הבנק הדיגיטלי ONE ZERO הודיע היום (א') על פיטוריהם של 25 עד 30 עובדים המהווים כעשרה אחוזים מסך כוח האדם בארגון, במהלך המוסבר בהטמעה נרחבת של טכנולוגיות בינה מלאכותית המייתרות את הצורך בחלק ממשרות הפיתוח. הקיצוץ הנוכחי מהווה את סבב הפיטורים השלישי במספר בבנק, ומצביע על מגמה הולכת וגוברת בתעשיית ההייטק הישראלית והעולמית – פגיעה ישירה בעובדי מחקר ופיתוח, בהם מתכנתים ואנשי תוכנה, קבוצת עובדים שעד לאחרונה נחשבה לחסינה כמעט לחלוטין בפני זעזועים תעסוקתיים.
צמיחה בהכנסות לצד קיצוץ בכוח אדם
החזרה לשגרת העבודה במשרדי חברות ההייטק לאחר חופשות הקיץ ותקופת החגים מביאה עמה גל מחודש של צמצומים. בבנק ONE ZERO מבהירים כי הפיטורים אינם נובעים ממשבר או מבעיה בצמיחת הארגון. הנתונים הכספיים של הבנק מצביעים על מגמה חיובית של צמיחה בשיעור של 33 אחוזים בהכנסות, שהגיעו לסכום של 66 מיליון דולר. במקביל, רשם הבנק ירידה של עשרה אחוזים בהוצאות ל-149 מיליון שקלים, לצד צמצום של 27 אחוזים בהפסד הנקי, אשר עומד כעת על 84 מיליון שקלים. נתונים אלו מגיעים על אף שעד לשלב זה הבנק "שרף" סכום מצטבר של 1.3 מיליארד שקלים.
ההסבר המרכזי שמעניקה הנהלת הבנק למהלך נעוץ בשינוי הטכנולוגי העמוק. מנכ"ל בנק ONE ZERO, אייל גפני, התייחס למהלך והסביר את ההשפעה הישירה של הטכנולוגיה על מצבת כוח האדם.
"ההתפתחות המהירה של GenAI משנה כבר היום את הדרך שבה ארגונים עובדים, מפתחים מוצרים ומשרתים לקוחות."
על פי דבריו של גפני, הבנק נבנה מלכתחילה על בסיס של מערכות מידע ואוטומציה חדשניות. תשתית זו מעמידה את הארגון בעמדה המאפשרת לו להטמיע את יכולות הבינה המלאכותית החדשות במהירות יחסית. השאיפה האסטרטגית של הנהלת הבנק היא לאפשר לארגון להמשיך ולצמוח, מבלי שהדבר יחייב גידול מקביל וזהה במספר העובדים ובהוצאות השוטפות.
גל פיטורי ה-AI שוטף את חברות התוכנה הישראליות
המהלך של ONE ZERO אינו מקרה בודד בנוף ההייטק המקומי. רק בשבוע שעבר הוציאו לפועל שתי חברות טכנולוגיה ישראליות נוספות מהלכי פיטורים דומים, אשר הוסברו גם הם בכניסה משמעותית של כלי בינה מלאכותית לתוך הארגון. החברות הגיעו להבנה כי הכלים הטכנולוגיים החדשים מסוגלים להחליף תפקידים שונים שאוישו עד כה על ידי עובדים בשר ודם, בדגש מיוחד על משרות במחלקות הפיתוח.
חברת הסטארט-אפ סילק (Silk), הפועלת מיוקנעם והוקמה על ידי יוצא קמינריו דני גולן, הובילה מהלך קיצוצים משמעותי. על פי ההערכות בשוק, החברה פיטרה למעלה מ-30 עובדים. הליך הפיטורים התבצע בשתי פעימות: כעשרים עובדים פוטרו בתחילת השבוע הנוכחי, ועוד כעשרה עובדים סיימו את תפקידם לפני מספר שבועות. קבוצת המפוטרים הזו מהווה יחד כ-25 אחוזים מכלל עובדי המחקר והפיתוח בחברה. לפי ההערכות, סילק מעסיקה בסך הכל כ-150 עובדים הפרוסים בין ישראל לארצות הברית, כאשר רובם המכריע של עובדי הפיתוח שלה מועסקים במרכז ביוקנעם.
בנוסף לסילק, בשבוע שעבר הודיעה חברה ישראלית נוספת, האניבוק (HoneyBook), על פיטורים. החברה קיצצה 35 משרות מתוך מצבת עובדים של 255 איש, מהלך שמשמעותו פרידה מכ-14 אחוזים מכלל המועסקים. הנהלת האניבוק תיארה את הצעד כהתאמה הכרחית של מבנה החברה ושל תהליכי העבודה הפנימיים בה לעידן ה-AI. האניבוק עומדת מאחורי פיתוח של מערכת ייעודית המאפשרת לעסקים קטנים לנהל ממקום מרכזי אחד שורה של תהליכים עסקיים, החל מניהול שיווק ועד ליצירת חשבוניות. החברה מתמודדת כיום מול תחרות גוברת מצד חברות מתחרות דוגמת קלוד קוד ובייס44 מבית היוצר של חברת וויקס – שירותים הזוכים לאימוץ רחב הולך וגדל על ידי בעלי עסקים קטנים.
מהלכים אלו מצטרפים לשורת פיטורים קודמת שהתרחשה מוקדם יותר במהלך הקיץ האחרון. מספר חברות ישראליות הובילו מהלכים במסגרתם קוצצו עשרות עובדים בכל אחת מהן. ברשימה זו ניתן למצוא את חברת ניהול האירועים המקוונים ביזאבו, יצרנית אפליקציית עריכת התמונות Facetune חברת לייטריקס, וכן את מרכז הפיתוח המקומי של ענקית התשלומים פייפאל בישראל.
מגמה גלובלית ואזהרות המשקיעים
הקיצוצים בשוק המקומי מהווים נגזרת של מגמה עולמית שאינה מראה סימני עצירה, במסגרתה חברות טכנולוגיה גדולות מנהלות מהלכי פיטורים מחזוריים מדי מספר חודשים. כך למשל, חברת מערכת ניהול השיווק האבספוט (HubSpot) יצאה לאחרונה לסבב פיטורים הכולל 650 עובדים, המהווים שבעה אחוזים מכוח העבודה שלה. ענקית הסחר אמזון פיטרה במהלך החודש הנוכחי כ-1,000 עובדי צווארון לבן שלקחו חלק פעיל בפעילות החנויות הפיזיות שלה.
במקביל, חברת מיקרוסופט פיטרה כ-270 עובדים בחטיבת הגיימינג אקסבוקס, ומתכננת מהלך נרחב יותר של פיטורי 1,600 עובדים נוספים. חברת ההיסעים אובר (Uber) קיצצה 3,300 משרות, נתון המשקף כעשרה אחוזים מכוח העבודה הכולל של החברה, ואילו חברת הטכנולוגיה אורקל (Oracle) נמצאת בימים אלו בעיצומו של מהלך פיטורים מתמשך.
החשש בתעשייה הוא כי אנו ניצבים רק בתחילתו של הגל. משקיע ישראלי בכיר, אשר סירב להזדהות בשמו אך עמד מאחורי הובלת מהלך פיטורים באחת מחברות ההייטק, סיפק תחזית קודרת לגבי העתיד לבוא.
"זו רק ההתחלה. הפיטורים פוגעים משמעותית במחלקות המחקר והפיתוח והאנשים שהולכים אינם דווקא מתכנתים לא טובים, חלקם מצוינים, אבל מנועי ה-AI כבר יודעים להחליף אותם. המגמה רק תלך ותגבר."
הנתונים הרשמיים: ירידה בגיוסים וזינוק בפיטורים
התמונה בשטח מקבלת גיבוי סטטיסטי מנתונים רשמיים שפורסמו בחודש אוגוסט האחרון על ידי חברת צבירן ורשות החדשנות. הנתונים מצביעים על מציאות מורכבת בתעשייה. מתוך סקר שהועבר למעסיקים בחברות הייטק, עולה כי חלה הרעה של ממש בצפי למחצית השנייה של השנה בכל הנוגע לגיוסי כוח אדם, זאת בהשוואה לנתוני המחצית הראשונה.
מנהלים בכירים בהייטק מודים כי חלה ירידה בשיעור העובדים שחברות מתכוונות לגייס – מנתון של 7.2 אחוזים בסוף שנת 2025 ל-5.9 אחוזים בלבד עד לסוף השנה הנוכחית. מנגד, שיעור העובדים שחברות מתכננות לפטר צפוי לעלות מ-4.1 אחוזים ל-6.4 אחוזים.
מבט מעמיק לתוך נתוני התעשייה מציג פערים משמעותיים בין הסקטורים השונים. בעוד שחברות התוכנה מציגות שיעור פיטורים גבוה העומד על 6.6 אחוזים, בחברות החומרה מדובר בשיעור זניח של 1.1 אחוזים בלבד, ובחברות הפארמה והמדיקל עומד נתון הפיטורים על 2.7 אחוזים. הפגיעה קשה במיוחד בחברות בגודל בינוני, המעסיקות בין 50 ל-200 עובדים. בחברות אלו פוטרו במהלך המחצית הראשונה של השנה פי שלושה עובדים מאשר בכלל המדגם הרחב – נתון של 8.7 אחוזים בהשוואה לממוצע של כ-3 אחוזים בשאר החברות.
מנהלי פיתוח במקום צוותי מתכנתים
השינוי המבני בתעשייה משפיע ישירות על אופי הדרישות מהעובדים. שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה להייטק גוטפרנדס (Gotfriends), מציינת כי עיקר הפיטורים המתרחשים כיום מתרכזים בחברות תוכנה. לדבריה, מדובר בעיקר בחברות המייצרות מוצרים דיגיטליים אשר מאותגרים באופן ישיר על ידי טכנולוגיות AI, דוגמת מוצרי תוכנה שונים או פלטפורמות המיועדות ליצירת תוכן. כמו כן, הפיטורים מתרחשים בחברות המבצעות הליך של התאמת מחלקות הפיתוח למציאות של העידן החדש.
"אם הכרנו מנהלי פיתוח ומוצר שמנהלים צוותים שמתמחים בתחומים ספציפיים, כמו מפתחי ממשק משתמש (פרונט-הנד) וממשקי תשתיות תוכנה (בק-אנד), היום אנחנו רואים שאלה מתחלפים במנהלי פיתוח ומוצר שיודעים להשתמש בעצמם בכלי פיתוח AI, ושמפקחים על צוותים קטנים יותר של מהנדסים, שיודעים לבצע טווח רחב יותר של משימות בעצמם. הפיטורים מוגבלים בעיקר לחברות התוכנה, בעוד שבחומרה ובדיפנס-טק יש גאות שמזכירה ביקושים שלא נראו כאן מ-2021."