בית המשפט המחוזי בחיפה גזר היום (שלישי) 55 חודשי מאסר בפועל על פארס אבו אל-היג'א, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של מגע עם סוכן חוץ. מלבד עונש המאסר מאחורי סורג ובריח, קבע בית המשפט כי אבו אל-היג'א ירצה גם 24 חודשי מאסר על תנאי, וישלם קנס כספי בגובה של 10,000 שקלים לקופת המדינה.
טלגרם, נקודות מסתור ותשלום בקריפטו
על פי עובדות כתב האישום שבו הודה הנאשם, מסכת האירועים החלה בחודש אוקטובר 2025. הקשר הראשוני נוצר במרחב הווירטואלי, באמצעות קבוצת טלגרם הפועלת תחת השם "מחפשים עבודה בשחור". במסגרת קבוצה זו, החל אבו אל-היג'א להתכתב עם אדם אלמוני אשר הציג וכינה את עצמו בשם "מרטין לותר". מכתב האישום עולה כי במשך תקופה של יותר משלושה חודשים, ביצע הנאשם לא פחות משש משימות שונות שהוטלו עליו על ידי אותו גורם, וזאת חרף העובדה כי קינן בו החשד שמדובר בפועל בסוכן חוץ עוין.
שיטת הפעולה, כפי שהוצגה בבית המשפט, כללה רכישת ציוד, הטמנתו ותיעוד. במסגרת המשימות הראשונות שקיבל, רכש הנאשם מטען וכן טלפונים סלולריים. הוא נדרש להתקין על חלק מהמכשירים הניידים אפליקציות מסרים, ולאחר מכן להטמין אותם בנקודות מסתור שונות ברחבי העיר חיפה ובקריית חיים. כדי להוכיח למפעילו כי השלים את המשימה, תיעד אבו אל-היג'א את המקומות המדויקים ושלח סרטונים ותמונות ישירות ל"מרטין לותר". תמורת ביצוע המשימות, זכה לתשלומים שהועברו אליו באמצעות מטבעות קריפטו.
איסוף מודיעין מזכרון יעקב ועד עמיקם
בהמשך התקופה, התבקש הנאשם לנסוע לזכרון יעקב, שם הונחה להניח במקום מסתור מעטפה ייעודית. המעטפה הכילה קוד גישה לחשבון קריפטו, הודעה הכתובה בשפה האנגלית, ושטר של 50 שקלים. במשימה אחרת שקיבל, נדרש לצלם את סביבת בית הקפה "קפה נואר" הממוקם בתל אביב.
המשימה השישית והאחרונה יצאה לפועל בינואר השנה. במקרה זה, התבקש אבו אל-היג'א להגיע ליישוב עמיקם ולצלם ארבעה מיקומים ספציפיים. מיקומים אלו נמצאים סמוך לביתו של שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט. לפי כתב האישום, פעילות זו הובילה לסיום ההתקשרות, כאשר הנאשם נעצר על ידי כוחות הביטחון זמן קצר בלבד לאחר שהעביר את הצילומים הרגישים למפעיל.
העימות באולם בית המשפט
בשלב הטיעונים לעונש, הציגה התביעה, באמצעות עו"ד יניב זוהר, קו נוקשה במיוחד. עו"ד זוהר ביקש מבית המשפט לקבוע מתחם ענישה מחמיר שינוע בין חמש לשמונה שנות מאסר. נציג התביעה הדגיש באולם הדיונים כי המעשים החמורים בוצעו מתוך בצע כסף, בזמן שישראל נמצאת בתקופת מלחמה, וטען כי פוטנציאל הנזק הביטחוני ממעשיו של הנאשם היה רב.
מול עמדת התביעה, התייצב הסנגור, עו"ד עאדל דבאח, שביקש להקל בעונשו. הסנגור טען בפני השופט כי מדובר במעשים שאינם נמצאים ברף החומרה הגבוה של עבירות מסוג זה. עו"ד דבאח הדגיש כי מרשו לא פעל משום מניע אידיאולוגי נגד מדינת ישראל, והוסיף נתון מרכזי הנוגע למשימה האחרונה — לדבריו, אבו אל-היג'א כלל לא ידע בזמן אמת שהמיקום שאותו הוא מצלם בעמיקם קשור לגלנט.
פסיקת השופט ותגובת ההגנה
נשיא בית המשפט, השופט אבי לוי, קבע בהחלטתו כי הנאשם פעל באופן מתוכנן ומתמשך. הנשיא לוי הדגיש כי פוטנציאל הנזק מהמעשים היה גבוה, שכן הפעולות נועדו באופן מובהק לאיסוף מודיעין ולפגיעה בביטחון המדינה. השופט ציין במפורש כי עבור כלל המשימות שביצע, קיבל אבו אל-היג'א סכום כולל של כ-3,600 דולר, וביקר את העובדה שהנאשם בחר במודע שלא לברר את החשד שהתעורר בו ביחס לזהות האמיתית של מפעילו.
עם זאת, בטרם גזר את העונש של 55 חודשי מאסר, פירט הנשיא לוי שורת נסיבות מקלות שנשקלו לטובת הנאשם. בין היתר התחשב בית המשפט בהודאתו של אבו אל-היג'א במסגרת הסדר הטיעון, בחרטה שהביע על מעשיו, בהיעדר עבר פלילי קודם, וכן במצבם הרפואי של הוריו.
בתום הדיון, מתח הסניגור, עו"ד עאדל דבאח, ביקורת על חומרת העונש ומסר לוואלה:
"למרות חומרת הפרשה, גזר הדין חמור ומופרז. מתחם הענישה שקבע בית המשפט מחמיר מאוד. בשלב זה נלמד את גזר הדין ונשקול הגשת ערעור לבית המשפט העליון. הוכחתי כי בעת ביצוע המשימה בעמיקם, מרשי לא ידע שמדובר בביתו של שר הביטחון לשעבר יואב גלנט; הוא הבין זאת רק בדיעבד, בעת מעצרו".