אורן מונטל ממנורה מבטחים: זו ההשקעה המומלצת וזו הסכנה הגדולה למשקיעים

מדד תל אביב 125 משלים זינוק של 90% בשנתיים האחרונות ומדד ה-S&P 500 רושם ארבע שנים של תשואה דו-ספרתית, אך למרות הריצה החזקה של השווקים, אורן מונטל, מנהל השקעות כספי עמיתים ב"מנורה מבטחים", קורא למשקיעים להימנע מתזמון השוק. מנתח מונטל את הסיכונים לכלכלה העולמית והמקומית, ממליץ על חשיפה גבוהה למניות תוך התמקדות בטכנולוגיה ובנקים, ומזהיר מפני השקעה בסקטורים הרגישים לריבית ולפוליטיקה העולמית.

סכנת התזמון והמלחמה באינפלציה

למרות חולשה מסוימת שנרשמה בתקופה האחרונה בבורסה המקומית, המסר המרכזי שיוצא ממשרדי מנורה מבטחים הוא כי משקיעים לטווח ארוך אינם צריכים להמתין על הגדר לירידות חדות בארצות הברית. מונטל מדגיש כי ניסיונות לחזות את התנהגות השווקים לאחר שנות גאות עלולים לעלות ביוקר.

"אל תתחילו לתזמן את השוק. בתזמונים האלה בדרך כלל יוצאים מוקדם מדי וחוזרים מאוחר מדי. אם תנהגו כך, התשואות שלכם ייפגעו. אין מי שיודע לתזמן. הכלל המוביל הוא התמדה בהתאם לגיל ולצרכים האישיים: ככל שצעירים יותר, יש להיחשף יותר למניות, וככל שמתבגרים מורידים סיכון."

האתגר המרכזי שמרחף כיום מעל הכלכלה העולמית, על פי מונטל, הוא התמשכות האינפלציה וההשלכות שלה על תשואות איגרות החוב. המקור לאינפלציה נעוץ ישירות במתיחות הגיאופוליטית העולמית.

"הסיכונים הכי גבוהים הם האינפלציה, בגלל מחירי הסחורות שמושפעים מהמלחמה בין ארצות הברית לאיראן. גם אם כעת פחות יורים, מצרי הורמוז כנראה אינם פתוחים ב־100%, מה שמייקר את הסחורות היוצאות מהמפרץ. לצד זאת, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ממשיכה להשפיע על מחירי אנרגיה וסחורות המזון. כל אלה מייצרים אינפלציה גבוהה וגוררים ריבית עולה בארצות הברית, באירופה ובמדינות נוספות, לצד תשואות של מעל 5% באג"ח בארצות הברית."

על אף הנתונים הללו, מונטל אינו ממהר להכריז על משבר. הוא עורך השוואה לשנת 2022, שבה זינוק האינפלציה אילץ את הבנק המרכזי האמריקאי להקפיץ את הריבית מאפס ל-5.5%. לדבריו, תמונת המצב כיום שונה לחלוטין.

"כרגע זו עלייה של חצי אחוז וגם אם הריבית תעלה בשנה הקרובה עוד פעמיים או שלוש, כפי שמצפים, הכלכלה האמריקאית יכולה לעמוד בזה."

למרות האופטימיות הזהירה, נקודת התורפה נמצאת אצל האזרח האמריקאי.

"אם האינפלציה והריבית יישארו גבוהות, או לתקופה הרבה יותר ממושכת, בסוף זה יפגע בצרכן האמריקאי, שהוא מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה האמריקאית, בין היתר עקב התייקרות הלוואות ומשכנתאות."

גירעון תופח ובחירות 2026: הזירה המקומית

כאשר המבט מופנה אל הכלכלה הישראלית, מונטל מציג שורת מהמורות המאיימות על המשק. המלחמה המתמשכת גובה מחיר כלכלי כבד, המתבטא בזינוק בגירעון הממשלתי, פגיעה במנועי הצמיחה של המשק ואפשרות סבירה להישארות הריבית ברמה גבוהה לאורך זמן. מעבר למצב הביטחוני, מונטל מסמן את המערכת הפוליטית כמוקש משמעותי לקראת שנת 2026.

"סיכון נוסף הוא שיתוק ממשלתי במקרה שבחירות 2026 יסתיימו ללא הכרעה וניגרר למערכת בחירות נוספת. תרחיש כזה לא יתרום לצמיחה וזהו תרחיש בהסתברות גבוהה."

במקביל לסיכונים הפנימיים, האיום בסנקציות בינלאומיות על ישראל הופך לנושא שדורש מעקב, גם אם השפעתו המיידית טרם מורגשת בשטח.

"כרגע זה לא פוגע בכלכלה אבל זהו גורם סיכון."

כמו כן, התלות הישראלית בטכנולוגיה העולמית מייצרת חשיפה נוספת.

"המנוע החזק של ישראל הוא ענף ההייטק, שמושפע ישירות מביצועי הנאסד"ק והביקוש לטכנולוגיה בחו"ל, ושם הפעילות צומחת בחוזקה. אם תהיה האטה בסקטור ברור שזה ישפיע גם על ישראל."

סוף עידן המסלול הסולידי

אסטרטגיית ההשקעות שמוביל מונטל מבטאת שינוי כיוון ביחס לתפיסות המסורתיות של ניהול סיכונים בטווח הבינוני והארוך. ההמלצה כיום היא לוותר לחלוטין על התיק הסולידי לטובת מסלולים בעלי חשיפה מנייתית משמעותית, תוך הישענות על תשואות האג"ח הנוכחיות המהוות רשת ביטחון.

"אנשים כבר לא נמצאים במסלול סולידי בהשקעות לטווח בינוני וארוך. רוב האנשים נמצאים כיום או במסלול הכללי או במסלולים מוטי מניות. אפשר לקבל תשואה דולרית של 8% באג"ח קונצרניות לא בדירוג השקעה. בשונה מעשר ועשרים השנים הקודמות, יש כיום כרית ביטחון יפה מאוד לתיקים במסלולים הכלליים, שתבוא לידי ביטוי אם יגיעו ירידות בחלק המנייתי."

בהרכב "התיק הכללי", מונטל מקצה 26% למניות בארצות הברית, 18% למניות בישראל, ו-8% מתחלקים בין אירופה, יפן והשווקים המתעוררים. ברכיב החוב, ההקצאה כוללת 14% באג"ח של ממשלת ישראל, 8% באג"ח קונצרניות בישראל, ו-4% באג"ח קונצרניות בחו"ל.

לצד הנכסים הסחירים, 21% מהתיק מופנה להשקעות שאינן סחירות — 9% מוקצים להלוואות פרטיות, 9% נוספים לקרנות פרייבט אקוויטי, ו-3% מושקעים בנדל"ן. עוד אחוז בודד מוקצה לנזילות.

"שליש מהתיק נמצא ברכיבים ללא מתאם לשוק המניות; כאלו שלא בהכרח יירדו אם יהיו ירידות במניות."

סוגיה נוספת נוגעת לחשיפה המטבעית. לאור ההיסטוריה של השקל, שיכול לזנק בחדות מול הדולר ולמחוק תשואות תקופתיות שלמות, מונטל ממליץ לגדר את החשיפה למט"ח בתיק הכללי, אך להותיר 18% ללא גידור כצעד הגנתי.

"הדולר בארץ מתחזק בתקופה של תנודתיות או ירידות חזקות בארה"ב, או החמרה ביטחונית בארץ, כך שהוא מהווה סוג של גידור טבעי מירידות."

עבור משקיעים המעדיפים את "התיק האגרסיבי", ההמלצה היא לחשיפה של 100% למניות. החלוקה הגיאוגרפית בתיק זה מעניקה 48% לשוק האמריקאי, 36% לשוק המקומי, 8% לאירופה ו-8% לשווקים מתעוררים ויפן. הנתון המעניין כאן הוא הפחתת המשקל של השוק הישראלי, שירד מקידומת של 40% לרמה הנוכחית של כ-35%, בעקבות הזינוק החד של כ-100% שנרשם בבורסה בתל אביב בשנתיים האחרונות.

"המניות מאוד התייקרו וכבר פחות זולות ביחס לעולם."

טכנולוגיה עולה, נדל"ן ואנרגיה מחוץ לתחום

כשצוללים פנימה אל תוך הסקטורים הספציפיים, מנורה מבטחים שומרת על עמדה שוורית מובהקת בנוגע לטכנולוגיה. מונטל ממקד את תשומת הלב הניהולית בתתי-הסקטורים של השבבים והתוכנה מעבר לים, וכן בתחום תשתיות החשמל הנהנה מהצמא הגובר לאנרגיה מצד שרתי הבינה המלאכותית.

"רוב הצמיחה ברווחי החברות מגיעה מתחום הטכנולוגיה. אנו עדים לביקושים גבוהים לשבבים, זינוק בהשקעות בדאטה סנטרים ובחברות תוכנה שמתחילות להציג רווחים מוחשיים מפתרונות בינה מלאכותית. מניות סקטור התוכנה סבלו מאוד מתחילת השנה, ובחודשים האחרונים התחלנו להגדיל פוזיציה בו."

מלבד הטכנולוגיה, גם הסקטור הפיננסי זוכה לרוח גבית מצד מנהל ההשקעות.

"הבנקאות מעניינת מבחינת תמחור, הסקטור יחסית זול ויש שם רפורמות חיוביות והזדמנויות."

מול ההזדמנויות הללו, מונטל מסמן שני ענפים מרכזיים כמסוכנים להשקעה בעת הזו. הראשון הוא סקטור הנדל"ן, שעליו הוא קובע כי "נפגע באופן קלאסי מעליית הריבית". השני, באופן מפתיע לאור רווחי החברות, הוא סקטור האנרגיה.

"יש צמיחה חזקה מאוד ברווחי החברות בתחום. אבל מספיק שמלחמה אחת בעולם תסתיים כדי שמחירי האנרגיה יירדו מאוד־מאוד חזק ולכן זה מסוכן. זהו תחום יותר פוליטי, ואנו מעדיפים שלא להיות שם בפוזיציה."

למרות ההתלהבות מתחום ה-AI, מונטל אינו מתעלם מהסיכונים ארוכי הטווח הנלווים לטכנולוגיה, החל משאלות רגולטוריות ועד החשש מאובדן שליטה אנושית על המערכות.

"בעתיד מערכות AI יהפכו לחכמות ועצמאיות מבני אדם, לצד אי־ודאות רגולטורית שקשה לתמחר כיום."

את הפתרון לאי-הוודאות הזו, הוא מוצא בחזרה לעקרונות הבסיסיים של ניהול סיכונים דרך פיזור גלובלי.

"ההגנה הטובה ביותר עבור משקיע היא תמיד להקפיד על רכישת חברות איכותיות בתמחור סביר, ולשמור על פיזור גלובלי וסקטוריאלי רחב שיספק כריות הגנה בתיק ההשקעות. לכן, כאמור, החשיפה ליפן ולשווקים מתעוררים, שעלו הכי הרבה מתחילת השנה, כשגם שם הדגש הוא על הטכנולוגיה."