עם 69 מקרים מאומתים בבעלי חיים שהתגלו מתחילת השנה, קצב ההידבקות הנוכחי ממשיך לעלות.
מחלה קטלנית: "כמעט 100% תמותה ללא טיפול"
העלייה בתחלואה מעוררת דאגה רבה במערכת הבריאות, בעיקר בשל אופייה המסוכן של המחלה. ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, מתריעה מפני ההשלכות הקשות של חשיפה לנגיף ללא מענה רפואי מהיר.
"כלבת היא מחלה קטלנית. מרגע שחיה או אדם נדבקו, ללא טיפול מונע מדובר על כמעט 100% תמותה", מסבירה פרופ' סדצקי. "בעולם היא גורמת לעשרות אלפי מקרי תמותה: היא פוגעת במערכת העצבים המרכזית של יונקים, כולל הדם, מועברת על ידי נגיף בנשיכה או מגע של רוק עם עור פגוע או ריריות. נשיכה, ליקוק או מגע אחר עם רוק של חיה בשלב מסוים של הכלבת, ברוב החיות עשרה ימים לפני מותה".
אף שבישראל מחלת הכלבת מוגדרת כמחלה אנדמית, מקרי תמותה בקרב בני אדם הם נדירים יחסית. הנתונים הרשמיים מצביעים על כך שלאחר עשר השנים הראשונות לקום המדינה, נרשמו מקרי מוות בודדים בלבד: שני מקרים בשנת 1997, אישה אחת בשנת 2014 שננשכה במהלך שהותה בהודו, ובשנת 2024 רועה צאן שמת מהמחלה לאחר שסירב לקבל טיפול מונע.
התפשטות גיאוגרפית חדשה: חזירי בר בחיפה ותנים בתל אביב
על פי הנתונים, הנגיף מועבר בישראל ברובו על ידי חיות בר, כאשר כ-60% מחיות הבר הנגועות הם תנים, ולצידם שועלים ויונקים נוספים. עם זאת, התמונה בשטח משתנה במהירות וזולגת אל תוך המרחב העירוני.
"לאחרונה אנחנו רואים עלייה מאוד מאוד מדאיגה בכמות הכלבת בחיות הבר, והמחלה מדאיגה אותנו", מזהירה פרופ' סדצקי. "נוצר מעבר מתנים לחיות הבית, יותר חיכוך עם חיות בר שפולשות לערים. תנים בתל אביב, חזירי בר בחיפה".
המספרים שמציג משרד הבריאות ממחישים את קצב ההתפרצות: בין השנים 2022 ל-2025 נרשמה עלייה חדה של 252% במספר בעלי החיים שאובחנו עם כלבת. לשם השוואה, בשנת 2022 כולה אובחנו 29 מקרים בלבד. היום עומד המניין על 69, והצפי המעודכן שעליו מצביעה פרופ' סדצקי לסיום השנה עומד על 150 מקרים. במקביל לעלייה בתחלואה בקרב בעלי חיים, זינק גם שיעור מקבלי הטיפול המונע מ-32% ל-43% בקרב אנשים שננשכו או נחשפו לנגיף.
פיזור אוכל וסניטציה לקויה מקרבים את הסכנה
המגמה המטרידה אינה מסתכמת רק במספר הנדבקים, אלא גם בשינוי הפיזור הגיאוגרפי של המחלה בישראל. אם בעבר הכלבת הייתה מרוכזת באזורים ספציפיים ופתוחים, כיום היא מתפשטת לאזורים חדשים.
"השינוי מגיע בין השאר מהפיזור הגאוגרפי", מסבירה פרופ' סדצקי. "היום הכלבת נמצאת באזורים נוספים בארץ, גם בשל תנועת בעלי חיים וגם בגלל האכלה מכוונת, כמו פיזור אוכל לחתולים, שחיות אחרות ניזונות ממנו, וגם סניטציה כמו זריקת זבל ברחובות. כשבעלי החיים מוצאים אוכל הם מתקרבים אלינו. גם הצפיפיות והבנייה וסילוק בעלי החיים מהאזורים הטבעיים שהיו בהם".
"ייבוא כלבת": אירועים המוניים ברכבת ובחוף הים
אחת התופעות שזיהו במשרד הבריאות לאחרונה היא מה שמוגדר כ"ייבוא כלבת" מתוך אזורי סיכון אל תוך מרכזי הערים הצפופות. מתחילת השנה נרשמו שלושה אירועים חריגים של תנועת כלבים נגועים ברחבי הארץ.
"עוד תופעה שחשוב לדבר עליה היא ייבוא כלבת: רק השנה שלושה מקרים מאוד מסוכנים", מפרטת פרופ' סדצקי.
המקרה הראשון נוגע לאיש מילואים שהביא כלב מאזור הצפון לחדרה ולרעננה, ובמהלך חג הפסח הכלב בא במגע עם בני המשפחה המורחבת. במקרה השני, כלב נגוע הובא מהעיר רמאללה לחולון.
המקרה השלישי התרחש השנה בגוש דן: מדובר בכלב שאומץ, לא חוסן נגד המחלה ומעולם לא נבדק על ידי וטרינר. הבעלים העלה את הכלב לרכבת מירושלים לתל אביב, ולאחר מכן ביקר עמו בחוף הים. אירוע זה, לפי משרד הבריאות, הסתיים עם לא פחות מ-52 מגעים של אנשים שונים עם הכלב הנגוע, אשר נדרשו לקבל טיפול רפואי דחוף.
ננשכתם? אלו ההנחיות המיידיות של משרד הבריאות
לאור התפשטות המחלה, במשרד הבריאות מחדדים את ההנחיות לציבור הרחב במקרה של פגיעה מחיה שעלולה להיות נגועה.
"חשוב להדגיש - כל בן אדם שנפגע מבעל חיים צריך קודם כל לרחוץ יסודי עם מים וסבון את העור במשך כעשר דקות", מסכמת פרופ' סדצקי. "אחר כך לפנות ללשכת הבריאות באופן דחוף כדי לברר את מידת הסיכון, הצורך בחיסונים. לא צריך לקבוע תור מראש, אפשר פשוט להגיע. בשעות שבהן הלשכות סגורות אפשר להגיע למלר"ד לטיפול ראשוני".