דבר בשורת התשואות שבית ההשקעות יצליח להציג ללקוחותיו בחודשים ובשנים הקרובות. מעבר לתשואות, הנהלת ווישור ואלטשולר תצטרך להוכיח יכולת לעצור את מגמת נטישת הלקוחות — נטישה שעסקת הרכישה עצמה עלולה, באופן אירוני, דווקא להחיש בטווח הקצר.